40 הנגמ"שים שמלמדים: כל האיומים על שלטונו של ארדואן

ההפגנות בטורקיה נגד הדחת יריבו של הנשיא נמשכות ומעוררות תגובה חריפה מצד המשטר • במקביל, ישראל ממשיכה לפגוע בצבא סוריה הנתמך על ידי אנקרה, ופרויקט הדגל של טורקיה בסומליה נתקל בקשיים • שלושה לחצים פנימיים וחיצוניים שמאיימים על שלטון ארדואן

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco
נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

ההפגנות ברחבי טורקיה נגד הסיכול הפוליטי שביצע הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן ליריבו הפוליטי הגדול, ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו, נמשכות - ואף הפכו לשגרה חריגה, שבה מאות אלפי אזרחים יוצאים לרחובות מדי ערב. מהיקף האלימות והמעצרים שמבצעים כוחות המשטר, ניכר כי הם בלחץ גדול.

כותרות העיתונים | המומחה שבטוח: זה מה שטראמפ באמת רוצה במזרח התיכון
ההצעה הירדנית לסיום המלחמה בעזה

עם זאת, אתגר הפנים התווסף לאנקרה על אתגרי החוץ השונים שהם הביאו על עצמם. למעט מחאות מילוליות הם לא מצליחים לעשות רבות נגד המתקפות הישראליות לפגיעה בצבא סוריה שנהנה מחסותם, ולא פחות חמור מכך מבחינתם, פרויקט הדגל שלהם באפריקה, בסומליה, נמצא בסיטואציה קשה. שלוש הערות על האתגרים שארדואן הביא על עצמו.

1 המחאה אינה עוצרת

מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) בחרה ביום א' את אקרם אימאמאולו למועמדה לנשיאות טורקיה, על אף ביטול התואר האקדמי שלו (תנאי סף להתמודדות לנשיאות), החלטת בית המשפט באיסטנבול לעצור אותו ולהעבירו לכלא סיליברי, וכן השעייתו מתפקיד ראש עיריית איסטנבול. זהו היה מסר דמוקרטי לארדואן כי כלל הצעדים שינקוט נגד האיום הפוליטי הגדול שלו, לא ימנעו מהעם לתמוך בו.

התנגשות בין המשטרה למוחים באיסטנבול / צילום: Reuters
 התנגשות בין המשטרה למוחים באיסטנבול / צילום: Reuters

על כן, ארדואן ואנשיו החליטו לפנות לאלימות קשה נגד המפגינים בערים השונות, ולמעצרים בהיקפי ענק. שר הפנים שאמון על המשטרה, עלי ירליקאיה, מסר כי בין התאריכים 23-19 במרץ, 1,133 חשודים נעצרו בגין "פעילויות בלתי חוקיות".

יתרה מכך, לטענת אנקרה, "בין אלו שנעצרו ישנם אנשים שקשורים ל-12 ארגוני טרור שונים". אילו ארגוני טרור? המשטר אפילו לא טרח להמציא. לדבריו, יותר מ-120 שוטרים נפגעו מפגיעות "חומצה, אבנים, מקלות, זיקוקים, בקבוקי תבערה, גרזינים וסכינים".

הימשכות ההפגנות נותנת את אותותיה על הכלכלה הטורקית. מדדי BIST 100 ו-BIST 30 אומנם התאוששו ביום ב' ועלו בכ-3%, אבל ברמה השבועית הם עדיין צנחו בכ-14% וב-15% בהתאמה. בה בעת, הלירה הטורקית התייצבה על כ-38 לירות לדולר, אולם זהו שער המרה שגבוה בכ-3.3% מטרם מעצרו של אימאמאולו. לכך צפויים להתווסף נזקי המדיניות המוניטרית החריגה של ארדואן, שלמרות קצב אינפלציה שנתי של כ-39%, הביא לירידת הריבית בכ-2.5% בתחילת החודש ל-42.5%. עד דצמבר האחרון, הריבית אף עמדה על 50%.

מי שאינם חוששים מהעמקת המשבר הכלכלי בעקבות המחאה הם האופוזיציה. מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, אוזגור אוזל, הודיע בליל יום ב' על יצירת אתר חרם, שבו ייכללו עסקים טורקיים גדולים שניכר כי אינם נרתמים לעידוד או לגיבוי שקט של המחאה נגד ארדואן. למעשה, הוא נטל את שיטת העבודה של נשיא טורקיה ואנשיו נגד עסקים שפועלים בישראל או עם ישראל, והחזיר זאת אליו כמו בומרנג.

2 המאבק על סוריה

בזמן שארדואן מוטרד מהמתרחש בביתו, ומנסה לשדר עסקים כרגיל עם ישיבה בבית קפה בשעת האפטאר, ישראל ממשיכה לפעול נגד צבא סוריה של המשטר הפרו-טורקי החדש בדמשק. ביום ג' לפנות בוקר צה"ל תקף יכולות צבאיות שנותרו במרחב הבסיסים הצבאיים הסורים תדמור ו-T4. לאורך זמן, האתגר של ישראל אינו צפוי להיות טמון בגריעת יכולות שנותרו בסוריה מתקופת משטר אסד, כי אם בכלל באמצעי לחימה טורקיים מתקדמים, שכבר זורמים אל משטרו של אחמד אל-שרע בדמשק.

צבא סוריה קיבל לפני ימים ספורים, למשל, 40 נגמ"שים חדשים מטורקיה, שעשויה לתרום לחיזוק צבא סוריה על כלל זרועותיו, עם אמל"ח איכותיים בהרבה מאלה שישראל השמידה. בד בבד, כוחות טורקיים נצפו באזורים שונים בסוריה, ובצל זאת החשש מעימות ישיר גובר. לצערו של נשיא טורקיה, ניסיון הסיכול הפוליטי של אימאמאולו אינו עובר בשקט, דווקא בתקופה שמעמדו האזורי גובר בזכות סוריה.

בעקבות כך, חלק בלתי מבוטל מתשומת הלב של המשטר מופנית פנימה ולא החוצה. הדבר משתקף מפעילות זרועות התעמולה המובהקים של ארדואן, סוכנות הידיעות הממלכתית "אנאדולו" ותאגיד השידור הציבורי TRT.

שני הכלים הללו, שפועלים בחופשיות בישראל וממלאים בשגרה מטרה של הוצאת דיבתה של ישראל רעה, הופנו לאיסטנבול בניסיון להשחיר את המפגינים נגד נשיא טורקיה. העברת תשומת הלב הזו משקפת כי באנקרה מוטרדים מהמגמות בבית.

3 המעוז הגדול באפריקה

ארדואן פועל לאורך שנים לניצול הזדמנויות במדינות נחשלות, עוד הרבה לפני ההפיכה בסוריה. גולת הכותרת של הפרויקט היא סומליה, המדינה הנחשלת ביותר באפריקה. התמ"ג לנפש בסומליה עמד ב-2023, לפי הבנק העולמי, על כ-600 דולר. לצורך ההשוואה, התמ"ג לנפש בטורקיה עמד על כ-13.3 אלף דולר ובישראל על כ-52.6 אלף דולר.

כוח של ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה / צילום: ap, Farah Abdi Warsameh
 כוח של ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה / צילום: ap, Farah Abdi Warsameh

את ההזדמנות זיהה ארדואן כבר בשנת 2011 בביקור במדינה, שמאז ועד 2022 נהנתה מסיוע הומניטרי טורקי בסך יותר ממיליארד דולר. אלא שגם אצל נשיא טורקיה אין מתנות חינם, ובשנה החולפת אנקרה חתמה עם מוגדישו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום הביטחוני ובנושאי חיפושי נפט וגז במים הכלכליים של סומליה. מעבר לכך, ממשלת טורקיה החליטה בדצמבר להשקיע 350 מיליון דולר בהקמת נמל חלל בסומליה.

אלא שהממשל במוגדישו מתמודד כבר שנים עם ארגון הטרור אל-שבאב שמסונף לאל-קאעידה, ושולט דה-פקטו על מרחבים בלתי מבוטלים בדרום המדינה. בעת האחרונה, אל-שבאב מצליחים לנצל את חולשת המשטר ולכבוש עיירות וכפרים שונים, שם הם מחילים את חוקי השריעה וגובים מסים מהאזרחים לצורך מימון פעילות הטרור שלהם. מנגד, ממשלת סומליה נותרת מפולגת, מושחתת, ומתקשה לתת מענה.

עדות לעומק החדירה של אל-שבאב לעומק החברה הסומלית התרחשה לפני כשבוע, במתקפה בבירה מוגדישו על השיירה של נשיא סומליה, חסן שייח מוחמוד. הוא יצא ללא פגע, אבל בפיגוע היו פצועים והרוגים.

בניגוד לאפגניסטן של הטליבאן, שעימה טורקיה מצאה במהרה את הדרך לכונן יחסים, ואף לדאוג לטיסות סדירות של טורקיש איירליינס לקאבול, אם סומליה תיפול לידי משטר אסלאמי קיצוני - הוא עשוי לנטור טינה לאנקרה על כלל הסיוע למוגדישו נגדו.