ירידות השערים בתקופה האחרונה קיררו את שוק ההנפקות בת"א. עם זאת, שורה ארוכה של חברות ממשיכות לבחון את המהלך ואף פועלות לקידומו, חרף המציאות המאתגרת בשווקים. אחת מהן, כך נודע לגלובס, היא חברת היבוא והסחר קריסטלינו, שבוחנת בימים אלו הנפקה ראשונית של מניותיה (IPO) בבורסה בתל אביב, לפי שווי מוערך שבין 800 מיליון ל-1 מיליארד שקל (לפני הכסף).
● שיחת המשקיעים ששווה מעל 2 מיליארד שקל: מאחורי המהפך במניית נקסט ויז'ן
● במקום ENI: רציו מביאה שותפה אמריקאית לחיפוש גז בים התיכון
במסגרת המהלך צפויה קריסטלינו, שנמצאת בשליטה משותפת של משפחת אלבז וקרן רקיע (50% כל אחת), לגייס סכום של כ-200 מיליון שקל. מרבית הסכום צפוי לזרום לקופת החברה, ולשמש אותה להרחבת פעילותה השוטפת. במקביל צפויה גם הצעת מכר שבמסגרתה ימכרו חלק מבעלי המניות נתח מהחזקותיהם. את ההנפקה מובילות חברות החיתום של הפניקס, ברק לאומי ואי.בי.אי.
קריסטלינו הוקמה לפני כמעט 50 שנה בידי איש העסקים חיים אלבז, ופעלה תחילה בתחום התכשיטים תחת השם "Fine-gold". בשנים האחרונות הרחיבה פעילות לתחום היבוא והקמעונאות, במגוון תחומים - כולל מוצרי חשמל לבית, תכשיטים, ציוד ספורט וכלי תחבורה חשמליים.
קריסטלינו
פעילות: עוסקת ביבוא ושיווק מוצרי חשמל, ציוד ספורט, כלי תחבורה חשמליים ותכשיטים
היסטוריה: החברה הוקמה לפני כמעט 50 שנה בידי איש העסקים חיים אלבז, כחברת תכשיטים תחת השם "Fine-gold". בשנים האחרונות התרחבה לתחומי היבוא וקמעונאות
נתונים: נמצאת בשליטה משותפת של משפחת אלבז וקרן רקיע. מנוהלת בידי רן אלבז ומעסיקה מעל 200 עובדים. על פי ההערכות לחברה מחזור הכנסות שנתי של 600-700 מיליון שקל
פעילותה המרכזית של קריסטלינו היא ביבוא ושיווק מוצרי חברת האלקטרוניקה הסינית Dreame. הללו כוללים בין היתר שואבי אבק, מוצרי מטבח (מיקסרים ומכונות קפה), מכונות ומייבשי כביסה, מוצרי טיפוח, מטהרי אוויר וטלוויזיות. המוצרים נמכרים באתר החברה ובאמצעות שורה ארוכה של משווקים מורשים.
לצד זאת, לחברה פעילות משמעותית גם בתחום היבוא ושיווק של כלי תחבורה דו גלגליים חשמליים (אופנועים, קטנועים, אופניים, קורקינטים) תחת המותג XI מוביליטי. בנוסף, לחברה פעילות קטנה בתחום התכשיטים שבמסגרתה היא מייבאת ומוכרת (באופן לא בלעדי) את מוצרי המותג סברובסקי. הפעילות הרביעית היא פעילות יבוא ושיווק מוצרי חשמל לבית תחת מותגיה הפרטיים של הקבוצה.
נוסף על אלו, בשנה שעברה קלטה קריסטלינו את פעילות המזגנים "פמילי" שאותה יצקה לתוכה קרן רקיע, המנוהלת בידי רביד קימיה, יוסי בן שלום וליאור קדרון, כחלק ממהלך ההשקעה בקריסטלינו. זאת, לאחר שבשנת 2022 רכשה רקיע את השליטה בחברת המזגנים, הפועלת בישראל מאז 1986, מידי המייסדים משפחת הניג, תמורת 60 מיליון שקל. תחת הקרן עברה החברה הוותיקה תהליכי השבחה, והיא מהווה זרוע פעילות משמעותית.
על פי ההערכות, לקריסטלינו מחזור הכנסות שנתי של 600-700 מיליון שקל, והיא נהנית משיעור רווחיות גבוה במיוחד. זאת, לאחר שבשנים האחרונות הציגה צמיחה שנתית של עשרות אחוזים.
האקזיט של קרן רקיע ומשפחת אלבז
הנפקת החברה, אם תושלם, צפויה להוות הצפת ערך משמעותית עבור בעלי המניות המרכזיים בחברה, כאמור קרן רקיע ומשפחת אלבז. זאת, לאחר שבשנה שעברה רכשה הקרן מחצית ממניות קריסטלינו מידי בני משפחת אלבז - חיים אלבז, אב המשפחה, ושלושת ילדיו רן (המשמש כמנכ"ל), גיא ודניאל, לפי שווי מוערך של כחצי מיליארד שקל.
קרן רקיע הוקמה בשנת 2021 בידי בן שלום, קימיה וקדרון, כולם בעלי ניסיון עשיר בתחום ההשקעות. בן שלום מוכר בעיקר מפעילותו בחברת ההשקעות DBSI אותה הוביל יחד עם שותפו לשעבר ברק דותן. לאורך השנים השקיעה החברה בשורה ארוכה של חברות ישראליות, בהן שגריר, ETGA, כפרית, טלדור, דנאל ותדירגן. קימיה שימש בעברו כסמנכ"ל חברת המזגנים תדיראן ומנהל השקעות בדיסקונט שוקי הון (דיסקונט קפיטל), וקדרון שימש בתפקידו האחרון בקרן פימי.
ככל הידוע, קריסטלינו היא החברה הגדולה ביותר בפורטפוליו ההשקעות של קרן רקיע הכולל 7 חברות. הבולטות שבהן הן: יצרנית חלקי החילוף קינג; חברת הדפוס AVT; יצרנית הציוד הטקטי שורש טקטיקל גיר; ויצרנית קווי האריזה שמש אוטומציה. בין משקיעי העוגן בקרן נמנים חברת הביטוח הפניקס, לאומי פרטנרס (זרוע ההשקעות של הבנק), ארקין אחזקות ודוד פתאל, בעל השליטה ברשת המלונות פתאל. חלקם נטלו גם חלק אקטיבי בהשקעות שביצעה הקרן, במודל של השקעה משותפת (Co-Invest).

שואב רובוט / צילום: Shutterstock
עוד חברות מתחממות על הקווים
ההנפקה המסתמנת של קריסטלינו חריגה בנוף ההנפקות בשוק המקומי, שידע עד כה בעיקר חברות נדל"ן, קמעונאות, מזון ותעשיות ביטחוניות. למעשה, כיום פועלות בבורסה המקומית מעט מאוד חברות בעלות תחום פעילות דומה לזה של קריסטלינו, דוגמת תדיראן (בתחום המיזוג), אלקטרה מוצרי צריכה וראלקו הקטנה. מכאן שהצלחת ההנפקה עשויה לפתוח את הדלת לחברות נוספות בתחום.
ברקע, ירידות השערים בבורסה בת"א בעת האחרונה הביאו להתקררות שוק ההנפקות הרותח. זאת, לאחר שמתחילת השנה הצטרפו לבורסה המקומית 21 חברות חדשות שהנפיקו את מניותיהן לפי שווי של 33 מיליארד שקל, נתון שיא עבור הבורסה המקומית מאז שטף ההנפקות של שנת 2021, בחסות משבר הקורונה.
ועדיין, אף על פי התקררות השוק, שורה של חברות ממשיכות לקדם מהלך של הנפקת מניותיהן בעת הקרובה. אחת מהן היא חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל י.ד ברזאני, שצפויה להשלים במהלך השבוע הקרוב הנפקה ראשונית של מניותיה לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל (לפני הכסף), וזו צפויה לכלול גיוס ענק של 1 מיליארד שקל.
אל ברזאני עשויות להצטרף בחודשים הקרובים כמה חברות נוספות, ששוקדות בימים אלה על עריכת והגשת תשקיף פומבי לבורסה. בין אלה ניתן למנות את חברות האנרגיה - שמיר אנרגיה, אפקון אנרגיה, ערבה פאוור וקבוצת לניר; את רשת הקמעונאות קרפור; חברת הפינטק ברידג'ווייז; יצרנית הצנרת חוליות; חברת הלייזרים הביטחונית סיון; ופלסן-סאסא המייצרת רכיבי מיגון עבור כלים צבאיים.
נוסף לאלו ניתן להזכיר את ענקית המזון תנובה, שעל פי הדיווחים נערכת להפקת מניותיה לפי שווי שעשוי לעלות על 10 מיליארד שקל. בחברה כבר החלו בסבב פגישות עם גורמים בשוק ההון, במטרה לקדם את ההנפקה שעשויה לצאת לדרך כבר בשנה הבאה.
עם זאת, ירידות השערים בעת האחרונה עלולות להביא לדחייה של חלק ממהלכי ההנפקה המתוכננים. כך, בחצי השנה האחרונה נסוגו שורה של חברות מתוכניותיהן להפוך לציבוריות, לאחר שלא קיבלו מהגופים המוסדיים את השוויים להם קיוו. בין אלו: חברת הנדל"ן אביב, חברת הדפוס אורדע, רשת המסעדות קיסו וחברת המתכות מטליקון. כל אלה כבר הגישו תשקיף לקראת הנפקה, אך חזרו בהן בעקבות הכתף הקרה מצד המוסדיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.