*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
בשבוע האחרון הוקרנו בין השאר את תרומתו הרבה של הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, לקידום תעשיית ההיי-טק הישראלי. נשיאה התשיעי של מדינת ישראל הקדיש את מיטב שנותיו בניסיון להפוך את הבלתי אפשרי - לאפשרי, בדומה ליזמים וסטאראפיסטים המאתרים בעיות ומפתחים פתרונות טכנולוגיים/
בעולם ההייטק בין כל "בלתי אפשרי" לבין "אפשרי" מגשר רעיון חדשני. כעת, בחוק ההסדרים תידון הצעה שתפגע ברוכש הרעיון (פטנט), באופן שההכרה בהוצאה על רכישת הפטנט תופחת על פני 20 שנה ובמקרים מסוימים לא תותר כלל.
במידה ותתקבל הצעת חוק זו, ייפגעו במיוחד עסקים מבוססי ידע מתחומי ההיי-טק, ביו-טק וכדומה, המחזיקים בידע רב, שלרוב מתיישן תוך זמן קצר עקב התקדמות מואצת של פיתוחים וטכנולוגיה. השינוי המוצע בחוק יפגע, ובצדק, במוטיבציה של משקיעים לרכוש את אותו הידע, מאחר וההוצאה בגין הרכישה תוכר במלואה רק אחרי 20 שנה, אם בכלל תוכר.
גישת רשות המסים סותרת את העיקרון לפיו יש להתיר בניכוי הוצאה שהוצאה לשם ייצור הכנסה. קביעת שיעורי פחת כשהם מנותקים באופן מוחלט מהמציאות הכלכלית של הנכס, ובמקרה המדובר- הידע הנרכש - מרוקנת מתוכן את האפשרות להכיר באמור כהוצאה. קחו לדוגמה מפתח תוכנה, שירכוש רעיון מצד שלישי, וישלם בעבורו מאה אלף שקל. במידה ויצליח ליישם את הרעיון ולפתח את התוכנה, רשות המסים תכיר מדי שנה בהוצאה של 5,000 שקל בלבד, כאשר רוב הסיכויים, הם שכעבור מספר שנים, אותה תוכנה לא תניב עוד הכנסה בשל קצב התקדמות הטכנולוגיה. המשמעות היא, שמחצית מההוצאה שביצע בעבור רכישת הרעיון, לא תוכר כנגד ההכנסה מתוכנה זו. והדבר אינו הגיוני.
בחודש יולי השנה השיק הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, את מרכז החדשנות והדגיש את חשיבות ההייטק להתפתחותה של מדינת ישראל: "בהיעדר אוצרות מן האדמה, גילינו את האוצר הגדול מכולם, זה החבוי באגם, כלומר את ההון האנושי, שהוא עשיר יותר מאוצרות האדמה, הוא זה שיאפשר לנו להפוך את שטחנו, שהיה עשוי מביצות בצפון ומדבריות בדרום לנווה מדבר פורח", אמר אז.
גם רשות המסים מבינה שהידע הוא "אוצר". אחד מענפי הייצוא הגדולים כיום בארץ הוא ענף הפטנטים. בניסיון לקבוע "זמן התכלות" כה ארוך, מבקשת, למעשה, רשות המסים להגדיל את הכנסות המדינה מהמס שיחושב כהפרש שבין ההכנסה להוצאה שאיננה מוכרת בניכוי.
האבסורד הוא אף גדול יותר, מאחר ועל פי הצעת החוק, לא יהיה ניתן לנכות פחת בכלל באם "פקיד השומה שוכנע שהשימוש שניתן לעשות בידע או הפטנט אינו מוגבל לתקופה מסוימת". דרישה זו מנותקת מהמציאות. שכן ישנן דוגמאות רבות למוצרים שנוצרו על בסיס ידע שנרכש ונתפסו כנצחיים ואולם אבד עליהם הכלח לאחר מספר שנים, כמו מצלמה עם פילם, משיבון, קלטות וידאו ועוד.
כיצד מבקשת רשות המסים לקבוע ולחזות מראש איזה פטנט מוגבל לתקופה מסוימת ואיזה לא? נדמה כי לא ימצא אדם העוסק בטכנולוגיות מתקדמות שיוכל לנבא את משך השימוש בטכנולוגיה. אולם במקרה של ההכרה בהוצאה, חוכמה בדיעבד לא תסייע שכן לא יהיה ניתן להכיר בהוצאה רטרואקטיבית במידה והתברר כי הפטנט שימש רק ל"תקופה מסוימת".
חשוב לדעת כי אמנם התייחסנו במאמר לפטנט, אולם ההצעה עתידה לחול על כל הנכסים המוגדרים כ"בלתי מוחשיים", ביניהם: מוניטין, מותגים, סודות מסחריים, זכויות יוצרים ועוד. נכסים אלו שונים במהותם ובאופיים אחד מהשני ולכן לא ניתן לקבוע תקופה חלוטה של אורך חיים.
שמעון פרס ז"ל, שהיה בעל חזון כלכלי וטכנולוגי, הדגיש בנאומיו את חשיבות המימד היצירתי לכלכלה הישראלית. ואמנם כשמדובר בנכסים שהם תולדה של יצירה, מטבעם, יותר קשה להעריך את מחירם. זאת לעומת, למשל, מכונה שנרכשה לטובת פעילות במפעל. עם זאת, על רשות המסים לפעול באמצעים שפגיעתם תהיה מידתית לתכליתם.
החקיקה משנה כיוון
אבל אל דאגה, הפגיעה של החקיקה החדשה לא מסתיימת כאן, אלא מגיעה גם אל העסקים הקטנים. כיום סוכן ביטוח שרוכש תיק לקוחות או נהג הובלה שרוכש קו חלוקת לחם זכאי לקבל בכל שנה עשירית מעלות הרכישה כהוצאה מוכרת. אולם כעת החקיקה החדשה משנה כיוון והללו יוכלו לדרוש כהוצאה מדי שנה רק חמישית מעלות הרכישה. זאת, למרות שבפועל, במציאות הכלכלית המשתנה בה אנו חיים, המקסימום שיש להפחית רכישה של מוניטין הוא חמש שנים לכל היותר, קרי יש להכיר מדי שנה כהוצאה מוכרת ב- 20% מעלות הרכישה.
החקיקה המוצעת פוגעת במגזר העסקי במקום לקדם אותו, ואיננו מצליחים להבין מדוע! שמעון פרס ז"ל היה מראשי המעודדים את הדור הצעיר ליזום, לחדש, לשנות, להיות יצירתיים ובעלי חשיבה עצמאית על מנת לדחוף את המדינה כולה קדימה. חוק ההסדרים עושה ההיפך, ומצטרף למגמת החקיקה מהשנים האחרונות שהשיתה שורה של גזירות על המגזר העסקי, לרבות חקיקה בדיני עבודה וזכויות סוציאליות, המעמיסה עליו עלויות כבדות ובירוקרטיה סבוכה. אילו היינו בודקים את החקיקה החדשה על פי רוחו וחזונו של הנשיא פרס ז"ל רוב הקשיים והמכשולים המוערמים על הדור הצעיר היו נפסלים מייד. במקום זאת החקיקה הייתה מכוונת לעידוד יזמות, חדשנות ואיכותנות כחלק מההשקעה בעתידה הכלכלי של המדינה.
ירון גינדי הוא נשיא לשכת יועצי המס, גיתית שלומי היא הממונה תחום חקיקה בלשכת יועצי המס