הפרופסור שהיה שקוע עמוק בקריירה אקדמית עד שהבין שהוא יכול לפתור בעיית ענק

אישי: נשוי + 5, גר בחיפה
מקצועי: מייסד-שותף, מנכ"ל ויו"ר StarkWare

ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בקריית משה בירושלים למשפחה דתית לאומית. אבא שלי הוא איש אקדמיה שעשה פוסט־דוקטורט בארה"ב, כך שבילדות ביליתי שם חמש שנים. הייתי ילד מאוד סקרן, שובב וחברותי, אבל הלימודים לא עניינו אותי יותר מדי. מה שכן עניין אותי היה תנועת נוער וכדורגל.

● פורטפוליו | בגיל 14 הוא נרשם לתואר ראשון ותכנן את הקריירה שלו. מה הפלא שהוא חתום על אקזיט ענק
● פורטפוליו | 30 שנה עברו מאז הפגישה ששינתה את הקריירה שלה, ואין לה חרטה
● פורטפוליו | במשך 25 שנה, הפיתוח שהוא הוביל רשם הפסדים - עד שהגיע גלגל ההצלה

צבא: התגייסתי ל־8200, אבל לא התעניינתי בטכנולוגיה מעבר לנדרש. יצאתי לקצונה והשתחררתי אחרי ארבע וחצי שנים.

אקדמיה: לאחר מכן התחלתי תואר בביולוגיה ומדעי המחשב, ושם התחיל המסלול האקדמי שלי, שנמשך 20 שנה. עשיתי דוקטורט במדעי המחשב עם המנחה פרופ' אבי ויגדרזון, שבמקרה זכה בשנת 2024 בפרס טיורינג ובפרס אייבל. הוא אחד המתמטיקאים הכי מעוטרים בדורנו. משם המשכתי לפוסט-דוקטורט בהרווארד ו-MIT, וב-2005 התקבלתי כחבר סגל בטכניון. עסקתי בתיאוריה בתחום מדעי המחשב, וב-2008 קיבלתי מהאיחוד האירופאי מענק של כ־1.7 מיליון אירו לביצוע מחקר. במשך שנים העניין שלי היה אקדמי גרידא, והתעסקתי בחורים השחורים של העולם המתמטי.

הבשורה בבלוקצ'יין: ב-2013, לקראת סוף שנת שבתון ב-MIT, העברתי הרצאה בכנס ביטקוין. אמרתי לעצמי: אני כבר עושה את המחקר, אז אני אלך ואנסה לספר עליו. זה היה כנס מחשמל לחלוטין, ויצא שהייתי הראשון שאמר שהכלים המתמטיים יכולים לפתור את שתי הבעיות הכי חשובות בביטקוין - גם בעיית הפרטיות וגם בעיית הסקייל (היכולת לבצע יותר עסקאות במקביל - מ"ו). בעקבות התגובה החיובית של מפתחי ביטקוין, החלטתי להמשיך בכיוון הזה. בהתחלה פרסמתי על זה מחקרים וכתבתי מאמר שנקרא Zerocash. לימים הוא הפך להיות מטבע קריפטוגרפי.

הגילוי: ביטקוין מסוגל לטפל רק בעשרה תשלומים בשנייה. השאלה היא איך לוקחים את הטכנולוגיה ומאפשרים לה לעבוד בקצב של מיליון טרנזקציות בשנייה. נוסף על כך, כשעושים טרנזקציה בבלוק'ציין כולם יכולים לראות אותה - ככה הטכנולוגיה דורשת. השאלה היא איך אפשר להגיע למצב שבו אף אחד לא ידע מי קיבל ומי שילם. התשובה שלי הייתה שבשימוש ב"הוכחה באפס ידיעה" אפשר לגרום לזה לקרות (הוכחה באפס ידיעה היא היכולת להוכיח שדבר מה קיים או התרחש מבלי לחשוף את תוכנו. למשל, היכולת לאשר שהעברה מסוימת דווחה לרשויות המס, כאשר כל מה שיהיה גלוי בבלוקצ'יין הוא שבוצעה העברת כספים, מבלי להסגיר את הסכום - מ"ו).

StarkWare: ב־2018 כבר ממש היה לי תיאבון לעזוב את המשרה האקדמית שלי ולהיכנס לזה בפול טיים. השותף המרכזי שלי היה אורי קולודני, חבר מאוד קרוב, ועם עוד שני מייסדים הקמנו את סטארקוור, שמפתחת טכנולוגיות של "הוכחה באפס ידיעה" לבלוקצ'יין. בזכות ההצלחה של Zcash, עולם הקריפטו חווה אז עליות, והמון משקיעים רצו להשקיע בנו. במובן הזה גיוס הכספים, אחד השלבים הכי קשים של כל יזם, הלך טוב מאוד ולא היינו צריכים להתאמץ יותר מדי. בגיוס הראשון זה היה 6 מיליון דולר, אחר כך 25 מיליון ומשם כבר שכחתי את הסכומים המדויקים. לאורך כל חיי החברה גייסנו 262 מיליון דולר. המשרדים של החברה נמצאים בנתניה, ואנחנו מעסיקים יותר מ־200 עובדים.

הכי דיפ שיש: סטארקוור היא למעשה חברת דיפ-טק, הכי דיפ שיש - לקחנו אלגוריתמים מתמטיים שכדי ללמוד אותם צריך לעשות דוקטורט במתמטיקה, והוכחנו לעולם כולו שהדברים האלה הם גם יישומיים וגם מאוד רווחיים, והם הדרך הנכונה לפעול בבלוקצ'יין.

האתגר: אני חושב שהאתגר הכי גדול הוא הסביבה המאוד רועשת של בלוקצ'יין, כי יש בה שילוב של ספקולציה, אידיאולוגיה ושינויים דרמטיים. אז איך מנהלים חברה מצליחה בסביבה כזאת? איך מנווטים ספינה במים סוערים? צריך להתאים את עצמך קצת לגלים ולהיות מסוגל לזוז בהתאם לשינויים בסביבה הלא יציבה הזאת.

מבט לעתיד: כשאנחנו משאירים כסף בבנק, יש לנו אמון שהמערכת הבנקאית תעשה את הדבר הנכון. הדרך המסורתית שבה בלוקצ'יין פותר את בעיית האמון היא שכולם מוזמנים לראות את כל מה שכולם עושים. אבל הטכנולוגיות שפיתחנו מאפשרות לבסס יושרה על המתמטיקה. החזון שלנו הוא שיושרה לא תהיה דבר שצריך להאמין בו, אלא דבר שמודגם באופן ציבורי. אני מאמין גדול שבלוקצ'יין יכבוש את העולם.