ביהמ"ש: גוגל אינה אחראית לתוכן האתרים אליהם היא מפנה

השופטת ציינה כי מנוע החיפוש מבוסס על "זחל" (crawler) שאינו מבין את תוכן עמודי האינטרנט אליהם הוא נכנס ושאין לו שליטה, ולו חלקית, על התוכן.

מאחר שגישת הפסיקה היא שאין להטיל אחריות על מנהלי אתר אינטרנט לפרסום ב"אמצעי תקשורת" לפי חוק לשון הרע, שכן אתר אינו בגדר "אמצעי תקשורת", כהן קבעה כי ברור שאין להטיל אחריות על מנוע חיפוש.

כהן הוסיפה כי היא דוגלת בשיטת ה"הודעה והסרה", שלפיה במקרה שבו בעל האתר לא ידע על הפרת זכויות היוצרים, וכאשר נודע לו על כך הוא הסיר מיד את הפרסום המפר - אין מקום להטיל עליו אחריות להפרה.

לדבריה, הפסיקה צימצמה ביותר את החבות של מפעילי אתרי התוכן, למרות שעקרונית יכולה להיות לבעל האתר שליטה מלאה/חלקית על התוכן המפורסם. אולם, הן המשפט האמריקאי והן המשפט האירופאי אינם מטילים אחריות כאשר המידע מועבר בדרך אוטומטית.

גם התביעה בעילה של "מעוולים יחד" או בשל אחריות מנוע החיפוש כ"משתף או משדל" לפי פקודת הנזיקין נדחתה, שכן "כאשר מנוע החיפוש אינו יכול 'להבין' או להפעיל צנזורה מקדמית על התוכן שמועלה על-ידי האתרים השונים - צדדי ג', אין לראות בו משתף או משדל".

כהן סיכמה כי "אין הצדקה לחסל את השירות שניתן על-ידי מנוע חיפוש, ודרישתו של התובע היא דרישה שאין להיענות לה", וחייבה את לביב ב-20 אלף שקל הוצאות.

גוגל יוצגה בידי עוה"ד חגית בלייברג ושירלי דלומי ממשרד גולדפרב. (ת"א 08-12773).