איך יכול להיות שאין קבוצת ספורט מקצוענית בלאס וגאס?

לאס וגאס היא אחת הערים הגדולות האחרונות בארה"ב שאין לה קבוצה בליגות הבכירות - בשל החששות מהידרדרותם של שחקנים להימורים/חיי לילה סוערים, והקשיים הצפויים בייצור בסיס אוהדים במטרופולין בו כולם עובדים מסביב לשעון

לאס וגאס / צלם: רויטרס
לאס וגאס / צלם: רויטרס

ב-1999 אוסקר גודמן, אז ראש העיר החדש של לאס וגאס, ניסה לשכנע את גארי בטמן, הקומישינר של ה-NHL, להקים קבוצת הוקי קרח בעיר. הליגה הייתה במוד של התרחבות - מתחילת העשור כמות הקבוצות גדלה מ-21 ל-28, והמטרה הייתה להוסיף עוד שתיים - אבל בטמן העדיף לאמץ את המדיניות המסורתית של ליגות הספורט המקצועניות בארה"ב כלפי וגאס: להתרחק כמו מאש. רק שלאש, כידוע, יש גם לא מעט תכונות מושכות, ובימים אלה ה-NHL מתחילה להתחמם לרעיון של קבוצה בווגאס.

מי שמנסה להוציא לפועל את הרעיון הוא המיליארדר ביל פולי, יו"ר Fidelity National Financial, ספקית המשכנתאות הגדולה בארה"ב. פולי שכנע את בטמן לאפשר לו לבדוק את השוק באמצעות מה שמכונה season ticket drive; מהשבוע, תושבי וגאס יכולים לשלם מקדמה על מנוי למשחקי הקבוצה שאמורה לקום, כשהמטרה של פולי היא להגיע ל-10,000 מקדמות, כדי להוכיח ל-NHL שבעיר יש מספיק אוהדי הוקי. בית, אגב, כבר יש לקבוצה הפוטנציאלית: אולם חדש ש-MGM Resorts וחברת הספורט והבידור AEG (הבעלים של הסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס, ה-O2 בלונדון ועוד) בונות בסטריפ, בעלות של 375 מיליון דולר.

במקביל לניסיון להקים בעיר קבוצת הוקי חדשה, וגאס מנסה לקבל גם זיכיון לקבוצת MLS. בדצמבר מועצת העיר אישרה סובסידיה של 56.5 מיליון דולר לבניית אצטדיון כדורגל בעלות של 200 מיליון דולר, מהלך שראש העירייה, קרולין גודמן, אשתו של אוסקר גודמן שהחליפה אותו בתפקיד ב-2011, הייתה התומכת הכי גדולה שלו. "זו למעשה הסיבה היחידה שהתמודדתי על התפקיד", היא אמרה. "שנינו מאמינים בנוסחה לפיתוח מחדש של ערים: תרבות, רפואה וספורט מקצועני. עשינו קפיצה גדולה מבחינת הקהילה הרפואית וההיצע התרבותי שלנו. ספורט הוא החתיכה האחרונה".

***

וגאס היא אחת הערים הגדולות האחרונות בארה"ב - המטרופולין ה-30 בגודלו עם יותר מ-2 מיליון תושבים - ללא קבוצת ספורט מקצוענית. בזמן שערים יותר קטנות קיבלו קבוצות בליגות פופולריות (בנאשוויל, מטרופולין של 1.6 מיליון איש, משחקות טנסי טייטנס מה-NFL ונשוויל פרדטורס מה-NHL; בניו אורלינס, עיר של 1.5 מיליון איש, אפשר לראות את הסיינטס מה-NFL ואת הפליקנס מה-NBA), וגאס נשארה פרסונה נון-גרטה עבור הליגות הגדולות, בעיקר בגלל הקשר הגורדי בינה לבין תעשיית ההימורים.

"כשזה מגיע לספורט בווגאס, הימורים הם הפיל בחדר", אומר קרל בראונליץ', פרופסור בבית הספר למלונאות באוניברסיטת UNLV, שמספק שירותי ייעוץ לתעשיית ההימורים בעיר. "זה כנראה תמיד יהיה משהו שיש לו פוטנציאל לחסל קבוצת ספורט כאן. אנשים מפחדים מהכתם של האשמות בשחיתות. ה-NFL, לדוגמה, פשוט נחרדת מהמחשבה שמשהו יהפוך אותה לפחות 'משפחתית' או לפחות 'איכותית' ממה שהיא עכשיו, למרות שסוכני הימורים מסביב לעולם פורחים בזכות הימורי NFL".

לפי ההערכות, תעשיית ההימורים הלא חוקיים בארה"ב מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. בווגאס הימורים על ספורט הם חוקיים, מה שרק מגביר את החשש של הליגות מהאפשרות שספורטאים שיגורו בעיר/יגיעו אליה למשחק חוץ יהמרו באופן קבוע, תסריט שבמהירות יכול להידרדר לניסיונות להטיית משחקים (כתוצאה מחובות הימורים למשל). "כשזה מגיע לאלימות נגד אנשים או לסמים או ליריות בברים, זה הסיוט של מחלקת יחסי הציבור ב-NFL", אמר בראונליץ'. "הם בטח לא רוצים להתמודד גם עם בעיות הימורים". ל-NBA, שכבר התמודדה עם הנזק התדמיתי שגורמים הימורים בפרשת השופט טים דונהי (הודה שהימר על משחקים בהם שפט ונידון ל-15 חודשי מאסר ב-2008), יש צלקות מהאטרקציות האחרות של וגאס: בשנת 2007 היא ערכה בעיר את סופ"ש האולסטאר, והאוהדים הרבים שהגיעו לחגוג את האירוע לגמרי יצאו משליטה בלילות הארוכים בסטריפ, כשלא פחות מ-403 מהם נעצרו, יותר מחצי מהם על עבירות שקשורות לזנות, ואף-על-פי שליגת הקיץ של ה-NBA ממשיכה להתקיים בווגאס - האופציה של הקמת קבוצה בעיר לא עלתה מאז.

עוד מכשול שמציבים חיי הלילה של וגאס בפני הקמת קבוצת ספורט נוגע לתושבי העיר עצמם, שאמורים להיות החלק הארי ביציעים. רוב התושבים בווגאס עובדים במשמרות בתעשיות ההימורים והבידור, כך שבכל זמן נתון שליש מהם עובד ושליש נוסף נח, לא בדיוק הסיטואציה הכי נוחה לקבוצה שרוצה למשוך קהל קבוע. לכאורה אפשר להשלים את הפער הזה עם 40 מיליון המבקרים שמגיעים לווגאס כל שנה, אבל התחרות על תשומת הלב שלהם כל כך גדולה - בכל יום אפשר לבחור בין עשרות מופעים, מוזיקאים, סטנדאפיסטים, קרקסים למיניהם - שלא ברור אם קבוצת ספורט מקצוענית תוכל למלא בקונסיסטנטיות את האולם/אצטדיון.

"אני לא חושב שלאס וגאס הוכיחה שהיא יכולה לתמוך בקבוצה מקצוענית", אומר ריץ' אבג'יאן, לשעבר עוזר מאמן בקבוצת הפוטבול של UNLV. "לאס וגאס היא עיר שמאוד אוהבת שמות גדולים, היא לא מאוד טובה בלתמוך בשום דבר שהוא לא אירוע גדול". המקרה של קבוצת הכדורסל של UNLV מוכיח את הנקודה: מאז סוף עידן ג'רי טרקניאן, המאמן האגדי שהדריך את הקבוצה בין 1973-1992, האולם הביתי שלה, שמכיל 18.5 אלף מקומות - היה מלא רק בתשעה משחקים.

***

אף אחד מהדברים האלה לא מרתיע את ביל פולי. הוא והשותפים שלו - האחים ג'ו וגאווין מאלוף, לשעבר הבעלים של סקרמנטו קינגס - כבר הוציאו כשני מיליון דולר על הקמפיין למכירת המנויים הפוטנציאליים, והם בטוחים שב-2016 תהיה קבוצת NHL בלאס וגאס. רוצים להמר על זה?