המדריך הבסיסי להתנהלות ההורים (שלכם) ברשת

1. אישור חברות

לא מפרסמים תודה על אישור חברות. לא על הקיר של החבר החדש וגם לא בהודעה אישית.

ובכלל: אין צורך במסרים אישיים בפומבי. כל מה שאתם רוצים להגיד באופן פרטי, יכול להגיע ישירות לתיבת הדואר האישית של הנמען. כמו פעם. רק בלי בול.

2. חוקי הלייק

גם אם ממש מחבבים ומסכימים עם כל מה שמישהו אומר - אל תעשו יותר מ-2-3 לייקים ברצף לאותו בן אדם. שלא תיחשדו בסטוקריות. מישהו עשה לכם לייק על תמונה יפה שהעליתם? אין צורך לכתוב לו תודה בתגובות. למה? ככה!

3. מתי לא להתערב

"שיחות" בין שניים או שלושה מגיבים בשרשור של תגובות, הן אמנם פומביות אבל הן עדיין קצת פרטיות. זה כמו אנשים מדברים בקול רם באוטובוס - אפשר לצותת בשקט, להתערב - פחות.

4. נימוסי משפחה

ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד קרא לזה התנגשות עולמות, והתייחס לכך בחומרה רבה: אז אם אתם לא סחבקים גם בחיים, מומלץ לכבד את הפרטיות של בני משפחה ולא להתנגש בעולם שלהם.

עדיף תמיד לא להגזים עם הלייקים ובטח שלא להעיר הערות מביכות בתגובות, גם אם הם נראות לכם חכמות ומצחיקות.

בן משפחה לא רוצה להיות חבר שלכם בפייסבוק? לא צריך להיעלב. יש כאלה שלוקחים ברצינות את המרחב הווירטואלי שלהם ורוצים להיחשף רק לחברים שלהם. זה לגיטימי.

5. חוקי האימוג'יז

קודם כל להירגע. ככל שאתם יותר מבוגרים - ככה מומלץ להשתמש פחות, ואם כבר - להסתפק במוכרים ובפחות ילדותיים.

את הפירות וחדי-הקרן תשמרו מקסימום לאחיינים ולנכדים.

כנ"ל לגבי כל הפילטרים והאנימציות בסטורי'ז באינסטגרם או בפייסבוק. סנאפצ'אט? אם נולדתם לפני שנת אלפיים - עזבו. זה כבר בכלל לא בשבילכם.

6. מקומות ציבוריים

לא מנהלים שיחות על רמקול ולא עושים שיחות וידאו שגורמות לאנשים בסביבה לחשוש שמצלמים אותם. ואם כבר מצטלמים - אז מקצרים.

רוצים מדריכים נוספים? ספרו לנו בתגובות.