שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
 

סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

שר האוצר כיוון את כל המאמצים למישהו שגוי • בבנקים חושבים שלא נשים לב להצגה • ובישראל הלבנת הון זה שטויות, וחבל • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן
גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן

מכסי היבוא | סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

חודש בדיוק לפני הכרזתו הדרמטית של הנשיא טראמפ על הטלת מכסי יבוא על שלל מדינות העולם, טס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לוושינגטון. לראשונה התארח השר בבית הלבן האמריקאי, אחרי שנחשב שם פרסונה נון גרטה בתקופת נשיאותו של ביידן.

פסגת הביקור הייתה פגישה עם מזכיר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט. "סיכמנו בפגישתנו על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ארצות הברית לישראל", שיתף סמוטריץ' כששב לארץ.

אחד הנושאים שעניינו יותר מכל את משרד האוצר הישראלי סביב הביקור המדיני של השר הוא תוכנית המכסים. טראמפ לא הסתיר את כוונותיו להגביר את הייצור האמריקאי ולנהל מדיניות חוץ דרך מכסים, כך שהייתה דריכות לקראת הכרזה. באוצר קיוו שסמוטריץ' יגשש בנושא, וישכנע את עמיתיו בארה"ב לרכך את הפגיעה הצפויה בישראל.

אלא שכעת, לאחר הטלת מכס של 17% על כל סחורה ישראלית, אומרים בציניות גורמים באוצר: סמוטריץ' נפגש בכלל עם האיש הלא נכון. בממשל האמריקאי, האחראי על סוגיית המכסים הנפיצה הוא לא מזכיר האוצר בסנט - אלא מזכיר המסחר, הווארד לוטניק.

בדוח עב הכרס שפרסמה ארה"ב אין כל אזכור למאמצים שעשו בישראל כדי לקרוץ לממשל טראמפ ולזכות בהקלות. אלה כללו ביטול כל המכסים הנגדיים על יבוא מארה"ב לישראל, והרחבת רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה - טוב גם לישראל" כך שתכיר גם בתקינה אמריקאית. באוצר מסבירים שהאמריקאים התעלמו מהצעדים בגלל שהם נעשו ברגע האחרון. אבל לא רק. נראה שבפגישה שלו בוושינגטון, השר פשוט הפנה את האנרגיות שלו לבחור הלא נכון.

אורן דורי

פשיעה כלכלית | קטארגייט תסתיים "רק" בהלבנת הון? זה לא פחות חמור

החשדות נגד יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, יועציו של ראש הממשלה נתניהו שנעצרו השבוע בפרשת קטארגייט, מתמקדים במגע עם סוכן חוץ - עבירה שהעונש בגינה עשוי להגיע ל–15 שנות מאסר.

השניים חשודים גם בהפרת אמונים, ואוריך חשוד במסירת ידיעה סודית מהקבינט, הנושאת עונש דומה. חשד נוסף, שזכה לפחות כותרות, הוא הלבנת הון. זאת, לנוכח ההסוואה של מקור הכסף שזרם אל יועצי ראש הממשלה מקטאר, לכאורה. בימים האחרונים היו כבר מי שהעריכו כי התיק עשוי להסתיים "רק" באישום מסוג זה - רחוק מהניחוח הביטחוני שאופף את הפרשה.

אלא, שזו טעות להקל ראש בהיבטים הכלכליים של פרשת "רכבת בשער". הלבנת הון היא עבירה חמורה, המזוהה לרוב עם נורמות של ארגוני פשיעה ושל מימון טרור. ארגונים בינלאומיים דוגמת FATF מובילים מאבק חוצה יבשות בתופעה, ובישראל מטיל החוק 10 שנות מאסר על ביצועה. מאחורי הלבנת הון עשויות לעמוד גם עבירות מס, המשמשות לעתים כעבירות המקור שייצרו את הכסף שהולבן.

בנושא הזה כדאי לישראל ללמוד מארה"ב. שם עשוי העונש על הלבנת הון להגיע ל-20 שנות מאסר, ולא צריך להרחיק עד אל קפונה כדי לדעת שהרשויות האמריקאיות מחמירות עם עברייני מס, שמסתכנים בשנים בכלא. לא יזיק לאמץ מעט מהגישה הזו לפני שממהרים לפטור את החשדות הכלכליים בקטארגייט כזניחים.

עמירם גיל

הטבות הבנקים | ההצגה בחסות בנק ישראל, הבדיחה על חשבוננו

הבנקים בישראל "נאלצו" לתת השבוע הטבה חדשה ללקוחות: "להחזיר" להם בשנתיים הקרובות 3 מיליארד שקל. אין ספק שזה נשמע הרבה כסף, אבל אז נזכרים שהבנקים הרוויחו בשנתיים האחרונות 56 מיליארד שקל, ומבינים שעובדים עלינו.

הבנקים יחזירו לציבור רק 5% מהרווח שלהם, אולי, במקרה הטוב. וזה קורה אחרי שהבנקים מרוויחים מצוין, אולי גם בגלל התייעלות מסוימת, אבל בעיקר כי ריבית בנק ישראל זינקה בשנים האחרונות.

לא ניכנס לכל ההטבות והתנאים הנדרשים כדי לקבל אותן, אבל בכל מקרה תקבלו רק פירורים. בבנק הפועלים תקבלו 250 עד 1,000 שקל בשנה, וגם זה רק אם יש לכם עשרות אלפי שקלים בחשבון כל הזמן, אה - ואתם גם צעירים מתחת לגיל 30 או סטודנטים. בלאומי תקבלו עד 200 שקל בשנה לכל היותר כריבית על היתרה בעו"ש, גם אם יש לכם שם 100 אלף שקל ויותר. במזרחי טפחות תקבלו על זה עד 600 שקל בשנה, ואם יש לכם משכנתא יקרה - גם מענק של 500 שקל. אחרי שתשלמו לבנק עשרות אלפי שקלים בשנה תקבלו בחזרה 500. לעג לרש.

על ההצגה הזו אחראי לא אחר מאשר בנק ישראל. הוא רצה להוריד מעליו את הגיבנת של הביקורת הציבורית מבלי להגיע כמובן לחקיקה, שתיחשב כהתערבות גסה בשוק החופשי. אז הרגולטור קרץ לבנקים, הם קרצו בחזרה, והבדיחה כולה על חשבון כולנו.
עם הטבות כאלה כבר עדיף לא לקבל כלום ולזכור מי פה עובד בשביל מי. אולי זה ידרבן אותנו להעביר את הכסף לאלטרנטיבות עדיפות כמו קרן כספית, שבה הריבית בימים אלה הרבה יותר גבוהה.

נתנאל אריאל

תמונת השבוע

עובד מפנה פתקים מהכותל המערבי כדי לפנות מקום לחדשים לקראת פסח, השבוע / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
 עובד מפנה פתקים מהכותל המערבי כדי לפנות מקום לחדשים לקראת פסח, השבוע / צילום: Reuters, Ronen Zvulun