אחרי שנים של מאבקים, מייסדת ומנכ"לית חברת הבדיקות הגנטיות 23andme, אן ווצ'יצקי, הרימה ידיים. היא ניסתה לרכוש את החברה שבניהולה ונכשלה, וכעת היא הולכת לפשיטת רגל. מה הוביל לכישלון של החברה, שבשיאה הובילה את תחום הבדיקות הגנטיות האישיות והייתה שווה 6 מיליארד דולר? ומה יקרה למידע הגנטי של הלקוחות, שעדיין נמצא אצלה?
● חייו ומותו הפתאומי של מנכ"ל החברה הגדולה בקוריאה הדרומית
● חברת הבשר המתורבת שגייסה 29 מיליון דולר ואימצה אסטרטגיה צנועה יותר: "מפעל ייצור גדול? אף אחד לא יממן את זה"
מה עושה חברת 23andme?
אן ווצ'יצקי, אנליסטית בריאות בוול סטריט, חלמה לשנות את תחום המחקר הרפואי. היא הקימה את החברה ב־2006, שנים לא רבות אחרי הפענוח הראשון של הגנום האנושי, כשהעולם היה עדיין נלהב מהפוטנציאל של ניבוי מחלות וריפוין בפענוח הדנ"א.
אן ווצ'יצקי, מייסדת ומנכ''לית חברת 23andme / צילום: ap, Jeff Chiu
החברה זכתה ליחסי ציבור מצוינים בתחילת דרכה. ווצ'יצקי הייתה אז אשתו של מייסד גוגל סרגיי ברין, וגוגל אף השקיעה במיזם. היו מי שראו במיזם הרחבה של מאמצי גוגל בתחומי אריכות הימים ופריצת גבולות המדע. משקיע סלב נוסף היה יורי מילנר, מיליארדר רוסי־אמריקאי־ישראלי המשקיע היום את רוב מאמציו בתחום אריכות הימים.
"לגנטיקה יש תדמית גרועה", אמרה ווצ'יצקי ב־2009 בראיון בלעדי לגלובס, "של משהו שקשור בבתי חולים ומחלות. אך פענוח הגנום הוא תהליך של מחקר עצמי, עם השלכות מאוד רציניות, אבל גם מאוד כיפיות". החברה הציעה לאתר קרובי משפחה אבודים, לספר ללקוחות משהו על האופי ועל הכישרונות שלהם, ולהצביע על גורמי סיכון לתחלואה.
לדברי פרופ' גבי ברבש, בעבר מנכ"ל בית החולים איכילוב והיום ראש תוכנית "פסיפס", בנק המידע הגנטי של מדינת ישראל, "ישנם היום רק כ־82 גנים שנחשבים Actionable, כלומר נותנים למטופל תובנה שהוא יכול לפעול על פיה. רק לכ־3%־4% מהציבור מוצאים גן כזה". כלומר, עבור 96%־97%, המידע הגנטי עדיין אינו מניב מידע רפואי משמעותי.
ווצ'יצקי טענה ש־90% מהלקוחות מקבלים מידע רלוונטי קלינית, אבל חלק מהתובנות של 23andme היו ברמת "יש לך גן שמאפשר לך להריח אספרגוס בשתן", ויש דרכים זולות יותר. בכל זאת, לאורך השנים, 15 מיליון לקוחות הסתקרנו מספיק כדי לרכוש את הבדיקה של 23andme. הם שילמו כמה מאות דולרים, קיבלו מבחנה קטנה לירוק לתוכה, ושלחו את הדנ"א שלהם לקליפורניה. גם מישראל הגיעו מאות אלפי מבחנות.
בעשור האחרון, החברה הפכה לתופעה תרבותית, במקביל לעובדה שאיבדה מוניטין בקרב אנשי המדע. כך, אופרה וינפרי כללה את ערכת הבדיקה של החברה ברשימת הדברים האהובים עליה, הזמרת ליזו התחפשה לערכה בהאלווין, אדי מרפי דיבר עליה ב"סאטרדיי נייט לייב" וחברי להקת יו טו נצפו בפגישה במשרדי החברה. מנגד, ה־FDA הוריד את הבדיקה מהמדפים בנימוק שהיא מונגשת באופן רשלני. נדרש זמן עד שהיא אושרה מחדש. היו מי שייחסו זאת להיבריס של חברת טכנולוגיה בעולם הרפואה.
מדוע פשטה החברה רגל?
הקושי העיקרי היה להרוויח כסף. 23andme גייסה 1.4 מיליארד דולר מהיווסדה עד סגירתה, אבל מעולם לא הפכה רווחית. ההכנסות מעולם לא היו אמורות להגיע מהלקוחות הפרטיים, אלא משיתופי פעולה מחקריים עם חברות תרופות. בהתחלה זה נראה מבטיח - החברה חתמה על הסכם גדול עם GSK, אבל ההסכם נגמר אחרי שנים ספורות. 23andme החליטה להשתמש בתובנות שלה כדי לפתח תרופות בעצמה, אלא שמודל עסקי כזה מצריך חברה עם אופי אחר לגמרי, וההוצאות הכרוכות בפיתוח תרופה מגיעות למיליארדי דולרים.
אפיק נוסף היה שילוב הבדיקה עם ייעוץ מקוון של רופא מטעם החברה, תמורת כ־1,000 דולר. לשם כך רכשה 23andme חברת טלה־רפואה, אך לא רבים "קפצו" על השירות. ב־2021 הקורונה והמיקוד בבריאות ובבינה מלאכותית נתנו לה פוש להנפקה ושווייה עלה זמן קצר לאחר מכן ל־6 מיליארד דולר, אבל המצב המהותי של החברה לא השתנה. כשהכסף החל להיגמר, המניה התרסקה. בספטמבר האחרון, כל הדירקטורים בחברה התפטרו בשל חוסר הסכמה עם הכיוון האסטרטגי של המנכ"לית ועם מאמציה לרכוש את החברה.
ווצ'יצקי צפויה כעת לפרוש, מה שאולי יפנה אותה יותר לתחום ההשקעות. היא משקיעה נלהבת בתחום הביומד, בין היתר בחברות ישראליות ובהן Nest Health, Wisdo ו־Theator. עדיין יש סיכוי שהיא תרכוש את 23andme מכונס הנכסים. "אין היום בעצם בנק דגימות ביולוגיות שפועל בלי תמיכה ממשלתית או פילנתרופית", אומר ברבש. "בנק הדגימות הבריטי, שנחשב לגדול והמפותח בתחום, נתמך על ידי הממשלה הבריטית וקרן Wellcome. גם פרויקט פסיפס נתמך על ידי ות"ת ורשות החדשנות, ופועל כחברה לתועלת הציבור".
מה קרה בפריצה למאגרים?
בסוף 2023 חטפה החברה מכה משמעותית, לאחר שבפריצה למאגריה נחשפו פרטים של 6.9 מיליון לקוחות. בעקבות זאת הוגשה נגד החברה תביעה ייצוגית. ההאקרים השתמשו בסיסמאות ישנות של לקוחות כדי להיכנס למאגרי המידע. על פי דיווחי החברה, המידע שנחשף כלל שמות, תמונות, תאריכי לידה, שמות ומקומות מגורים של הורים וסבים, מוצא, עצי משפחה (כולל קשרי אבהות שחלקם שונים מאלה המדווחים רשמית), וכל מידע שהם חשפו מיוזמתם לקרובי המשפחה שאיתרו בשירות.
מה יעלה בגורל המידע?
משרד התובע הכללי בקליפורניה פרסם הודעה לציבור, ובה המלצה למחוק את המידע שלהם מהשרתים. הלקוחות יכולים להוריד את המידע למחשב האישי, כך שהרצף הגנטי שלהם יהיה שמור לפני שימחקו אותו. "מדובר בכ־100 ג'יגה של מידע", מזהיר ברבש. במסגרת ההתקשרות עם החברה, חלק מהלקוחות ביקשו שדגימת הרוק תישמר במשרדי 23andme. הם יכולים לבקש להשמיד את הדגימה דרך אתר החברה, אבל בהיותה פושטת רגל, לא ברור אם יהיו לה המשאבים לבצע את ההשמדה.
חלק מהנבדקים גם הסכימו, תמורת תנאי תמחור ייחודיים או כדי לקדם את המדע, לאפשר לחברה למכור או לתת את המידע שלהם לחוקרים חיצוניים. הם יכולים כעת לשנות את ההעדפות, כך שלא תהיה עוד הסכמה לשיתוף המידע והחברה לא תוכל למכור אותו במכירת החיסול שלה.
עם זאת, אם המידע כבר שותף עם גורם נוסף, לא בטוח שניתן למחוק אותו מהמאגרים של השותף. המידע בכל מקרה היה אמור להיות משותף רק באופן אנונימי. גורמים שניסו למחוק את המידע דיווחו כי לפעמים האתר קרס, אבל חזר לפעולה מאוחר יותר, כלומר נראה שהחברה כן עושה מאמצים לאפשר ללקוחות למחוק או לשמור את המידע.
מה יקרה אם המידע ידלוף?
כרגע הסיכון לא נראה גדול. החשש הוא מחשיפת קשרי אבהות, סודות משפחתיים ומידע על מחלות. ישנה טענה שחברות ביטוח עלולות למנוע מאנשים כיסוי על בסיס מידע גנטי שמעמיד אותם בסיכון למחלות, אבל לרוב התובנות שניתן להפיק מהמידע הן לא ברמת דיוק ומשמעות כזו שחברת הביטוח תתעניין בהן. כל זה יכול להשתנות בעתיד, כשתחום פענוח המידע הגנטי יתפתח. וכמו במקרה הבינה המלאכותית, התפתחויות כאלה יכולות לקרות בקפיצות. עדיין לא ידוע אם ולמי 23andme תימכר. אם תהיה עסקה, המידע צפוי לעבור לידי הרוכשת, וסביר להניח שזה אפילו ייחשב הנכס העיקרי של החברה, ככל שיהיו מספיק לקוחות שישאירו את המידע שלהם בידיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
