איך מסייעת תוכנית "מסע-טק" לפתרון בעיית כוח האדם בהייטק המקומי?

הכתבה בשיתוף ארגון מסע

ענף ההייטק עומד כיום במרכזה של הכלכלה הישראלית. אלא שבעוד התחום ממשיך לצמוח בקצב מסחרר, המחסור בכוח אדם מיומן בו הולך ומתרחב. על פי ההערכות, מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק עומד כיום על כ-15 אלף.

מיזם חדש של ארגון מסע, מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, תחת השם "מסע-טק" מציע פתרון לבעיית כוח האדם בענף לאלפי חברות הייטק בישראל, באמצעות הבאת צעירים יהודים, עובדי הייטק בתחומי הפיתוח וההנדסה, בעלי ניסיון מינימלי של 3 שנים לישראל. המיזם אף מספק מעטפת חברתית וקהילתית תומכת, הכוללת דיור, לימודי עברית באולפן, ליווי של מדריך צמוד, טיולים ועוד.

אחד הצעירים שהצטרף לאחרונה באמצעות "מסע-טק" לחברת הייטק הפועלת בארץ, הוא פביאן וולפמן בן ה-26, שעזב את עבודתו כמהנדס אלגוריתמים (Machine Learning Engineer) בחברת הייטק ארגנטינאית, לטובת תפקיד דומה ב-"NLP group, in Citi Innovation lab TLV", מעבדת החדשנות של "סיטיבנק" בישראל, הממוקמת בקרית עתידים בתל אביב.

"גדלתי בסביבה יהודית והייתי רכז בתנועת הנוער הציונית, 'החלוץ למרחב', כך שהקשר שלי עם מדינת ישראל קיים מאז ילדותי", מספר פביאן, "אלא שההיכרות עם המדינה והחברה הישראלית הייתה בעיקר דרך סיפורים ששמעתי משליחים או מכתבות שנחשפתי אליהן, ולכן היה חשוב לי להגיע לישראל ולחוות את החיים כאן. עם זאת, לא הייתי מוכן לוותר על העבודה והניסיון שלי בהייטק, ולהשאיר הכל מאחור". עוד הוא מוסיף כי מעבר לרצון לחיות בישראל, גם שאיפותיו המקצועיות השפיעו על רצונו להגיע לכאן. לדבריו, "תעשיית ההייטק הישראלית היא עצומה. הרעיונות, הכלים, התוכנות והחברות שקמות כאן משפיעות על העולם כולו - ומציבות את ישראל בטופ. השאיפה שלי היא להיות חלק מזה".

במשך כמה שנים חיפש פביאן דרך להגיע ארצה ולהשתלב מקצועית, כאמור, כמהנדס למידת מכונה. הוא בדק תוכניות שונות, אך בכולן הוצע לו להגיע לישראל כמתמחה ללא שכר או בשכר חלקי, עד שנתקל בפרסום אודות תוכנית "מסע-טק". מרגע פנייתו אל התוכנית - הדרך להגעתו ארצה הייתה קצרה.

מרכז הקריירה של ארגון מסע, שאחראי על גיוס עובדים והשמתם בחברות מקומיות, יצר קשר עם מעסיקים שונים, שחיפשו עובדים בתחום ההתמחות של פביאן; והוא מצידו עבר את התהליכי המיון והאבחון ככל המועמדים האחרים והתקבל לעבודה במעבדת החדשנות של "סיטיבנק".

מעסיקים, מעוניינים לקחת חלק בתוכניות "מסע"? הקליקו כאן>>

מי שקלט את פביאן הינו דייגו כהן, מנהל מוצר מוביל (Product lead) בחברה, שעלה אף הוא לישראל מארגנטינה לפני שלוש שנים וחצי, ביחד עם אשתו וילדיו.

 דייגו כהן ופביאן וולפמן / צילום: הילה פלד

בצעירותו, השתתף דייגו בתוכנית "מסע קריירה" במסלול המתמחים, שהותירה בו חוויות וזיכרונות טובים, והביאה למחויבות נוספת מצידו להתגייס להצלחת ההשמה והקליטה של פביאן. כמה שנים מאוחר יותר, כאמור, הוא עלה לארץ.

לדבריו, "כמי שחווה את הקושי שבמציאת עבודה כעולה חדש בישראל, היה ברור לי מהרגע הראשון, שאני נרתם למשימה ומוביל את הטמעת תוכנית "מסע-טק" בחברה שלנו. יש מחסור גדול בכוח אדם בהייטק ובייחוד בתחומי הפיתוח, כך שלא יתכן שעובד הייטק מצוין ומנוסה לא יגיע לעבוד כאן רק בשל סיבות טכניות ובירוקרטיות, או מגבלות שפה. זו גם המחשבה אצלנו בחברה, ולראיה יש בה גיוון רחב מאד של עובדים ממדינות שונות בעולם".

פביאן, כאמור, עבר את תהליכי המיון ככל עובד אחר הנקלט בחברה, ותוך פחות מחודש מרגע קבלתו כבר נחת בישראל לדירה שחיכתה לו במסגרת השתתפות בתוכנית "מסע-טק", ולעבודה כמהנדס למידת מכונה במעבדת החדשנות של "סיטיבנק".

מעטפת הוליסטית לסיוע בקליטה

הגעתם ארצה של אנשי הייטק יהודים נמצאת על סדר היום הציבורי. כך למשל, בחודש אוקטובר האחרון אישרה הממשלה את ההחלטה לגיבוש תוכנית אופרטיבית לעידוד עלייתם של יהודים מהתפוצות העוסקים במקצועות ההייטק. בסוף נובמבר הודיעו שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן, כי הם מגבשים תוכנית להטבות מס לעובדי הייטק עולים ותושבים חוזרים.

מי שמכירים מקרוב את הפוטנציאל הגדול של עובדי ההייטק הפזורים בעולם הם אנשי ארגון מסע, לו נציגים ונציגות הפזורים בעשרות מדינות. הארגון מוביל את תחום התוכניות ארוכות הטווח בישראל לצעירים יהודים מכל העולם ומביא מידי שנה לישראל כ-12 אלף צעירים יהודים מ-60 מדינות ברחבי העולם, במטרה ללמוד, ללמד, להתמחות או להתנדב בישראל.

תוכנית "מסע-טק", אותה יזם הארגון, משמשת הלכה למעשה כמקור לגיוס ורילוקיישן לטאלנטים, שעובדים בתעשיית ההייטק. שליחי הארגון הפזורים בעולם באים במגע ישיר עם קהילות יהודיות, נחשפים לצעירים רבים בקהילות הללו ובקמפוסים, ויוצרים את החיבור בינם לבין מעסיקים ישראלים בתעשיית ההייטק המקומית. "במסע-טק" מכירים היטב גם את הצרכים של המעסיקים הישראלים, ולכן מתמקדת התוכנית בגיוסם של עובדים בתחומי הפיתוח וההנדסה ותחומים נוספים בהם מתקשות חברות רבות בגיוס כוח אדם מיומן ואיכותי.

מעבר לתהליך ההשמה, הנפקת הויזה ואשרת העבודה, מספקת תוכנית "מסע-טק", כאמור, מעטפת חברתית וקהילתית למשתתפים, הכוללת מגורים בחינם בחודש הראשון, לימודי עברית באולפן, סיורים להכרת הארץ, ערבי גיבוש וגם מדריך שזמין להם לכל שאלה ובעיה. מעטפת הוליסטית זו היא בעלת חשיבות מכרעת בהצלחת קליטתם של העובדים החדשים והישארותם לאורך זמן בישראל, שכן היא מאפשרת להם נחיתה רכה והשתלבות מהירה ומיטבית במדינה החדשה.

הרבגוניות משתלמת

להגעתם של צעירים יהודים ממדינות שונות, יש ערך נוסף עבור ההייטק הישראלי - והוא גיוון, מושג המתייחס לשילובן של קבוצות אוכלוסייה רבות והטרוגניות יותר במשק הישראלי. הגיוון כערך הפך נפוץ בשנים האחרונות בתאגידים ובחברות פרטיות, ובכלל זה בחברות הייטק רבות, שמחפשות להעשיר את ייצוג כוח האדם.

לדברי דייגו, חברות וארגונים יוצאים נשכרים מהגיוון בהון האנושי: "החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית ומכאן בין היתר מקור העוצמה שלה. הצוות שבו אני עובד מורכב מעולים שהגיעו מארגנטינה, צרפת ורוסיה, לצד ילידי ישראל. זה חלק מהדי.אן.איי של החברה שלנו. עובדים ממדינות שונות מביאים איתם רעיונות חדשים, נקודות מבט שונות וזוויות ראיה אחרות. כל אלה עוזרים להפרות את התחום, שכל הזמן נמצא בתחרות". עוד הוא מוסיף כי "כולם יוצאים מרווחים מכך, גם העובדים שמגיעים לארץ וגם המעסיקים. זו דרך לצמצם את המחסור בכוח האדם בהייטק, לסייע לישראל להיות בטופ וגם לעזור לצעירים יהודים".

בדומה לפביאן, ישנם יהודים רבים המועסקים בתחומי ההייטק השונים ומעוניינים להגיע לעבוד בישראל. אלא שהעדר הוודאות והחשש לעזוב את מקום עבודתם הבטוח ואת סביבתם המוכרת, הם שמעכבים אותם ואף מונעים מרבים מהם לעשות זאת. לדבריו: "כשהעליתי פוסט פרידה בפייסבוק וסיפרתי שאני עובר לישראל, קיבלתי תגובות רבות של חברים ואנשים בקהילה שהביעו רצונם להגיע לתקופה ארוכה בארץ, ושאלו איך עושים את זה. יש הרבה צעירים שרוצים להגיע לארץ, ולהמשיך בה את הקריירה. ולשמחתי בזכות 'מסע-טק', יש לי כמה חברים שיצטרפו אליי בקרוב".

ארגון מסע מזמין מעסיקים נוספים להצטרף למספר מסלולים שונים של קליטת משתתפי מסע קריירה במגוון המסלולים: עובדים בשכר ומתמחים>>