שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
 
פורטפוליו | ראיון

30 שנה עברו מאז הפגישה ששינתה את הקריירה שלה, ואין לה חרטה

ב־1994 פרופ' אוריאל רייכמן הציע לד"ר איילת בן עזר גלברד לעבור למרכז הבינתחומי שייסד: "לא הייתי בטוחה מה הוא לקח, אבל הוא שכנע אותי" • כיום היא מנהלת את האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל, שגם פתחה השנה פקולטה לרפואה: "פרויקט לאומי ציוני שאנחנו גאים בו"

ד''ר איילת בן עזר גלברד / צילום: דניאל סטרבו
ד''ר איילת בן עזר גלברד / צילום: דניאל סטרבו

אישי: בת 61, נשואה + 2, גרה בכפר שמריהו
מקצועי: מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן

ילדות ומשפחה: סבתי היא נינה של רבי ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר ביהדות. גדלתי בבית מאוד אינטלקטואלי, אבי היה רואה חשבון ואמי מורה מחנכת. כילדה ניגנתי פסנתר, רקדתי בלט וג'אז, התחריתי בקפיצה לרוחק ולגובה, וגם הצטיינתי בכל אלה. כנראה שככה תכנתו אותנו במשפחה. אחותי האמצעית זו רקפת רוסק עמינח, שכיהנה כמנכ"לית בנק לאומי וכיום שותפה־מנהלת בקרן הפינטק Team8, ואחותי הקטנה סיגל גיסין היא עובדת סוציאלית קלינית וקולנוענית.

פורטפוליו |במשך 25 שנה, הפיתוח שהוא הוביל רשם הפסדים - עד שהגיע גלגל ההצלה
פורטפוליו | היא התנדבה בבורסה כבר בחטיבת הביניים. בסוף היא עבדה שם 20 שנה
פורטפוליו | חמישה חברים מהיחידה הקימו חברת ענק. את מה שהגיע לאחר מכן איש לא צפה

צבא והשכלה גבוהה: שירתי ב-8200. זה היה שער הכניסה שלי לעולמות הטכנולוגיה, אותם אני חיה באינטנסיביות גם כיום. עם זאת, נשארתי רק שנתיים בצבא כי רציתי להתחיל ללמוד משפטים. עשיתי באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון, שני ושלישי, וגם חזרתי לשם כמרצה. את ההתמחות עשיתי בפרקליטות האזרחית.

המעבר לחו"ל: לאחר סיום ההתמחות עשיתי רילוקיישן ללונדון עם בעלי הראשון (כיום היא נשואה בשנית - ד"א) לטובת ה־MBA שלו. התקבלתי שם לעבודה במשרד עורכי דין גדול, עסקתי בליטיגציה בינלאומית ומאוד נהניתי. כתבתי שם את התזה לתואר השני. אחר כך עברנו לשנה וחצי לשוויץ. אני כבר הייתי שם בהיריון עם בתי הבכורה.

צעדים ראשונים באקדמיה: כשחזרנו הוצע לי ללמד ברמות משפט (מכללה שהוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי אוניברסיטת תל אביב - ד"א), וכך החלה הקריירה האקדמית שלי. הייתי מתרגלת שנה, ואחר כך, כשנפתחה הפקולטה למשפטים בחיפה, הרציתי שם ובתל אביב במשך חמש שנים. ב־2001 כבר קיבלתי את הדוקטורט שלי.

המרכז הבינתחומי: ביום גשם ב־1998 פרופ' אוריאל רייכמן הציע לי לעבור למרכז הבינתחומי שייסד באותה השנה. עדיין לא היה שם כמעט שום דבר, אבל הוא דיבר על סטודנטים מכל העולם עם ברק בעיניים. לא הייתי בטוחה מה הוא לקח או שכח לקחת, אבל הוא הצליח לשכנע אותי. כל מה שאמר באותו היום שיקרה - אכן קרה.

מחוקרת למנהלת: בסביבות גיל 40, אחרי חמש שנים כמרצה וכחברת סגל בבינתחומי, הבנתי שאני רוצה משהו אחר. אהבתי את ההרצאות, אבל לא התחברתי לעבודה לבד כחוקרת. אני אוהבת לעבוד עם אנשים, ידעתי שאתאים לניהול. לא היה פשוט להגיד לאבא שלי שכבר לא אהיה פרופסורית, זה היה החלום שלו, אבל הוא נתן לי את ברכת הדרך. כשהודעתי לרייכמן שאני רוצה לעזוב הוא מיד הודיע לי שאני לא הולכת לשום מקום. ב־2006 מוניתי לסגנית נשיא של המרכז הבינתחומי. בהמשך, ב־2018, מוניתי למנכ"לית המכללה, ששודרגה לאוניברסיטה ב־2021. אני מאושרת ונמצאת בדיוק במקום שבו אני צריכה להיות.

אוניברסיטה: פרופ' רייכמן הקים מההתחלה את המרכז הבינתחומי במתכונת אוניברסיטאות העלית המובילות. זה הדנ"א שלנו - של אוניברסיטה. למרות הביקורות אנחנו שמים דגש על מחקר והוראה ברמה גבוהה, ומשקיעים מאוד בהון האנושי. נוסף על כך, אנחנו האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל. שכר הלימוד שלנו, שהוא אמנם גבוה, מכסה כ־80% מההוצאות, וכל השאר - תרומות. שאר האוניברסיטאות מתוקצבות במיליארדים, ואנחנו לא קיבלנו שקל אחד מהמדינה, וגם לא ביקשנו.

מספרים ובוגרים: ברייכמן לומדים כ־8,400 סטודנטים, ויש לה כ־38 אלף בוגרים. כיום פועלים בקמפוס 11 בתי ספר המציעים מסלולים לתארים בתחומי המשפטים, מנהל עסקים, מדעי המחשב, ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, תקשורת, פסיכולוגיה, כלכלה, קיימות, חשבונאות, יזמות ורפואה. עם בוגרי רייכמן ניתן למנות את רועי מן, מייסד מאנדיי; אור עופר, מייסד סימילאר ווב; והיזמת החברתית עדי אלטשולר, מייסדת כנפיים של קרמבו.

רפואה: אוניברסיטת רייכמן התגייסה למשימה לאומית לצמצם את הפער שבחינוך רופאי העתיד במדינה, ובפברואר השנה פתחנו פקולטה לרפואה. ישראל זקוקה מדי שנה ל-2,000 רופאים חדשים, אך מכשירה רק כ־30% מהם. השאר נאלצים ללמוד בחו"ל על חשבונם. זה פרויקט לאומי ציוני שאנחנו מאוד גאים בו.

AI: אנחנו לא רוצים להילחם בטכנולוגיה, אלא לאמץ אותה. ביקשנו מכל המרצים להשתמש בכלי AI ולשלב אותם בהרצאות שלהם. אנחנו גם מעודדים את הסטודנטים להשתמש בכלים האלה, אבל ממליצים לבדוק את התוצרים שלהם באופן ביקורתי ולהיזהר מהזיות וטעויות.

מבט לעתיד: ארצה להיות פה, באוניברסיטה, כי זו פלטפורמה מדהימה לעשייה, ולהמשיך לקדם בכל כוחי את נושא הטכנולוגיה והשפעתה בכל תחומי חיינו.