הכלכלנים בלחץ, השווקים רועדים, אבל לטראמפ לא אכפת. כל מה שכדאי לדעת על התוכנית שתוכרז הערב

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צפוי להכריז היום על אחת מהתוכניות הכלכליות השנויות ביותר במחלוקת של כהונתו השנייה - תוכנית מכסים מקיפה, המכונה בפיו "יום השחרור".

● הדולר בסכנה, הקפיטליזם כשל ואיך ייראה תיק ההשקעות החדש: המכתב השנתי של מנכ"ל בלקרוק
● האנליסט הבכיר שחותך את התחזית לוול סטריט, בפעם השנייה החודש
● ראש ממשלת קנדה הגיע מהבנק המרכזי לחזית מול המכסים של טראמפ

טראמפ צפוי להכריז על התוכנית במסיבת עיתונאים בגינת הוורדים בבית הלבן בשעה 16:00 שעון וושינגטון (23:00 שעון ישראל). לפי מקורות בבית הלבן, המכסים ייכנסו לתוקף מיד עם הכרזת הנשיא.

נכון לשעת כתיבת שורות אלה, פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו במלואם, אך טראמפ הבטיח כי מדובר במכסים "משמעותיים וכואבים", שנועדו, לדבריו, "להחזיר את אמריקה לגדולתה".

לפי טראמפ, מטרת המכסים היא בראש ובראשונה יצירת "הוגנות" כלפי ארה"ב. לטענתו, מדינות רבות מנצלות את הסחר עם ארה"ב לרעה, גובות מכסים גבוהים, מטילות חסמים רגולטוריים ומתנהלות באופן שפוגע בתעשייה האמריקאית ומביא להתנוונות שלה. מטרה נוספת שמזכיר הנשיא היא הגדלת הכנסות המדינה באמצעות גביית מכסים שישרתו את התקציב הפדרלי.

אלא שבקרב מרבית הכלכלנים, הגישה הזו נתפסת כטעות חמורה. הערכות רבות גורסות כי המכסים אולי יסייעו לתעשיות מסוימות, אך יפגעו בכלל הציבור - דרך עליית מחירים, ירידה באיכות המוצרים ואובדן גישה לשווקים פתוחים. גם מבחינה פיסקאלית, ההכנסות מהמכסים לא צפויות לפצות על הנזק הכולל לכלכלה האמריקאית.

שתי אפשרויות מרכזיות על הפרק

בממשל האמריקאי נשקלות בימים אלה שתי גישות עיקריות. הראשונה - "מכסים הדדיים" - כלומר השוואת שיעור המכס על מוצרים ממדינות שמטילות מכס על מוצרים אמריקאים. מדובר במודל מורכב מאוד, שעל-פי ההערכות ידרוש קביעת כמעט 3 מיליון שיעורי מכס שונים - מהלך טכני מסובך ומכביד.

האפשרות השנייה, וזו שנראית כרגע סבירה יותר לפי דיווחים ב"וושינגטון פוסט" וברויטרס, היא הטלת מכס גורף על יבוא ממדינות רבות. זהו מהלך פשוט בהרבה ליישום, אך גם דרקוני יותר. לא ברור אם מדינות שאינן מטילות מכסים על מוצרים אמריקאים יוחרגו מהרשימה. ישראל, למשל, הודיעה לאחרונה על כוונתה להסיר את כלל המכסים על יבוא מארה"ב, בתקווה להימנע מהכללת מוצריה בתוכנית.

בנוסף, דווח כי ארה"ב מתמקדת ב-15 מדינות המוגדרות על-ידה כמפרות סחר סדרתיות. המדינות הללו, כך נטען, מגבירות את גירעון הסחר האמריקאי באמצעות חסמים רגולטוריים, מכסים גבוהים והתנהלות בלתי הוגנת מול חברות אמריקאיות. לא ברור אם הן יספגו יחס מחמיר יותר משאר מדינות העולם.

איך יגיבו בעולם?

בעוד ארה"ב מתכוננת למהלך, מדינות רבות מנסות להבין כיצד להגיב. חלקן צפויות להשיב במכסים נגדיים, אחרות ינסו להתאגד ולפעול במשותף מול וושינגטון, ואחרות צפויות לפתוח במשא-ומתן אינטנסיבי כדי להחריג את עצמן מהתוכנית.

טראמפ מצידו הבהיר כי לא יהסס להגיב בחריפות להתארגנויות כאלה. "יהיו לכך השלכות דרמטיות", הזהיר לאחרונה, בהתייחסו למדינות שינסו "להעניש" את ארה"ב בתגובה לצעדיו.

כשנשאל אם הוא מודאג מהשפעת המכסים על הצרכן האמריקאי - למשל, בשל עליית מחירי הרכב - השיב טראמפ: "ממש לא אכפת לי", והוסיף כי לדעתו הדבר רק יעודד אמריקאים לקנות יותר מכוניות מתוצרת מקומית.

לא עוד תוכנית כלכלית

גישתו החד-משמעית של טראמפ מעידה על כך שזו לא עוד תוכנית כלכלית אלא חלק אינטגרלי מחזונו לעיצוב מחודש של כללי המשחק הגלובליים.

אי-הוודאות הגדולה סביב תוכנית המכסים של טראמפ מטלטלת בשבועות האחרונים את השווקים. מאז השיא של ה-19 בפברואר, איבד מדד הדגל S&P 500 קרוב ל-9%. הנאסד"ק נחלש ביותר מ-12% ונכנס לטריטוריה של "תיקון" - ירידה של מעל 10% מהשיא האחרון.

המשקיעים מחפשים "נכסים בטוחים" ונוהרים לזהב, שמחירו שבר לאחרונה את שיא כל הזמנים, ולאגרות חוב ממשלתיות.

על רקע אי-הוודאות, הצרכנים האמריקאים מדווחים על האטה וחוששים מעלייה מחודשת של האינפלציה. בחלק מהבנקים הגדולים, כמו גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן, העלו את ההסתברות למיתון בשנה הקרובה.

הערב נגלה אם פרטי התוכנית יוסיפו דאגה נוספת לשווקים, או שמא יספקו ודאות מסוימת שתוביל לרגיעה.