חברת התעופה אל על מבקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון על פסק דין מחוזי שחייב אותה לממן מכיסה את לינת הנוסעים במשך כל התקופה בה שהו בחו"ל בזמן מבצע "עם כלביא". מדובר ב־16 ימים שבהם השמיים היו סגורים ולאל על לא הייתה אפשרות מעשית להציע חלופה לנוסעים. "אין להפריז במשמעות קביעה זו, הרחבה בהרבה מעניינם הפרטי של הצדדים להליך זה", כותבת אל על בבקשה.
● פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת
● "הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע
לפי אל על, משמעות קבלת פסק הדין היא ש"בכל מקרה שבו נוסע 'נתקע' בשל ביטול טיסתו עקב סגירת השמיים הוא יהיה זכאי למימון מלוא תקופת ההמתנה, אף למשך עשרות ימים, על חשבונה של חברת התעופה", "גם כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה ושמונעת ממנה להעמיד לרשות הנוסע טיסה חלופית". לדבריה, "קביעת בית המשפט קמא, המנחה את בתי משפט השלום, מציפה שאלה משפטית חשובה ובעלת השלכות רוחב ניכרות על ענף התעופה בכללותו ועל ציבור הנוסעים".
אל על מבקשת הכרעה עקרונית שתבהיר את גבולות האחריות שלה ותקבע כי לא חלה עליה חובה לספק שירותי סיוע לנוסעים במקרה של ביטול טיסה עקב סגירת שמיים מכוח החלטת רשויות. אל על מתריעה כי חשיפה לחיובים מצטברים עקב סגירות ביטחוניות עלולה להרתיע חברות זרות להפעלת קווים בישראל, לצמצם את התחרות ולהשפיע על המחירים.
מה פסק בית המשפט המחוזי?
מימון מלא:
אל על חייבת לשפות את הנוסע על מלוא הוצאות הלינה, והפיצוי הוגדל מארבעה לילות ל־16
אין משמעות להיעדר חלופה:
גם כשלא הייתה לאל על אפשרות מעשית להציע טיסה חלופית, ההמתנה, שהייתה "כורח", מחייבת אותה במימון הלינה
גם שהייה ממושכת היא סבירה:
שהייה בת 16 לילות, אף שהיא ממושכת, הייתה נדרשת ומקיימת את מבחן הסבירות
אין מגבלה בחוק:
אין בחוק מגבלה על מספר הלילות. הסכום שנקבע הוא 29 אלף שקל למשפחה בת 6 נפשות
סיוע של חברת התעופה ללא מגבלה בחוק
בעקבות ביטולי טיסות במהלך מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי", נתקעו נוסעים רבים בחו"ל ללא אפשרות לחזור הביתה. חברות התעופה עצמן היו במבוי סתום ולא הצליחו להפעיל טיסות, ומשפחות שלמות נאלצו לממן שהייה ממושכת שלא תוכננה. כתוצאה מכך הוגשו תביעות רבות נגד חברות התעופה, ולפי שיקול דעתם של שופטים שונים ניתנו הכרעות שונות, ובחלק מהמקרים הוגבל הפיצוי למספר לילות מצומצם ולא על כל התקופה. עד שניתן פסק דין דהן, שטלטל את המערכת.
דהן, אשתו ושני ילדיו רכשו מאל על כרטיסים לטיסת הלוך חזור לקרקוב. בעקבות מבצע "עם כלביא" והחלטת רשויות המדינה ביום 13.6.25 על סגירת המרחב האווירי של ישראל, בוטלה טיסת החזור של המשפחה ביום 17.6.25. הנוסע שובץ לטיסת חילוץ ביום 2.7.25 וטס בה, והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד אל על וטען כי יש לפצותו על הוצאות שונות שנאלץ להוציא בחו"ל במשך 16 ימים: 18,501 שקל בעבור לינה, 4,783 שקל על תחבורה ו-9,056 שקל על מזון ושתייה. בית המשפט לתביעות קטנות פסק בתחילה פיצוי בגין ארבעה לילות לינה בלבד, ולאחר ערעור הגדיל המחוזי את הפיצוי ל־16 לילות.
פסק הדין עוסק בפרשנות חוק שירותי תעופה ביחס להיקף חובתה של חברת התעופה לספק שירותי סיוע לנוסע שטיסתו בוטלה בשל סגירת המרחב האווירי. נקבע כי אף שההמתנה הייתה "כורח", על אל על לשפות את הנוסע על מלוא הוצאות הלינה במשך כל תקופת ההמתנה. עוד נקבע כי שהייה בת 16 לילות, אף שהיא ממושכת, הייתה נדרשת ומקיימת את מבחן הסבירות, קביעה שאל על חולקת עליה, וכי משלא הוצא צו מכוח סעיף 9א ביחס לתקופת "עם כלביא", אין בחוק מגבלה על מספר לילות הלינה שהנוסע זכאי להם. הסכום המצטבר שנקבע הוא 29 אלף שקל למשפחה בת 6 נפשות, ומאחר שפסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי, ניתן להחילו על מקרים נוספים, והוא אף מנחה את בתי המשפט שמתחתיו.
החוק, מסבירה אל על בבקשה, לא נועד להטיל על חברות התעופה חבות בלתי קצובה בזמן למימון שירותי סיוע בזמן שהמדינה סוגרת את המרחב האווירי ומונעת מהן בפועל לבצע טיסות, לרבות חלופיות. לטענתה, "אין להפיל על אל על את השלכותיו של אירוע ביטחוני־מדינתי שנכפה עליה בדיוק כפי שנכפה על הנוסעים ושאין לה כל שליטה עליו או על משכו", וקביעת המחוזי אינה רק פרשנות שגויה של החוק אלא גם מביאה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של אל על. עוד נטען כי אין היגיון או הצדקה להחיל חובה זו כאשר למוביל אין אפשרות מעשית להסדיר טיסה חלופית, שכן אחרת יהיה מדובר באבסורד המנוגד לתכלית החוק, ההיגיון והצדק.
אל על מוסיפה כי לא מדובר באירוע נקודתי: בשנים האחרונות המרחב האווירי נסגר פעמיים ואין לדעת מה צופן העתיד. לצד זאת, חברות התעופה עתרו בשתי עתירות לבג"ץ בבקשה שיינתן צו הקובע שהחובות הנוגעות לשירותי סיוע לא יכולות לחול במצב שבו המרחב האווירי נסגר מכוח החלטות הרשויות המוסמכות. הכרעות אלו טרם הוכרעו והן מעוררות כך לטענתה שאלות חופפות לסוגיות בבקשת הערעור. "כך יוצא שבה בעת שהשאלות העקרוניות ממתינות להכרעת בג"ץ, מערכת המשפט האזרחית ממשיכה לעסוק באותם נושאים ולהצמיח הכרעות סותרות".

המסגרת החוקית ותגובת הנוסע
"במשך תקופת המבצע נותר המרחב האווירי סגור כמעט לחלוטין לתעופה אזרחית", מסבירה אל על. כתוצאה מכך נאלצה "לבטל את טיסותיה למשך ימים ארוכים, ונשאה בהוצאות ובנזקים כבדים, ובהם אובדן הכנסות, הוצאות נלוות, אחסון מטוסים בחו"ל, הלנת צוותים ואש"ל, אבטחה מוגברת ועלויות משפטיות". לטענתה, היא פעלה לסייע לנוסעים שנותרו בחו"ל "כמיטב יכולתה": ביצעה טיסות חילוץ, מימנה החזרת נוסעים באמצעות ספינות מקפריסין ואפשרה לנוסעים שלא שובצו לחילוץ לקנות כרטיסים לטיסותיה. "יכולתה של אל על להשיב את נוסעיה נותרה כפופה להחלטות הרשויות ולאישורים שניתנו ולא להחלטות תפעוליות או מסחריות שבשליטתה".
החוק נועד להסדיר זכויות נוסעים בשגרה ולתמרץ צמצום ביטולי טיסות, ולטענת אל על הוא לא נועד לקבע זכויות באירועים חריגים הנכפים על חברות התעופה בהחלטות רשויות המדינה. סעיף 9א לחוק מסמיך את שר התחבורה להוציא צו המגביל את שירותי הלינה לשני לילות, ולדברי אל על הדבר מוצדק ביתר שאת כשהשמיים סגורים לגמרי. ההסדרים בחוק נשענים על הנחת קיומו של משק תעופה פעיל שבו יש למוביל אפשרות מעשית להסדיר את המשך מסעו של הנוסע, ונועדו לגשר על תקופת המתנה שבמהלכה אפשר להסדיר לנוסע טיסה חלופית - ולא כך הדבר כאשר השמיים סגורים.
עו"ד ברק שמעוני ב"כ אורי דהן מסר בתגובה: "בקשת רשות הערעור של אל על מבקשת למעשה לגלגל את הנטל הכלכלי הכרוך במימון שהייתם של נוסעים שנתקעו בחו"ל מכתפיה של חברת התעופה, שעליה הטיל המחוקק את חובת הסיוע, אל כתפיו של הצרכן הבודד. חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני מובהק, שנועד להגן על זכויות הנוסעים, ובפרט במצבים שבהם הם נותרים חסרי אונים הרחק מביתם. המחוקק אף נתן דעתו למצבי חירום וקבע מנגנון מפורש המאפשר להגביל את תקופת הזכאות לשירותי לינה באמצעות צו מתאים. צו כזה לא ניתן, לא ביחס למבצע 'עם כלביא' ולא ביחס למבצע 'שאגת הארי'.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי תואם את המצב החוקי הקיים ועשה צדק כשתיקן את פסק הדין השגוי של בית המשפט לתביעות קטנות. אין מקום לפרשנות משפטית המביאה לפטור או צמצום חובת הסיוע תוך פגיעה בצרכן והעדפת האינטרס הכלכלי של חברות התעופה. אין מחלוקת כי מדובר בנסיבות חריגות, אולם שאלת חלוקת הנטל הכלכלי בנסיבות אלה מקומה בהסדרים שבין המדינה לחברות התעופה, ולא בהעברתו אל הצרכן הבודד, שעל זכויותיו ביקש המחוקק להגן. אנו סבורים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב על הוראות החוק ומגשים את תכליתו הצרכנית, וכי אין הצדקה להתערבות בו".
את אל על מייצגים בהליך עורכי הדין חניטל בלינסון נבון ואביחי טויג ממשרד ארנון, תדמור לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.