לאחר 7.5 שנים, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא השופט אורן שוורץ) קיבל בחלקה את תביעתו של עו"ד אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, נגד העיתונאית הדס שטייף וגלי צה"ל, וקבע פיצוי כולל של 600 אלף שקל.
● פרשת "יד לוחצת יד": חשד נוסף לשוחד בין בכיר בעירייה לסוכן ביטוח
● הותר לפרסום: עידן דוד, לשעבר יו"ר נתיבי איילון, נחקר בחשד להפרת אמונים וזיוף
● רשות המסים תפצה עסקים שנפגעו מפרוטקשן. כך זה יעבוד
התביעה הוגשה בגין הפריצה למכשירי הטלפון הניידים של עו"ד נוה ופרסום תכניהם הפרטיים בתחנת גלי צה"ל בינואר 2019. התביעה שהגיש נוה, שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בשנים 2019-2015, הוגשה נגד שטייף, נגד אנשי תקשורת נוספים ונגד תחנת גלי צה"ל, בטענה כי היו אחראים לפגיעה חמורה בפרטיותו כתוצאה מהפריצה למכשירי הטלפון.
באותם מכשירים היה מצוי מידע אישי של נוה, אשר הוביל בהמשך לחקירה משטרתית שהייתה ידועה בכינוי "מין תמורת מינוי", שנסגרה לבסוף בשל סיכוי הרשעה נמוכים.
"מעשים בעלי נופך פלילי"
בתביעה דרש נוה פיצוי של 7 מיליון שקל. "באופן שקשה ליישבו עם אמת-מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל - חייו האישיים, במלואם - נחשפו ונגלו בפני הנתבעים, וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל (וכלי תקשורת אחרים)", נכתב בתביעה.
השופט קבע כי מעשי שטייף מהווים פגיעה חמורה בפרטיותו של נוה ועוולה של הפרת חובה חקוקה, בניגוד לחוק המחשבים ולחוק האזנת סתר. בפסק הדין נכתב: "שטייף הייתה הגורם המחולל והמתווך אשר יזם וקידם את הפריצה למכשירים המוגנים בסיסמה... מעשיה של שטייף הם בעלי נופך פלילי מעצם תפקידה המרכזי".
שוורץ הוסיף כי "מדובר במסכת חריגה של פגיעה בפרטיות המצויה בליבת הזכות של נוה לצנעת חייו האישיים והציבוריים. פגיעה זו בוצעה למרות שהגישה למידע האישי של נוה הייתה מוגנת בסיסמה, כך שהיה צורך במומחיות בכדי לחדור למידע. מדובר בפעולה שמהווה עבירה לכאורה על-פי חוק האזנת סתר וחוק המחשבים. החדירה הפסולה למידע והפקתו נעשתה ביוזמתה, בתיווכה ובאשרורה של שטייף... העיון המשותף והפיכת ענייניו הכמוסים של נוה לנושא לדיון פנימי פגעו קשות באוטונומיה שלו... התרשמתי כי נוה ניזוק באופן מהותי ובלתי הפיך מהפגיעה המורה בפרטיותו".
"עיתונאי אינו יכול להיות שותף אקטיבי לעבירה"
בית המשפט דחה את טענות ההגנה של שטייף, ובהן תום-לב, עניין ציבורי וחיסיון מקור עיתונאי, וקבע כי "עיתונאי אינו יכול להיות שותף אקטיבי לעבירה על החוק שמשמעותה פגיעה בפרטיות".
עוד נקבע כי חני נוה, גרושתו של התובע שהחזיקה במכשירים, לא הייתה רשאית להעבירם לצד שלישי; וכי הסכם הגירושים אינו פוטר את הנתבעים.
התביעה הוגשה נגד שטייף; נגד רזי ברקאי, מגיש את התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל; נגד נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל; נגד אילאיל שחר, המשמשת ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל; ונגד שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל. כולם לכאורה נחשפו לחומרים שהוציאה שטייף מהטלפון הנייד של נוה. התביעה נגד רזי ברקאי, נורית קנטי ואילאיל שחר נדחתה.
נמצא כי לעיתונאים שהיו שותפים למשדר המיוחד בגלי צה"ל בעניינו של נוה נתונה הגנה, מאחר שהם פעלו בתום-לב ובמסגרת עבודתם העיתונאית. עוד נקבע כי המידע היה אמיתי ובעל חשיבות ציבורית, וגם מטעם זה עומדת להם הגנה מפני הפגיעה בפרטיותו של נוה. לכן התביעה נגדם נדחתה (לגבי אלקבץ - ההליכים נגדו הופסקו קודם לכן בהסכמתו של נוה).
בשונה מכך, לשטייף לא הוענקו ההגנות על-פי חוק הגנת הפרטיות, מאחר שמעשיה בעניין הפקת המידע מהטלפונים היו בלתי חוקיים ובניגוד לכללי האתיקה. בתוך כך נקבע בפסק הדין כי עיתונאי אינו יכול להיות שותף או מסייע לעבירה בעניין השגת מידע, ובה-בעת ליהנות מהגנות שונות לפי חוק הגנת הפרטיות. לפיכך, נקבע כי שטייף אחראית לפגיעה החמורה בפרטיותו של נוה.
גלי צה"ל חויבה באחריות שילוחית
בית המשפט קבע כי עיקר הפגיעה בפרטיותו של נוה נבעה מהפריצה לטלפונים, הפקת החומרים מהם והעיון במידע האישי - ולא מהמשדר המיוחד שהיה בעל אופי חדשותי ועסק בחקירה המשטרתית ובהתנהלותו של נוה. כחלק משיקוליו ציין בית המשפט כי הטלת אחריות שילוחית על גוף תקשורת למעשיו של עיתונאי חוקר תסייע בשמירה על עיתונות תחקירים חופשייה וחזקה.
נזכיר כי בעקבות מידע שהעבירה שטייף למשטרה נפתחה נגד נוה החקירה בפרשת השוחד המיני לכאורה, וכי התיק נגד נוה ונגד השופטת בדימוס אתי כרייף נסגר מפאת סיכויי ההרשעה קלושים וקושי בראיות.
גלי צה"ל חויבה באחריות שילוחית למעשי שטייף, שפעלה כעיתונאית פלילים בתחנת גלי צה"ל. שטייף והמדינה חויבו לשלם לנוה, ביחד ולחוד, פיצוי של 450 אלף שקל וכן הוצאות ושכר-טרחה. בנוסף חויבה שטייף בפיצוי של 25 אלף שקל בגין לשון הרע, בשל פוסט שפרסמה בפייסבוק.
התביעה נגד העיתונאים האחרים שנתבעו נדחתה כאמור, בעיקר משום שקיבלו את החומר בתום-לב ובלי לדעת על דרך השגתו. הפסיקה צפויה להיות בעלת חשיבות לגבולות עבודתם של עיתונאים, לשאלת העברת מכשירים ניידים בידי בני זוג או גורמים אחרים ולהגנה על המידע האישי השמור בהם.
התביעה הוגשה בשם נוה על-ידי עורכי הדין בעז בן-צור, גיא רוה והדר גולדשטיין ממשרד בעז בן-צור ושות'.
עורך דינה של שטייף: נשקול לערער
מטעם אפי נוה נמסר: "בית המשפט קבע בצורה ברורה וחד-משמעית כי הפריצה לטלפונים שלי הייתה פגיעה חמורה בפרטיותי, כי שטייף הייתה הגורם שיזם וקידם את הפריצה, כי הייתה מודעת לאופן הפסול שבו הושג המידע ובכל זאת הורתה להעתיק אותו, להדפיס אותו ולמיין אותו לקראת פרסום, וכי מעשיה בעלי נופך פלילי. מי שנוהג כך צריך לשלם, ובכוונתי לפעול לחיובה האישי של שטייף בפיצוי שנפסק".
עו"ד דודי זילברבוים, המייצג את הדס שטייף, מסר בתגובה: "בית המשפט קבע כי מטרתה המרכזית של שטייף הייתה ביצוע תחקיר עיתונאי שבתחום עיסוקה, ובנושא שהיה בו עניין ציבורי מובהק של יחסים פסולים במינוי שופטים. כמו כן, נקבע כי הפרסומים לא היו כוזבים, אלא שיקפו את המציאות העובדתית והתבססו על תכתובות אותנטיות. בדין קבע בית המשפט כי גלי צה"ל אחראית על פעולותיה.
"לא בכדי דחה בית המשפט במלואה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני, ואת הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות העמיד על עשירית מהסכום שתבע נוה. אנו לומדים את פסק הדין, ובגלל החשיבות הגדולה וההשפעה על עבודת עיתונאים, נשקול להגיש ערעור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
