שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
 

האם מספר תלמידי הישיבות עלה בקצב כפול מזה של האוכלוסייה החרדית?

מה גדל יותר מהר: האוכלוסייה החרדית או מספר תלמידי הישיבות? התשובה מורכבת • המשרוקית של גלובס

ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (הנבחרים, רדיוס, 14.2.25) / צילום: יח''צ
ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (הנבחרים, רדיוס, 14.2.25) / צילום: יח''צ

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

גם בימים בהם עולה החשש ממשבר חוקתי, שאלת גיוס החרדים לא יורדת מסדר היום. לפי ח"כ ולדימיר בליאק, הכול תלוי בשאלת התמריצים. "אתה יודע שבשנתיים האחרונות מספר האברכים בישיבות עלה… בקצב כפול מהגידול באוכלוסייה החרדית?", הוא שאל ברדיו רדיוס. "האוכלוסייה החרדית גדלה ב־4%, ומספר האברכים עלה ב־10.7 לדעתי בשנתיים האחרונות. זה אומר, ויש אנשים שקיבלו על זה פרס נובל, שאנשים מתנהגים לפי התמריצים שניתנים להם". לא נתווכח עם זוכי הנובל, אבל האם בליאק מדייק בנתונים?

המשרוקית | פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
המשרוקית | פיטורי היועמ"שית: ממה מורכב תיק הראיות של יריב לוין?

החלק שלכאורה (ומיד נסביר למה לכאורה) יותר קל לבדוק הוא הגידול במספר תלמידי הישיבות והאברכים, בזכות שנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מאחר שבליאק דיבר על תמריצים, בחנו רק את מי שעד לפקיעת התוקף של תיקון מספר 20 לחוק שירות ביטחון היו צריכים ללמוד בישיבה כדי לדחות את גיוסם, ללא אלה שקיבלו פטור קבוע. מסוף 2021 עד סוף 2023 (המועד האחרון לגביו יש נתונים), מספרם הכולל עלה מכ־60 אלף לכ־67 אלף בהתאמה - עלייה של 11.4%, אפילו יותר ממה שציין בליאק.

יותר בעייתי הוא הגידול באוכלוסייה החרדית. לכאורה, ישנה התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2019 שמאפשרת לדעת בכמה גדלה האוכלוסייה החרדית בחלוקה לגיל ומין. עם זאת, בדיעבד מתברר כי היא הייתה מופרזת, והאוכלוסייה החרדית גדלה הרבה פחות. בהיעדר מסד נתונים אחר, נשענו עליה בכל זאת.

כדי לבחון רק את אלה שצריכים ללמוד כדי לא להתגייס, בדקנו את הגידול בקרב גברים בני 18־26. בין 2021 ל־2023 קבוצה זו גדלה מכ־90 אלף ב־2021 לכ־99 אלף ב־2023 - גידול של כ־9.6%. אומנם יותר מהמספר בו בליאק נקב, אך מאחר שאנו יודעים שהוא מופרז, ניתן להגיד שהעיקרון של בליאק נכון.

איך זה הגיוני? כאן אנחנו חוזרים לשאלת ה"לכאורה". ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, הסביר לנו: "מה שלמעשה רואים כאן זה לא עלייה במספר תלמידי הישיבות אלא במספר התלמידים המתוקצבים. התקצוב הזה לא בהכרח ניתן לפי ראשים שלומדים בפועל אלא מספר התקנים המתוקצבים מוגדל, ולאחר מכן החלוקה ניתנת לשיקול־דעתם של ראשי הישיבה. זה מביא לגידול בתקציב הממוצע שמקבל התלמיד הממוצע".

לרגב יש גם ראיה לכך שלא סביר שמספר תלמידי הישיבות גדל כך בפועל: העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. "בגלל שהעלייה בתעסוקה מגיעה בעיקר מהצעירים, זה לא סביר שהעליות היו בשני התחומים במקביל", הוא אומר. "יש מצוקה אמיתית שדוחפת את החרדים לשוק העבודה, והסימנים מראים שבניגוד לעלייה לכאורה במספר תלמידי הישיבות, העלייה בשיעור התעסוקה היא אמיתית".

מטעם ח"כ בליאק לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי בליאק חצי נכונים. מבחינת המספרים הרשמיים אכן הגידול בתלמידי הישיבה היה מהיר יותר מהגידול באוכלוסייה החרדית. בפועל, מספר תלמידי הישיבה נובע מהתקנים המתוקצבים ולא בהכרח משקף את מספר התלמידים בשטח.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: ולדימיר בליאק
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: הנבחרים, רדיוס
תאריך: 14.2.25
ציטוט: "בשנתיים האחרונות מספר האברכים בישיבות עלה... בקצב כפול מהגידול באוכלוסייה החרדית"
ציון: חצי נכון

חה"כ ולדימיר בליאק התייחס ברדיו רדיוס לסוגיית אי-הגיוס בחברה החרדית, וכשעומת עם הטענה שאי-גיוס קיים גם, לדוגמה, בתל-אביב, הוא טען שלא ניתן להשוות. כדי להדגיש את עוצמת ההבדלים, הוא הסביר את הפרופורציות: "אתה יודע שבשנתיים האחרונות מספר האברכים בישיבות עלה בקצב, בקצב כפול, מהגידול באוכלוסייה החרדית?" כשהוצע שהדבר נובע מהילודה הגבוהה בחברה החרדית, הוא המשיך: "האוכלוסייה החרדית גדלה ב-4% ומספר האברכים עלה ב-10.7 לדעתי בשנתיים האחרונות. זה אומר, ויש אנשים שקיבלו על זה פרס נובל, שאנשים מתנהגים לפי התמריצים שניתנים להם".

הדבר אותו לכאורה היה פשוט יותר לבדוק היה מספר תלמידי הישיבות, אותו הוצאנו משנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנים 2023 ו-2024. השנה הכי מאוחרת אליה מגיעים השנתונים היא 2023 (הכוונה היא, כפי שהוסבר לנו במכון, לסוף 2023). כפי שהסברנו בבדיקה קודמת, תלמידי ישיבה הם גברים לא נשואים, לרוב עד גיל 23, שלומדים בישיבות גבוהות, בעוד אברכים הם מי שנישאו והקימו משפחה ולומדים בכולל. עד שפג תוקף התיקון לחוק שירות ביטחון ב-2023, היה צורך ללמוד עד גיל 26 כדי לקבל פטור משירות צבאי. בהתאם, בדקנו את מי שהוגדרו כתלמידי ישיבה (שכן כמעט כולם אמורים להתגייס אם יפסיקו ללמוד) ואברכים דחויי גיוס - כלומר אלו שלפי החוק שהיה קיים עד לא מזמן היו צריכים להתגייס אם הפסיקו בלימודיהם. כמובן, לא ספרנו בתוך כך את תלמידי חו"ל.

לפי השנתונים, בסוף 2021 היו בישראל 60,223 תלמידי ישיבות ואברכים שענו על ההגדרות הנ"ל. בסוף 2023 היו 67,102 איש בקבוצה זו. מדובר בעלייה של 6,879 תלמידים בשנתיים, כלומר 11.4% - בדומה למה שאמר בליאק.

עניין האוכלוסייה היה יותר מסובך: על פניו, קיימת התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מ-2019 לגבי גודל האוכלוסייה, כולל החרדית, שמאפשרת גם פילוח לפי גיל ומין. עם זאת, לפי דוח מצב החברה החרדית של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, האוכלוסייה החרדית גדלה בקצב נמוך יותר מזה שבתחזית. למעשה, גם לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מינואר האחרון, שהתבסס על חישוב חדש של הלמ"ס, נראה שהתחזית מ-2019 הרחיקה לכת מדי. עם זאת, בתמונה הכוללת, הרי שאם לפי תחזית יתר כמו של הלמ"ס בליאק צודק בטענתו שמספר תלמידי הישיבות עלה בקצב גבוה יותר מקצב הגידול באוכלוסייה הכללית, הרי שהדבר לבטח נכון עבור צמיחה איטית יותר.

מאחר שתלמידי הישיבה והאברכים הרלוונטיים לבדיקה הם בגילי 18-26, הרי שזו גם צריכה להיות קבוצת הגיל שנבדקת. לפי התחזית הבינונית של הלמ"ס, בסוף 2021 היו 90,286 גברים חרדים בקבוצת גיל זו. בסוף 2023 היו 98,921 איש - עלייה של 9.6%. מדובר בעלייה יותר גדולה מזו שציין בליאק, אך בהינתן שכאמור מדובר בעלייה גבוהה יותר ממה שהיה בשטח (אם כי לא ברור מה היה שיעור העלייה בפועל בקבוצת גיל זו), ניתן להגיד שיש צדק בדבריו שמספר תלמידי הישיבה עלה בקצב מהיר יותר מזה של האוכלוסייה החרדית הרלוונטית.

אלא שמשיחה עם ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, נראה שהתמונה מורכבת יותר: "מה שלמעשה רואים כאן זה לא עלייה במספר תלמידי הישיבות אלא את מספר התלמידים המתוקצבים. התקצוב הזה לא בהכרח ניתן לפי ראשים שלומדים בפועל אלא מספר התקנים המתוקצבים מוגדל, ולאחר מכן החלוקה ניתנת לשיקול דעתם של ראשי הישיבה. זה מביא לגידול בתקציב הממוצע שמקבל התלמיד הממוצע. מה שקרה זה שהיה מעבר מממשלה בלי חרדים לממשלה עם חרדים ובהתאם היה זינוק תקציבי".

לרגב יש גם ראיה לכך שלא סביר שמספר התלמידים עלה עד כדי כך: "באותן שנים (2022 ו-2023) הייתה עלייה חדה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, ובגלל שהעלייה בתעסוקה מגיעה בעיקר מהצעירים זה לא סביר שהעליות היו בשני התחומים במקביל. שני הדברים לא יכולים לדור בכפיפה אחת. יש מצוקה אמיתית שדוחפת את החרדים לשוק העבודה: רואים את זה בהכפלת מספר התלמידים בממלכתי-חרדי, שנובעת מרצון להימנע מתשלומי הורים; וגם בזה שנראה ירידה חדה בשיעור הבעלות על דירות בקרב חרדים. אלו סימנים שמראים שבניגוד לעלייה לכאורה במספר תלמידי הישיבות, העלייה בשיעור התעסוקה היא אמיתית".

מח"כ ולדימיר בליאק לא נמסרה תגובה.

לסיכום, מבחינה רשמית אכן מספר תלמידי הישיבה והאברכים דחויי הגיוס עלה בקצב גבוה יותר מגידול האוכלוסייה של הגברים החרדים באותה קבוצת גיל. עם זאת, מספר תלמידי הישיבה הרשמי הוא למעשה מספר התלמידים המתוקצבים, שלא משקף בהכרח את מספר התלמידים והאברכים בפועל. לכן דבריו של בליאק חצי נכונים.