ראש שב"כ לשעבר נגד ראש ממשלה: מהם הסיכויים המשפטיים, ומהו סכום הפיצוי המקסימלי?

ראש השב"כ לשעבר רונן בר הודיע הערב (ב') בר כי בכוונתו להגיש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו תביעת דיבה, לאחר שהאחרון האשים אותו כי בחר שלא להתריע בפניו על הסימנים המעידים לטבח ה-7 באוקטובר. בהודעה חריפה מטעמו טען בר כי נתניהו מנהל נגדו "קמפיין הסתה חסר רסן וחסר אחיזה במציאות", ודרש לחשוף את כלל המסמכים הנוגעים למידע שהועבר לראש הממשלה לפני הטבח.

לכאורה, תביעה יכול להגיש כל אדם. אבל מה קורה כאשר היא מופנית נגד ראש הממשלה, האם צריך להסיר חסינות, ובאילו תנאים? גלובס עושה סדר.

● למי קראת "בוגד": תביעה חדשה נגד האיש שהציף את הארץ בשלטים
● שלוש שנים אחרי: נפגעי ה-7 באוקטובר עלולים לאבד זכות לפנסיית נכות

האם יש עילת תביעה?

עו"ד אמיר טיטונוביץ, מומחה לתביעות לשון הרע, מסביר כי ככל שנתניהו פרסם שבר קיבל מידע ביטחוני ושמר אותו אצלו, וככל שזה לא נכון - יש פה עילת תביעה. עם זאת, יש לבחון את השאלה מה זה אומר "שמר אצלו", שכן יכולות להיות כאן מספר פרשנויות. בנוסף, יש הגנות שונות בחוק לטובת המפרסם, למשל אם הפרסום נעשה בתום-לב.

מה הסיכוי שהתביעה תתקבל?

לפי חוק חסינות חברי הכנסת, נתניהו נהנה מחסינות מהותית (עניינית) בכל הנוגע לפעולות ולהתבטאויות שנעשו "במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו", מסביר עו"ד טיטונוביץ. "זו חסינות מוחלטת והרמטית מטבעה, שאינה ניתנת להסרה".

האם ניתן להסיר את החסינות, ובאילו תנאים?

עו"ד טיטונוביץ מסביר כיצד בר עשוי לצלוח את המשוכה הקשיחה הזו. לדבריו, "ניתן להעריך כי האסטרטגיה המשפטית שלו תתבסס על שני אפיקים מרכזיים".

האפיק הראשון הוא דוקטרינת "הגלישה מהתפקיד". לפי טיטונוביץ, "פסיקתו הענפה של בית המשפט העליון כבר התוותה הבחנה ברורה וקבעה כי התבטאויות פוליטיות גרידא, או קמפיינים של השמצה אישית, המנותקים מליבת העשייה הציבורית, עשויים להיחשב ככאלה שחרגו כליל ממתחם החסינות". כלומר, אם ייקבע כי התבטאויות מסוימות של נתניהו לא נעשו במילוי תפקידו, החסינות לא תחול עליהן.

דרך נוספת היא שבר עשוי לטעון כי הטחת האשמות בדבר ביצוע "פשעים" במסגרת קמפיין פוליטי, אינה יכולה לחסות תחת מטריית ההגנה הרחבה של מילוי תפקיד ראש הממשלה.

נציין כי עצם הגשתה של התביעה תאלץ הן את נתניהו והן את היועצת המשפטית לממשלה להידרש לסוגיה הרגישה בפורום רשמי ומחייב.

אם התביעה תתקבל - הדיון יתנהל בדלתיים סגורות או פתוחות?

ככלל, תביעת דיבה מתנהלת כמו כל תביעה אחרת - בדלתיים פתוחות. לצד זאת, ככל שבית המשפט משתכנע כי על-פי הוראות החוק, וביתר שאת כאשר ישנה חוות-דעת ביטחונית על השולחן, יש הצדקה לסגירת הדלתיים.

מהו סכום התביעה הפוטנציאלי?

אם מדובר בתביעה ללא הוכחת נזק - התקרה שלה עומדת על 170 אלף שקל, ואם מדובר בתביעה עם הוכחת נזק - היא ללא גבול.

מה יקרה אם התביעה תידחה?

עו"ד טיטונוביץ סבור כי גם אם בית המשפט יבחר לדחות את התביעה על הסף בשל טענת החסינות, "הרי שעצם ניהולו של ההליך המקדמי והדיון הציבורי סביב גילוי המסמכים המבוקשים עשויים להספיק כדי להשיג את מטרתו האמיתית של בר: להביא את גרסתו העובדתית אל אור השמש ולנקות את שמו הציבורי". בפלטפורמה הזו צפוי נתניהו גם לתת את גרסתו העובדתית ולהוציאה אל האור ולעין הציבור, וגם הוא יכול לנקות את שמו.

האם מדובר בתקדים?

האיום של בר על נתניהו הוא תקדימי גם במונחים היסטוריים. המקרה הקרוב ביותר הוא סכסוך ארוך-שנים בין אלי זעירא וצבי זמיר, שניים מבכירי מערכת הביטחון בתקופת מלחמת יום הכיפורים. ב-2005 הגיש זעירא, שהיה ראש אמ"ן במלחמה, תביעת דיבה נגד זמיר, שהיה ראש המוסד, בעקבות דברים שאמר זמיר על תפקודו של זעירא ועל חלקו במחדל המודיעיני שקדם למלחמה. זעירא דרש פיצוי של מיליון שקל.

התביעה, שהתנהלה עשורים לאחר המלחמה, הועברה לבוררות בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור, וב-2007 נדחתה תביעתו של זעירא.

לצד זאת, זמיר חזר בו במסגרת ההליך מהמשמעות שניתן היה לייחס לדבריו כאילו זעירא פעל בבגידה. הפרשה נחשבת לאחד העימותים המשפטיים החריגים בין בכירים לשעבר במערכת הביטחון סביב האחריות למחדל מודיעיני.