"מי שתצליח להגדיל את הייצור, תספק יותר": מאחורי תוצאות השיא של ענקיות התעשייה הביטחונית והתחזית קדימה

המלחמה במזה"ת, ומגמה של הגדלת תקציבי הביטחון ברחבי העולם, ובפרט באירופה בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה - תומכות בהמשך הצמיחה של שלוש החברות הביטחוניות הגדולות בישראל.

● מייסדי חברת הלוויינים הישראלית יקבלו עשרות מיליוני דולרים ממכירתה
● השוק מקרטע, זה האפיק שיסייע: ההשקעה ש"נהנית" ממלחמת הסחר
● דוח חדש: חמאס מוחק בדיעבד ובחשאי אלפי מקרי מוות מהרשימות

מהדוחות הכספיים שפרסמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל, עולה כי הללו צמחו ב־2024 בשיעור דו־ספרתי, ובמצטבר הן רשמו הכנסות של 17.8 מיליארד דולר, הציגו רווח נקי מצרפי של למעלה ממיליארד דולר (עלייה שנתית של 56%) וצבר ההזמנות הכולל שלהן תפח ב־34% ליותר מ־53.8 מיליארד דולר.

אלביט מערכות, בניהולו של בצלאל מכליס, מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מערכות טכנולוגיות לכוחות הלוחמים ביבשה, באוויר ובים. התעשייה האווירית (תע"א) המנוהלת על־ידי בועז לוי, מספקת פתרונות בתחומי התעופה, האלקטרוניקה הצבאית, חלל וכלי טיס. רפאל בניהולו של יואב תורג'מן (היו"ר הוא יובל שטייניץ) עוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים ומערכות הגנה אקטיבית (בין היתר "כיפת ברזל").

בעוד שאלביט נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי 17.6 מיליארד דולר, אחרי שמנייתה קפצה בכמעט 50% מתחילת השנה, תע"א ורפאל הן חברות ממשלתיות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א.

אלביט מובילה בהכנסות, תע"א ברווח

מדוחות אלביט עלה שהחברה סיימה את 2024 עם צמיחה של 14.3% בהכנסות למעל 6.8 מיליארד דולר, וגידול של 49.3% ברווח הנקי לפי כללי החשבונאות המקובלים ל־321 מיליון דולר. במקביל, צבר ההזמנות שלה זינק בשנה החולפת מ־17.8 מיליארד ל־22.6 מיליארד דולר.

שיעור הצמיחה בהכנסות תע"א דומה לשל אלביט, 14.7% ל־6.1 מיליארד דולר, כשהרווח הנקי גדל ב־55% ל־493 מיליון דולר. צבר ההזמנות של תע"א קפץ מ־8 מיליארד דולר בסוף 2023 ל־13.5 מיליארד דולר בסוף 2024, והמשיך לצמוח גם בהמשך כך שבמרץ 2025 עמד על 14.8 מיליארד דולר.

רפאל היא הקטנה בין השלוש, ונתוניה מ־2024 המעידים על שיעורי צמיחה גבוהים. החברה מדווחת בשקלים, כשבתרגום לדולרים (לפי שער החליפין בסוף 2024) הכנסותיה הסתכמו בכ־4.9 מיליארד דולר, צמיחה של 27.3%, והרווח הנקי צמח ב־64% ל־260 מיליון דולר. צבר ההזמנות של רפאל הסתכם בכ־17.8 מיליארד דולר, גידול של 23.5%.

בעקבות המלחמה: עלייה במכירות בישראל

מה אפשר ללמוד מהדוחות? איליה פיינר, אנליסט לידר שוקי הון, אומר כי "שלוש החברות הציגו צמיחה מאוד יפה במכירות וברווח, אבל מה שמרשים זה הגידול בצבר ההזמנות, שמעיד על סביבת הביקושים החזקה ועל הרוח הגבית שיש להן, גם מישראל וגם ממדינות בכל העולם. זה בהחלט מספק להן רמת ודאות גבוהה להמשך הצמיחה בשנים הבאות, שבמהלכן הצבר צפוי להיות מתורגם לגידול בהכנסות".

בסקירה שפרסם האנליסט עמרי עפרוני מאופנהיימר אחרי פרסום דוחות אלביט, הוא העריך כי "הביקושים בארה"ב, באירופה ובישראל צפויים להישאר חזקים מאוד", גם אם יהיו הפסקות אש בגזרות השונות. לדברי עפרוני, "אלביט הציגה שיפור מהותי ברווח התפעולי ובתזרים החופשי, והקדימה את יעדיה הפנימיים בשנתיים". נזכיר כי החברה הציבה לעצמה יעד הכנסות של 7 מיליארד דולר ב־2026, וכמעט הגיעה אליו כבר ב־2024.

 בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

פיינר מלידר מציין מגמה נוספת שמתבלטת בדוחות: גידול בנתח המכירות של השלוש לשוק המקומי. "למרות הצמיחה בשווקים הבינלאומיים, הייתה ב־2024 עלייה בחשיפה של החברות לשוק הישראלי", הוא אומר.

מכירות אלביט בשוק הישראלי צמחו בשנה האחרונה בלא פחות מ־70%, לסך של יותר מ־1.9 מיליארד דולר, כלומר 29.1% מהכנסות החברה, לעומת 19.5% ב־2023. בתע"א המכירות לישראל צמחו ב־35.7% לכ־2.1 מיליארד דולר, והיוו 34.1% מסך הכנסות החברה, לעומת 28.8% ב־2023. רפאל טרם פרסמה נתון מעודכן בנושא, אך פיינר מציין שהחברה מוטה לשוק המקומי עם מעל ממחצית ההכנסות מישראל.

לדבריו, גידול הנתח של ישראל נובע כמובן מהעלייה בתקציבי הביטחון והרכש על רקע המלחמה, והוא מעריך שהמגמה תימשך בשנים הקרובות ותספק לחברות בסיס יציב להמשך צמיחה בהכנסות. "זה לא אומר שהן לא יגדילו את ההכנסות שלהן גם בחוץ, אבל זו תפנית שצריך לשים עליה דגש", מוסיף פיינר.

מנועי צמיחה: מחץ 3 ועד מיירט לייזר

במבט קדימה, פיינר מלידר ממפה את מנועי הצמיחה של החברות ומציין בתע"א את טיל החץ 3. כך לדוגמה בסוף 2024 חתמה החברה על הסכם עם משרד הביטחון בהיקף מיליארדי שקלים להרחבת הייצור הסדרתי של מיירטי חץ 3, במטרה להתמודד עם איום טילים בליסטיים ארוכי טווח.

עוד לפני כן, באוגוסט 2023, נחתמה עסקת ענק עם גרמניה למכירת חץ 3 תמורת 3.5 מיליארד דולר, כשבדוחות החברה תע"א מציינת שבסוף 2024 שיעור הגבייה ביחס לפרויקט היה כ־38%. לדברי פיינר, "על סמך מה שראינו במלחמה, האטרקטיביות של מערכות תע"א גדלה ונראה ביקושים נוספים לפתרונות שהיא מציעה בתחומי החלל והלוויינים למשל".

באשר לרפאל הוא מציין שהיא מתמקדת במוצרים טקטיים ומוטה לצרכי מערכת הביטחון הישראלית. פיינר מזכיר את כיפת ברזל ואת מנוע הצמיחה המשמעותי שהוא מערכת הלייזר "מגן אור" - מערכת יירוט שהיא המפתחת הראשית שלה, בשיתוף עם אלביט.

באוקטובר שעבר חתם משרד הביטחון על הזמנה להרחבת הייצור הסדרתי של המערכת בסך 2 מיליארד שקל. פיינר מעריך שהלייזר יהפוך למבצעי לקראת סוף 2025־תחילת 2026, ולאחר שהמערכת תהיה מבצעית בישראל, היא תזכה להערכתו לביקושים גבוהים גם בחו"ל. רפאל מפתחת גם את מערכות "קלע דוד" (ליירוט) ו"מעיל רוח" (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורכב משוריין).

על אלביט אומר פיינר שיש לה פורטפוליו נרחב, נוכחות במגוון מדינות ודריסת רגל משמעותית, כך ש"יש לה פוטנציאל ליהנות מהביקושים החזקים בחו"ל, בעיקר באירופה. סל המוצרים שלה מאוד מגוון, והשילוב של תע"ש באלביט (לאחר שנרכשה ב־2018 מידי המדינה, ש.ח.ו) הרחיב וגיוון את סל המוצרים. כך שאנחנו מעריכים שהחברה צפויה להמשיך ולצמוח גם בשנים הבאות".

עפרוני מאופנהיימר ציין בסקירתו על אלביט שברבעון הרביעי אשתקד, "חטיבת האווירונאוטיקה, שמוכרת ציוד למטוסים, טילים, קסדות ייעודיות ותחמושות אוויריות נוספות, הצטיינה כחטיבה הגדולה ביותר עם הכנסות של כ־565 מיליון דולר (כ־27.1% מכלל ההכנסות). בנוסף, גם חטיבת היבשה שמייצרת פגזים, תחמושות לנשקים קלים, קני ארטילריה ומוצרים נוספים, צמחה בשיעור שנתי של 29.3% והשיגה הכנסות של כ־1.6 מיליארד דולר".

 בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

ינצלו את מרוץ החימוש באירופה?

בדומה לאלביט, גם מניותיהן של החברות הביטחוניות שנסחרות בבורסות אירופה רשמו עליות חדות מתחילת השנה, בזכות מגמת ההצטיידות הצפויה שם ודרישת ארה"ב שמדינות נאט"ו יגדילו את שיעור השקעתן כחלק מהתמ"ג, כאשר הציפייה היא שמדינות אירופה יבצעו את הרכש הביטחוני "בתוך הבית".

מנכ"ל אלביט, מכליס, התייחס לכך בכנס שערכה החברה לאחרונה: "האיום הרוסי גורם להתחמשות מאסיבית בכל מדינות אירופה", אמר והוסיף שכל עלייה של אחוז בתקציב מדינות נאט"ו משמעותו 280 מיליארד דולר בשנה, כך ש"הפוטנציאל שלנו באירופה הוא אדיר".

רק השבוע אלביט הודיעה על חוזה של 130 מיליון דולר לאספקת תחמושת רקטית מתקדמת ללקוח אירופי, ומכירותיה באירופה ב־2024 צמחו ב־2.5% לכ־1.8 מיליארד דולר. לחברה יש חברות בנות מקומיות, כך שהיא צפויה ליהנות מהמגמה של רכש מקומי שם.

פיינר מלידר מציין שלרפאל ולתע"א יש פחות נוכחות באירופה, אך גם הן יכולות ליהנות ממגמת ההתחמשות, בייחוד במוצרים ספציפיים כמו הגנה מפני טילים או "מעיל רוח": "לכל אחת מהן יש מוצרים רלוונטיים לשוק האירופי". פיינר מוסיף כי "תהליכים בתקציבי הביטחון הם ארוכי טווח, ועדיין לא רואים את כל ההשפעה של העלייה בתקציבים וברכש. גם אם המלחמה באוקראינה תיגמר, מגמת העלייה בתקציבי הביטחון, ושינוי התפיסה של מדינות אירופה בנוגע להתעצמות צבאית, צפויים להימשך".

 מנכ''ל רפאל, יואב תורג'מן / צילום: סיון פרג'

גייסו מאות עובדים והפחיתו תחרות

להערכת פיינר מלידר, הגדלת קווי הייצור ויכולות הייצור היא האתגר המשמעותי העומד כיום בפני החברות הביטחוניות הגדולות: "שלושתן גייסו כמות משמעותית של כוח אדם, ועובדים שם במשמרות".

לפי נתוני החברות, כולן גייסו מאות עובדים חדשים ב־2024: אלביט העסיקה בסוף השנה 19,712 עובדים (מהם 13,930 בישראל) לעומת 18,984 שנה קודם (מהם 13,200 בישראל), תע"א העסיקה 14,767 עובדים לעומת 14,332, וברפאל ציינו שגייסו כ־1,800 עובדים בקריות ובגוש שגב.

באלביט כבר מדברים על הרחבת המפעל החדש ברמת בקע שבנגב, ובמקביל המדינה אפשרה לה להמשיך ולהפעיל את המפעל ברמת השרון לעוד שנתיים.

פיינר אומר כי "מי שתצליח להגדיל את הייצור, תצליח לספק יותר, כי הביקושים קיימים". הוא מציין עוד שינוי מהתקופה האחרונה: שלוש החברות פחות מתחרות זו בזו. "בעבר, כשהשוק לא צמח כמו שהוא צפוי לצמוח כעת, החברות נכנסו אחת לתחומי השנייה. היום יש להן מספיק עבודה, והן לא צריכות להתחרות, ואני מעריך שנראה את זה במרווחים - הן יקחו פרויקטים עם מרווחים יותר גדולים, ואולי אפילו ייצאו מפעילויות מסוימות פחות רווחיות".