מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה ראשונה את תיקון החוק שיאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת הצד השני. 58 חברי כנסת הצביעו בעד, מול 43 מתנגדים. התיקון יעצים את מרוץ הסמכויות בין בני זוג, כך שהראשון שיפנה לערכאה משפטית - יכריע היכן יתקיים ההליך.
● נתניהו לבג"ץ על פיטורי רונן בר: "מבקשים להפקיע את סמכות הממשלה"
● כמה מזונות תקבל האישה? הכאוס והצעת החוק החדשה
הצעת החוק הממשלתית מקודמת על-ידי שר הדתות מיכאל מלכיאלי (ש"ס), בעקבות פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר שהבהירה הלכה ישנה, לפיה הסמכות לדון במזונות ילדים במסגרת הליך גירושים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם מדובר בהשבת כספים ששולמו בין ההורים, או שיש הסכמה של שני בני הזוג.
פסק הדין ביטל ארבעה פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים, בניגוד לעמדת האבות שטענו כי אין לבית הדין סמכות לדון במזונות. פסיקת בג"ץ התבססה על פרשנות פסקי דין שניתנה החל משנות ה-70 ועד היום, אך פורשו באופן שונה על-ידי בתי הדין הרבניים.
הכאוס בפסיקת מזונות בישראל נבע מכך שהערכאות האזרחית והדתית מפרשות באופן שונה את החוק. בשנת 1969 נקבע ב"הלכת שרגאי" על-ידי בית המשפט העליון כי ניתן לכרוך רק תביעת השבה של כספים שהוצאו לתביעת הגירושים בבית הדין הרבני. למרות זאת, חלק מבתי הדין הרבניים המשיכו לדון בתביעות, כשהם מפרשים את פסיקת העליון באופן שונה.
בשנת 2021 בית הדין הרבני הגדול קבע כי לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות מזונות, בניגוד לפסיקת העליון. פסק הדין של בג"ץ שהכריע לאחרונה עשה סדר והבהיר את גבולות הסמכות. בתי הדין הרבניים הגישו בקשה לדיון נוסף על ההחלטה במקביל לקידום הצעת החוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
