פסטיבל מיפקום: ענקיות הפורמטים הבינלאומיות התעייפו

13:00, קפה רומא, מטרים ספורים מאולם הכנסים של פסטיבל מיפ בקאן. ערימת חליפות, צעקות ומלצרים אנטיפטיים היוו רק פתיח למנה העיקרית שהגיעה מהשולחן לידנו. "אתם מישראל?", שאל הבחור לאחר שסיים את הפסטה, והוסיף מיד: "יש לכם מה למכור לי?". לקח לנו מעט זמן כדי להבין שמדובר במנהל הרכש של RTL בהולנד.

גם פסטיבל מיפ הנוכחי משך את הישראלים אל גופי הרכש הגדולים. הסיבה פשוטה וידועה: יצירתיות, רעב להצלחה ואיך אפשר בלי עלות הפקה מינורית. אחרי בריטניה, ישראל הפכה ליצואנית השנייה ברמת הביצוע. "הדור הבא" (Love lab), "צחוק מהעבודה", "שלוש", "upgrade" ופורמטים ישראלים אחרים עוררו עניין לא מועט בקרב השוק האמריקני והאירופי.

הריאליטי בהפוגה

ובעוד הבועה הישראלית רוחשת, חברות התוכן וההפצה הגדולות בעולם - אנדמול, פרימנטל, זודיאק ושיין - לא מצליחות גם הפעם לנפק פורמט מנצח ולא מתוסרט שיכסה את חובותיהן. אם שיין עדיין מציגים את "מאסטר שף" כפרויקט הדגל, אם זודיאק רק מחליפים את השנים באותו הקטלוג ופרימנטל מנסים למכור בכוח פורמט סקנדינבי שדומה מאוד ל"ג*רזי שור", סימן שמישהו שם התעייף בדרך אל הפיתוח.

מיחזור הפורמטים, שהיה עד כה נחלת הטריטוריות וגופי ההפקה הקטנים, מטפטף כעת על ראשי האנשים שהביאו לנו את "האח הגדול" ודומיו. האם זה תחילת הסוף של הריאליטי? ממש לא. זו רק הפוגה בקרבות.

ואם כבר מלחמה, אז הזירה החדשה שנפתחה באחרונה היא רוסיה. שוק הטלוויזיה הרוסי מתחיל סוף-סוף לפתוח את שעריו למערב, והחברות והאולפנים הגדולים נוהרים לקרמלין.

בעוד עיבדו שם את "כולם אוהבים את ריימונד" ו"נשואים פלוס" של סוני ואת "got talent" של סיימון קאוול לרוסית - ערפדים, זומבים ושאר סדרות מדע בדיוני ממש לא מעניינים אותם. תנו להם סדרה על מורה באוניברסיטה שנעזרת בתלמידיה על מנת לפתור תעלומות משטרה - והם מסודרים.

על-פי התחזיות, תעשיית הטלוויזיה הרוסית אמורה להכניס בשנה הקרובה סכום של כ-5.5 מיליארד אירו מהכנסות פרסום. מצד שני, החזאים הם אנשי הטלוויזיה הרוסית עצמם, ועלות הפקה של סדרת דרמה מושקעת לא עולה שם על 200 אלף דולר לפרק - סכום די נדיר לרוסים אך לא כזה שידהים את השוק האמריקני.

ועדיין, רוסיה מושכת אליה את העולם. למה? אולי לאוליגרכים הפתרונים.

* הכותב הוא מנהל חטיבת היוצרים והתוכן בקבוצת ADD.