תערוכת פרויקטי הגמר של מכללת אפקה / צילום: יח''צ מכללת אפקה
תערוכת פרויקטי הגמר של מכללת אפקה / צילום: יח''צ מכללת אפקה

מלימודי הנדסה אל העולם האמיתי: שלושה פרויקטי גמר שיכולים להפוך לסטארט-אפ הבא שישנה את חיינו

אחד הקריטריונים המובילים לבחינת מסלול אקדמי בתחומי ההנדסה הוא מידת התאמתו לצורך האמיתי של התעשייה, לעולם שבחוץ, והכלים המעשיים שהוא מספק ● שלושה פרויקטי גמר שפיתחו סטודנטים במכללת אפקה להנדסה ממחישים כיצד צורך הופך למציאות ואיך כבר במהלך הלימודים אפשר לפתח מוצרים פרקטיים, בעלי תועלת וחשיבות לתעשייה ● כך נראית הנדסה עם משמעות
06.01.2022 | יובל ניסני

הכתבה בשיתוף מכללת אפקה

עבור רבים לימודים אקדמיים כיום קמים ונופלים על מידת הרלוונטיות שלהם ביום שאחרי - עד כמה הם מותאמים לעולם שבחוץ, מהם הכלים הפרקטיים שהם מקנים וכיצד הם מכינים את הסטודנטים והסטודנטיות לעבודה במקצוע אותו בחרו ללמוד.

בעולם ההנדסה, שבו הפרקטיקה היא שם המשחק, עניין זה הוא בעל משנה תוקף. כך למשל, במכללת אפקה להנדסה מקבלים הסטודנטים כבר משנת הלימודים הראשונה כלים פרקטיים; הם מתנסים בשיטות העבודה של העולם האמיתי והתעשייה - בעשייה שוטפת של מהנדסים ונחשפים לתהליכים ול'שפה' שאותה דוברים אנשי המקצוע ביומיום. שיאו של תהליך זה מגיע בשנת הלימודים האחרונה, שבמהלכה עובדים הסטודנטים על פרויקט גמר הנדסי, אותו הם מפתחים משלב הרעיון ועד לתוצר (המוצר) הסופי.

במכללה מסבירים כי העבודה על פרויקטי הגמר שוות ערך לניסיון תעסוקתי בשוק העבודה. היא מקנה לסטודנטים הבנה ביישום עקרונות הנדסיים, מפתחת יכולת להתמודד עם אתגרים וצרכים שמגיעים מהשטח ומאפשרת פיתוח של פרויקטים למגוון צרכים שעשויים לשנות מציאות או לשפר את איכות החיים של רבים. לא פעם גם טמון בהם פוטנציאל מסחרי. לפניכם שלושה פרויקטים כאלו, שממחישים היטב עד כמה פרקטיקה ומקצועיות בזמן הלימודים יכולות לסייע לסטודנט - ובעצם לכולנו.


מדידה אפקטיבית מכל מכשיר רפואי - סטורציה מדויקת לפגים ולתינוקות

"המערכת שפיתחנו נובעת מצורך ממשי שקיים כבר שנים רבות: החיפוש אחר מכשיר שיספק בדיקת סטורציה (רוויית חמצן) איכותית ומדויקת, במיוחד אצל פגים וילדים קטנים", מסביר אלדן גורוביץ, שפיתח עם שותפו עדן ארמן (שניהם מהנדסים שסיימו לאחרונה את לימודיהם בבית הספר להנדסה רפואית) מכשיר אשר מעלה את דיוק מדידת החמצן בדם. פיתוח רב תחומי זה שילב ידע ויישום של עקרונות מתחומי הנדסה שונים.

"זה צורך שעלה במהלך כנס משותף למכללת אפקה ולבית החולים מאיר בכפר סבא, שבו הבנו כי חיבור חיישני המדידה בבית החולים - לצורך א.ק.ג, בדיקת חום הגוף, רוויית החמצן ועוד - מאתגר מאוד כשמדובר בפעוטות ובפגים. זאת משום שהם מסתובבים, זזים, מנתקים אותם בעצמם. חשבנו שנדרשת כאן מערכת שתפחית את כמות החיישנים והחוטים שמוצמדים לילדים".

השניים פיתחו מעין קומפלקס טכנולוגי מיוחד, אשר יכול להתחבר לכל חיישן מדידה, ובצד השני לכל מכשיר קיים בבית החולים - למוניטור שבחדר, לעמדת האחיות, למאגר המידע של בית החולים ועוד - באמצעות שידור אלחוטי. כך נחסך הצורך בחיווט של החיישן המודד אל המכשיר הרפואי עצמו. בדרך זו הם הצליחו להפחית את כמות החוטים הנדרשת בבדיקות כאלו של פעוטות, ובמיוחד בפגים. מאחר שניטור כזה נדרש תמיד - ועל אחת כמה וכמה במדינה מרובת ילודה כמו ישראל - אפשר להניח כי הצורך והדרישה עבורו יכולים להיות גבוהים מאוד.

"מדידת סטורציה חשובה מאוד אצל תינוקות ופגים במיוחד, שכן היא יכולה למנוע פתולוגיות שגורמות לא פעם לפגיעה בלתי הפיכה במוח. העובדה שהמערכת שלנו מתחברת אלחוטית לציוד הקיים ולא מצריכה שימוש בחיישן חדש, גם חוסכת הדרכות על הציוד, וכן את הצורך ברכישת ציוד חדש - ובכך מקטינה עלויות כספיות. מדובר באבטיפוס שכבר עובד, והחלום שלי הוא שהמוצר שלנו יהיה בכל בית חולים, ושנוכל בעתיד גם לפתח גרסאות דומות ליתר המדדים המתבצעים בבדיקות שונות", מסכם גורוביץ.

הכוונה לעיוורים וללקויי ראייה - חגורת נחייה שמספקת הוראות קוליות


"פיתחנו חגורה שנחגרת מעט מתחת לחזה, בדומה לחגורת דופק, הכוללת מצלמה קטנה וקלה, בקר מיוחד, רמקול וסוללה", מסביר מהנדס החשמל אריאל אנגלברג על המכשיר המסייע לבעלי לקות ראייה שפיתח עם הצוות שלו, הכולל גם את מהנדסות החשמל בלה ושרה עבדולייב. "המערכת מזהה אובייקטים בסביבה, מנתחת אם הם מסוכנים ומדווחת למשתמש, האדם שחוגר אותה, על המיקום של כל אובייקט באמצעות חיווי קול. המצלמה קולטת שתי תמונות - אחת המתייחסת לצבע ואחת המתייחסת לעומק, וכך אפשר לקבל מידע על כל המרחב. זה יוצר מרחב ויזואלי ואינטואיטיבי".

חגורת נחייה שמספקת הוראות קוליות / צילום: באדיבות אריאל אנגלברג
 חגורת נחייה שמספקת הוראות קוליות / צילום: באדיבות אריאל אנגלברג

הפיתוח המעניין אמור להיות מותאם לכל אדם הסובל מבעיות ראייה - החל בלקויי ראייה ועד עיוורים, בין אם הלקות נגרמה במהלך החיים ובין אם היא מולדת. בהתאם אפשר להעריך כמה גדול יכול להיות הביקוש למכשיר כזה, בעיקר בשל המצב הקיים בשוק מכשירי העזר לעיוורים, ולצד זה פשטות ההפעלה של המכשיר החדש. "כשחשבנו על רעיון לפיתוח, הבנו שלקהילת העיוורים ולקויי הראייה אין בנמצא פתרונות מתקדמים מאוד. אלו הקיימים מיושנים למדי ודורשים הסתגלות ארוכה. לחגורה שלנו אין צורך להתרגל, משום שהחיווי הקולי פשוט מאוד להבנה ולתפעול".

צוות הפיתוח של חגורת הנחייה מימין לשמאל: בלה עבדולייב, אריאל אנגלברג ושרה עבדולייב / צילום: באדיבות המצולמים
 צוות הפיתוח של חגורת הנחייה מימין לשמאל: בלה עבדולייב, אריאל אנגלברג ושרה עבדולייב / צילום: באדיבות המצולמים

"אני באמת מדמיין עולם שבו אנשים עיוורים או לקויי ראייה יכולים ללכת תוך כדי שהם מקבלים התראות קוליות, וכך הם ירגישו בטוחים יותר, גם במקומות שהם אינם מכירים", מוסיף אנגלברג.

לחטא את הידיים, את הבגדים וכל חלק חשוף - עמדת חיטוי לכל הגוף בביה"ח

דולב משה, מהנדס רפואי, פיתח יחד עם שני שותפיו (שהם גם חברי ילדות שלו), רוי שטיינר (מהנדס מכני) ונדב יצחקי (מהנדס חשמל), עמדה לחיטוי של כלל חלקי הגוף בבתי החולים - זאת בניגוד למצב היום, שבו פרוטוקול החיטוי נוגע לרוב לידיים בלבד. נדמה שהיום, בעידן הקורונה, כולם מבינים את המשמעות הרבה של חיטוי מסוג כזה.

"מדובר בפרויקט רב תחומי המשלב שלושה חוגים במכללה: הנדסה רפואית, הנדסה מכנית והנדסת חשמל", מסביר משה. "כשהתחלנו בתהליך, עברנו כמה חודשים של מחשבה והעלאת רעיונות - לבסוף, הרעיון לפרויקט הוצע על ידי ד"ר רועי הירשנזון, מבית החולים מאיר בכפר סבא, שהגיע אלינו דרך יעל דנאי-מנוחין, פרויקטורית בית הספר להנדסה רפואית במכללה.

עמדת חיטוי לכל הגוף בביה''ח / צילום: באדיבות דולב משה, נדב יצחקי ורוי שטיינר
 עמדת חיטוי לכל הגוף בביה''ח / צילום: באדיבות דולב משה, נדב יצחקי ורוי שטיינר

"בשלב הראשוני ביצענו מחקר מעמיק לגבי שיטות החיטוי הנפוצות כיום. לאחר ביצוע השוואה בין השיטות ובחינת היתרונות והחסרונות, נבחר השימוש בריסוס. בשלב הבא בחנו את תמיסת החיטוי. בסופו של דבר נבחר הכלורהקסידין, שמשמש לשמירה על היגיינת פה, לחיטוי ידיים, לחיטוי קטטרים, לחיטוי עור לקראת ניתוח ועוד".

המטרה העיקרית של הפיתוח היא ליצור ולהציב עמדות חיטוי לאנשי הסגל בכל בית החולים בעת המעבר בין מחלקות שונות, כדי להפחית את ההתפשטות של זיהומים נרכשים בבתי חולים. הפיתוח הגיע עד לשלב תיק ייצור מלא, לצד ייצור דגם תלת-ממדי ממוחשב.

משה מספר על חיבור אישי לפרויקט: "לפני כשלוש שנים סבתי הייתה מאושפזת בבית חולים במצב שלא היה מסכן חיים, לאחר תקופת אשפוז של שבועיים היא נדבקה בזיהום לא ידוע, ולצערנו נפטרה. לכן כשהרעיון לפרויקט הגיע אליי, נוצר אצלי רצון עז לבצע אותו. נוסף על כך, כשהרעיון הוצע לנו בדיוק החלה התפשטות הקורונה בעולם, ועלתה המודעות לחשיבות החיטוי במקומות ציבוריים וכמובן בבתי חולים".

"אנחנו מאמינים שהמוצר הזה יכול להיות בשימוש לא רק במרכזים רפואיים, אלא גם במרחבים ציבוריים כמו קניונים, אולמות תרבות, בתי מלון ועוד", אומר משה על הפוטנציאל הגלום בפיתוח. "החלום הכי גדול הוא שבעוד כמה שנים נוכל לראות אותו בכניסה לכל מקום ציבורי, כמוצר שכלל החברה תכיר ותבין את החשיבות שלו בחיי היום-יום שלנו".

הסטודנט יוצא נשכר, התעשייה - וגם החברה בכללותה

מאחורי שלושת הפרויקטים שהבאנו כאן עומדת חשיבה שמנחה את מכללת אפקה: מתן דגש על פרקטיקה, חיבור לתעשייה וצרכיה והענקת כלים לסטודנטים שישמשו אותם היטב בעולם העבודה.

בפרויקטים הללו קיים גם פוטנציאל עסקי אומנם כולם נמצאים בשלב ראשוני, אך עצם הגייתם, פיתוחם ויצירת אבטיפוס עובד, אפקטיבי ויעיל באמת - מוכיחה כי לפיתוחים אלה יש עתיד.

בשורה התחתונה מסבירים במכללה כי לימודי ההנדסה באפקה כפי שניכר בפרויקטי הגמר מציעים יתרון משולש: ראשית, הסטודנט מתנסה בעבודה מלאה, מקיפה, בתחום הלימודים שלו, והוא יוצא אל העולם הגדול עם יכולות פרקטיות מוכחות, שיסייעו לו בצעדים הראשונים בעולם התעסוקה; שנית, התעשייה זוכה למענה על צרכים קיימים, שעד היום לא באו אל פתרונם; ושלישית, החברה והקהילה נהנות משיפור איכות החיים - ומסיוע למי שזקוקים לכך יותר מכול, דבר חשוב בפני עצמו.

מעצבים את המחר - לצפייה בפרויקטי גמר נבחרים של מכללת אפקה הקליקו כאן>>

כתבות נוספות:
צילום: יח''צ מכללת אפקה

צילום: יח''צ מכללת אפקה

"אין גבול לפיתוחים בתחום": ההנדסה הרפואית צוברת תאוצה

מאיה בניטה

צילום: יח''צ מכללת אפקה

צילום: יח''צ מכללת אפקה

הביקוש לאנרגיות מתחדשות גדל - וגם הצורך במהנדסים בתחום

מאיה בניטה

© כל הזכויות שמורות לגלובס

צרו איתנו קשר *5988