הדירוג: אלה מותגי אפליקציות התשלומים המובילים בישראל

מדי יום בחודש מאי 2019, כמעט 38.5 אלף ישראלים, בממוצע, השתמשו באפליקציית התשלומים של בנק הפועלים, יותר מ-16.7 אלף איש בממוצע יומי השתמשו באפליקציית התשלומים של בנק דיסקונט, וכמעט 8,000 איש השתמשו מדי יום באפליקציית התשלומים של בנק לאומי. כך מלמדים נתונים שפרסם בנק הפועלים ושהתבססו על נתונים של חברת סימילרווב, שהתבססו על נתוני אנדרואיד.

בסך-הכול מדובר בכ-1.95 מיליון צרכני אנדרואיד בחודש, שהשתמשו באפליקציות הללו, חלק ניכר מהם משתמשים חוזרים. דבר זה מלמד שעבור רבים מדובר בכלי פיננסי נגיש ומרכזי, ולצידם עוד רבים שמשתמשים מדי פעם או ששמעו על האפליקציות ממישהו קרוב, שאולי רצה להעביר להם כסף ללא צורך בהתחשבנות מעיקה על תשלום עתידי או במזומן. לא בכדי כתבנו את שמות הבנקים ולא את שמות האפליקציות, ובטח כבר ניחשתם: ביט של בנק הפועלים, פפר פיי של בנק לאומי, ופייבוקס של בנק דיסקונט.

מדובר בפעילות צעירה, המתבצעת באמצעות אפליקציות שהורידו כבר מיליוני ישראלים, ומסייעת להשכיח מהציבור הרחב את הצורך בכספומטים ובמזומן. אך פעילות זו עדיין מהווה רק שבריר ממחזור העסקאות בכרטיסי האשראי בישראל. מחזורי העסקאות באמצעות אפליקציות אלה נאמדים כיום ב-1.6 מיליארד שקל, ואילו שוק האשראי כולו מגלגל מדי שנה עסקאות בהיקפים של כ-330 מיליארד שקל.

עולם שירותי התשלום בין אנשים פרטיים של הבנקים החל ממש לא מזמן, בשלהי 2016, אז הפועלים הוציא את ביט. בתחילת השנה העוקבת, חודשים ספורים לאחר מכן, לאומי הוציא את אפליקציית התשלומים שלו, פפר פיי. האחרון שנכנס לתחום היה דיסקונט, עדיין במהלך 2017, לאחר שרכש רישיון להפעלת האפליקציה בישראל של פייבוקס.

על-פי פייבוקס, "תהליך איסוף כסף ותשלום משותף מעולם לא היה פשוט, הוגן ובטוח יותר"; בבנק הפועלים מתגאים בכך שמדובר בהעברת כסף "בבטחה, בקלות וללא עלות"; ובלאומי אומרים שמדובר ב"שירות התשלומים שיחליף לכם את המזומן, בקלות, במהירות ואפילו בכיף". ואכן, המספרים של מורידי האפליקציות והמשתמשים, והיקפי הכספים שעוברים באמצעותן, מלמדים שגם הציבור חושב כך. וזה קורה גם בסיוע הרצון של הבנקים לתפוס נפח, באמצעות סבסוד הפעילויות הללו בכמה עשרות (אחדות) מיליוני שקלים בעמלות סליקה.

כך, תחום התשלומים הדיגיטלי, שנחשב לאחד התחומים המרכזיים של ענף הפינטק ולעתיד של עולם התשלומים, עדיין לא ממש מניב לבנקים המקומיים הכנסות אלא הוצאות, והציפייה או התקווה (תלוי בזווית ההסתכלות) היא שלאחר שייצברו מחזורי פעילות גדולים, האפליקציות יחלו לגבות עמלות וגם יפתחו שירותים נוספים שיניבו הכנסות, כמו סליקה לבתי עסק. אפרופו בתי עסק, לפני תקופה קצרה הכריע בנק ישראל כי האפליקציות של הבנקים יורשו להיכנס לבתי עסק, אך זאת תחת מגבלות ניכרות וזמניות שיחולו בשנתיים וחצי הקרובות.

האפליקציות הללו מבוססות כיום על כרטיסי אשראי, ואולם זה לא חייב להישאר כך. בבנקים הגדולים כנראה ישמחו להפוך אותן לכאלה שמקשרות ישירות בין הבנקים, בלי המתווך-מתחרה. כך, ביט, פפר פיי ופייבוקס לא בונות רק על צעירים ומאמצי טכנולוגיה. כבר היום הן הרבה מעבר, והעתיד, בטח מבחינת הבנקים שמפעילים אותן, ורוד בהרבה. לא מן הנמנע שהם מכינים את האפליקציות הללו להיות כביש עוקף לכרטיסי האשראי, וכך להגיע ישירות ללקוחות הקצה ולבתי העסק, באמצעות הפיכת האפליקציות לכאלה שפועלות בסליקה בין-בנקאית.

בין לבין יש לאפליקציות הללו, וגם לחברות כרטיסי האשראי, מתחרים פוטנציאליים אדירים: למשל ענקיות טכנולוגיה כגון פייסבוק, שמבקשת להשיק "מטבע חדש" (ליברה); חברות ענק בינלאומיות, כולל מתחום התשלומים; או אפל וגוגל למשל, שמפעילות או עשויות להפעיל שירותי תשלום וארנקים דיגיטליים, כמו גם מטבעות קריפטוגרפיים ופעילויות מושתתות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. העתיד כנראה יהיה מקוון, אך מאזן הכוחות העתידי עדיין רחוק מלהיות ברור. 

1. ביט

37 בדירוג הכללי

כמעט 2 מיליון משתמשים

בסוף 2018 היו לאפליקציית התשלומים של בנק הפועלים, bit, יותר מ-1.5 מיליון הורדות. קצת יותר מחצי שנה לאחר מכן, בבנק הפועלים כבר מספרים כי "קרוב ל-2 מיליון לקוחות" כבר התקינו את האפליקציה בטלפונים הסלולריים שלהם ו"חלק ניכר מהם אינם לקוחות בנק הפועלים".

המספרים הללו הופכים את ביט של הפועלים לאפליקציה המובילה בישראל להעברת כספים ללקוחות כל הבנקים. בבנק מתגאים בצדק גם בכך ש"היקף הפעילות היומי באפליקציה גבוה בפער ניכר מהמתחרים".

ומה הלאה? בדוח האחריות התאגידית של הבנק שפורסם לאחרונה, נכתב בין היתר על חידושים באפליקציה, ובראשם תשלום דרך קוד סרוק שיאפשר לשלם באמצעות שימוש ב-QR CODE גם בלי לשמור את המוטב באנשי הקשר, וגם פלטפורמה לתרומה ישירה לעמותות למטרות חברתיות בלחיצת כפתור, וזאת כחלק ממבצעי התרמה ארציים.

ביט, שהוקמה ב-2016, היא אפליקציית התשלומים המובילה בארץ. את האפליקציה הקימו ומנהלים כ-50 עובדים בבנק, והיא מתמקדת בהעברות כספים בין אנשים (P2P) באמצעות כרטיסי אשראי, ובדומה לפפר פיי של לאומי מנסה להרחיב את פעילותה - וכבר החלה בזה - להעברת תשלומים מגופים עסקיים מובילים ללקוחות קצה.

בבנק הפועלים מספרים כי האפליקציה "זכתה גם להכרה עולמית", ולאחרונה "הגיעה למקום השני בתחרות PayTech Awards, שבה מתמודדים כל השחקנים המובילים בעולם".

המתחרים המקומיים המרכזיים של ביט הם פפר פיי של לאומי, פייבוקס של דיסקונט וגם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט (עד לאחרונה בבעלות בנק הפועלים), מקס (עד לאחרונה לאומי קארד) וכאל (שנותרה בבעלות דיסקונט והבינלאומי).

2. פפר פיי

71 בדירוג הכללי

העתיד טמון בחופש הרגולטורי

בנק לאומי סימן לעצמו מטרה: להיות הבנק "הכי דיגיטלי" בשוק המקומי, או לכל הפחות להיות הבנק הכי מוכוון טכנולוגיה מתקדמת בנראות ובשיח הכלכלי. במסגרת זו הקים הבנק את מיזם הבנקאות הדיגיטלית Pepper שמספק שירותים בנקאיים מקוונים, כמעין תחליף לשירותי הבנקאות המסורתית של הבנק. פפר הוא למעשה סניף ייחודי ומיוחד שבנק לאומי תולה בו הרבה תקוות ומשקיע בו הון רב, במטרה לבסס לעצמו פעילות בנקאית של המחר. כחלק מהמהלך הזה, שנלווה למהלכים נוספים שמותגו כלאומי דיגיטל, הבנק השיק בתחילת 2017 פיצ'ר ראשון - אפליקציית התשלומים פפר פיי (Pepper pay).

בדומה למתחרה הגדולה, ביט של הפועלים, מדובר באפליקציה שפתוחה ללקוחות כל הבנקים ושמאפשרת העברת תשלומים לאנשי הקשר בנייד באמצעות חיוב כרטיס האשראי שהם מזינים לאפליקציה.

כמו ביט ופייבוקס, מדובר בממשק נוח שמאפשר העברות תשלומים בין אנשים פרטיים, ללא עלות עבור העברת הכספים. כמו המתחרים, גם בלאומי שמים דגש על הרחבת הגורמים שפועלים באמצעות פפר פיי, ובמסגרת זו הם חברו לשורה של גופים עסקיים מובילים, שמציעים ללקוחותיהם תשלומים מקוונים ונוחים.

העתיד של פפר פיי, כמו גם של אפליקציות התשלומים הבנקאיות האחרות, טמון ביכולת לכבוש נתח שוק גדול דיו בעולם תחרותי שבו פועלים גופי ענק בינלאומיים וחברות כרטיסי האשראי הישראליות. בלאומי, כמו גם בפועלים, מנתחים את ההכרעה של בנק ישראל בנוגע לחופש הרגולטורי החלקי שניתן בינתיים לאפליקציות הללו, שמתחרות על הזכות להיות הארנק הדיגיטלי של הציבור בישראל.

 צילומי מסך של אפליקציית pepper / צילום: לאומי