שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
 

ליברמן הזהיר את רה"מ שישתמש נגדו בנשק יום הדין. האם באמת יש כזה?

"אם הממשלה תחליט לא לכבד את פסיקת העליון", הזהיר יו"ר ישראל ביתנו, "אני אפנה לנשיא המדינה, מתוקף סמכותו כפי שנקבע בחוק יסוד: נשיא המדינה, להעביר מכהונתו כל נושא משרה". האם זו אופציה שעומדת לרשותו? • המשרוקית של גלובס

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו (ישיבת סיעה, 24.3.25) / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו (ישיבת סיעה, 24.3.25) / צילום: שלומי יוסף
18

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על אלוף (מיל') אלי שרביט כאיש שהוא רוצה שיחליף את רונן בר בתפקיד ראש השב"כ. אלא שהקפאת פיטוריו של בר בצו בג"ץ עדיין נמצאים בתוקף, וייתכן מאוד שהפיטורים ייפסלו לחלוטין.

ומה אם בכל זאת נתניהו יחליט למנות את שרביט? "אם הממשלה תחליט לא לכבד את פסיקת העליון", הזהיר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בישיבת הסיעה, "אני אפנה לנשיא המדינה, מתוקף סמכותו כפי שנקבע בחוק יסוד: נשיא המדינה, להעביר מכהונתו כל נושא משרה". האם זו אופציה שעומדת לרשותו?

המשרוקית | פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
המשרוקית | הממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 3 מיליארד שקל. מה המשמעות?

הסעיף בחוק היסוד עליו מתבסס ליברמן הוא 11(א)(6), שקובע: "נשיא המדינה ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם". סעיף נוסף שכנראה אליו ניתן לכוון הוא 11(ג), לפיו "נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק". לשיטתו של ליברמן, זה מאפשר לנשיא להדיח נושאי משרה. אולי אפילו את ראש הממשלה עצמו. האם זה אפשרי?

ובכן, לפי המשפטנים, ממש לא. "חייב להיות חוק אחר אשר ספציפית מזכיר את נשיא המדינה ככזה שיש לו סמכות לגבי מינוי ולהעברה מתפקיד", אומר פרופ' אדם שנער מבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "רק במקרה כזה יוכל הנשיא להעביר את אותו אדם מתפקידו. בענייננו, אין חוק המסמיך את הנשיא להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ולכן אין בחוק יסוד: נשיא המדינה משום הענקת סמכות לעשות זאת".

שנער לא לבד: "הנשיא לא יכול להעביר את ראש הממשלה מתפקידו, שכן אין חוק שמעניק לו את הסמכות", מסבירה ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "התפקיד המהותי היחיד של הנשיא ביחס לראש הממשלה הוא להטלת תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות. לאף נשיא טקסי בדמוקרטיה פרלמנטרית אין סמכות חוקית להעביר ראש ממשלה מתפקידו".

אז את מי הנשיא כן יכול להדיח מהתפקיד? בלאנדר מספקת דוגמאות: "בעבר, העברת שופט מכהונתו לפי החלטת בית דין משמעתי נעשתה על-ידי נשיא המדינה, בהתאם לסעיף 23 לחוק השופטים, 1953. גם חוק בנק ישראל (סעיף 13) מעניק לנשיא סמכות להעביר את הנגיד מכהונתו לפי הצעת הממשלה".

מטעם ח"כ אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי ליברמן לא נכונים. חוק יסוד: נשיא המדינה מסמיך את הנשיא להדיח בעלי תפקידים רק במקרים בהם הדבר נכתב במפורש בחוקים אחרים. במקרה של רוב נושאי המשרה, וספציפית ראש הממשלה, אין חוק שמאפשר לנשיא להדיח אותם.

תחקיר: עדין קליין

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
מקום: ישיבת סיעה
ציטוט: "אני אפנה לנשיא המדינה מתוקף סמכותו כפי שנקבע ב'חוק יסוד: נשיא המדינה' להעביר מכהונתו כל נושא משרה"
תאריך: 24.3.25 
ציון: לא נכון

אחרי שבג"ץ החליט להוציא צו ארעי המקפיא את פיטוריו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ, הממשלה שולחת רמזים שהיא תדיחו בכל זאת ולהפר את הצו. בעקבות זאת, אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, נשא נאום בישיבת הסיעה של מפלגתו בכנסת (לפני שראש הממשלה החליט על אלוף (מיל') אלי שרביט כמי שהוא רוצה להחליף את בר), שבו טען: "במידה שהממשלה תחליט לא לכבד את פסיקת העליון, אני אפנה לנשיא המדינה, מתוקף סמכותו כפי שנקבע בחוק יסוד: נשיא המדינה, להעביר מכהונתו כל נושא משרה". אך האם לנשיא באמת יש סמכות כזו ביחס לראש הממשלה?

בנאומו עשה ליברמן פרודיה על נאום ה"פצצה" המפורסם של נתניהו וטען כי הקו האדום שבו "הפצצה מתפוצצת" והמדינה תהפוך לדיקטטורה הוא הרגע שבו הממשלה אינה מקשיבה לבית המשפט. בכך, ליברמן טוען כי על-מנת לעצור זאת, ביכולתו של נשיא המדינה להדיח את ראש הממשלה מתפקידו.

ליברמן מפנה לסעיף 11(א)(6) לחוק יסוד: נשיא המדינה, שקובע כי: "נשיא המדינה ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם". סעיף נוסף שליברמן מתייחס אליו הוא 11(ג) שבו נכתב: "נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק". ליברמן מפרש זאת כמתן סמכות לנשיא להעביר כל נושא משרה מכהונתו - כולל ראש הממשלה (אף שליברמן לא ציין במפורש שההדחה תהיה של נתניהו, כך מספר מאזינים להם נתנו להקשיב לדברים הבינו את הדברים, ולכן הדבר עומד במבחן הפרשנות הסבירה). אך האם זו הפרשנות המקובלת?

פרופ' אדם שנער מבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן מסביר מדוע פרשנותו של ליברמן אינה מקובלת: "זהו חוסר הבנה של הסעיף. חוק-יסוד: נשיא המדינה קובע כי 'נשיא המדינה ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי... ולהעברתם מכהונתם'. כלומר, חייב להיות חוק אחר אשר ספציפית מזכיר את נשיא המדינה ככזה שיש לו סמכות לגבי מינוי ולהעברה מתפקיד. רק במקרה כזה, בו קיים חוק אחר אשר מסמיך את נשיא המדינה לפעול לגבי העברה מתפקיד, יוכל הנשיא להעביר את אותו אדם מתפקידו. בענייננו, אין חוק המסמיך את הנשיא להעביר את ראש הממשלה מכהונתו, ולכן אין בחוק-יסוד: נשיא המדינה, משום הענקת סמכות לעשות זאת, שכן לא מדובר בסמכות שיוחדה לו בחוק".

ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה: "תפקיד הנשיא הוא סמלי. הנשיא לא יכול להעביר את ראש הממשלה מתפקידו, שכן אין חוק שמעניק לו את הסמכות. התפקיד המהותי היחיד של הנשיא ביחס לראש הממשלה הוא להטלת תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות. לאף נשיא טקסי בדמוקרטיה פרלמנטרית אין סמכות חוקית להעביר ראש ממשלה מתפקידו".

עוד מסבירה ד"ר בלאנדר: "הסעיף הזה מתייחס לסמכויות של הנשיא שנקבעו בחוקים אחרים. למשל, בעבר, העברת שופט מכהונתו לפי החלטת בית דין משמעתי נעשתה על-ידי נשיא המדינה, בהתאם לסעיף 23 לחוק השופטים, 1953. גם חוק בנק ישראל (סעיף 13) מעניק לנשיא סמכות להעביר את הנגיד מכהונתו לפי הצעת הממשלה. הסעיף בחוק היסוד שליברמן התייחס אליו מעניק לנשיא סמכות כזו רק במקרה שיש חוק אחר שמעניק לנשיא סמכות לעביר נושא משרה מתפקידו. אבל החוק אינו מתייחס לראש הממשלה ולכן זו אינה פרשנות סבירה של החוק."

מטעם יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לא נמסר תגובה.

לסיכום, לנשיא המדינה אין סמכות להעביר את ראש הממשלה מתפקידו. באף מדינה עם פרלמנטרית ונשיא ייצוגי אין סמכות כזו. הסעיף שעליו מתבסס ליברמן גם הוא לא נותן לנשיא להעביר מישהו על דעת עצמו. לכן, נשיא אינו יכול להדיח ראש הממשלה וטענתו של ליברמן לא נכונה.