שיחת הטלפון שהובילה לפסילת הרכב הוועדה למיסוי מקרקעין

ועדת הערר למיסוי מקרקעין במחוז חיפה פנתה בבקשה חריגה לנשיא בית המשפט העליון להעביר דיון בערעור מס למחוז אחר. הסיבה: שיחת טלפון תמוהה שניהל אחד המערערים עם חבר הוועדה.

● רכש דירה ביפו בלי מקלחת ומטבח ב־4.4 מיליון שקל: כמה מס רכישה יצטרך לשלם?
● כללים חדשים לחברות ללא גרעין שליטה: הדירקטורים יתחזקו

חבר הוועדה שקיבל את הפנייה - ודחה אותה באופן מיידי - הוא השדרן ומבקר המוזיקה לשעבר אבי כאכון, שמונה על־ידי שר המשפטים יריב לוין במינוי שנוי במחלוקת, שכן הוא אינו מומחה מס. לטענת המערר, אברהם שרביט, הוא "רצה לדעת אם זה אבי מהטלוויזיה".

האירוע התרחש במהלך הדיונים בעררי מס בפני הוועדה בראשות השופטת אורית וינשטיין וחברי הוועדה עו"ד רפאל מרסיאנו ואבי כאכון. ב־23 במרץ התקיים בתיק דיון הוכחות, במסגרתו העיד שרביט מטעם ובשם כל העוררים בתיק.

מספר שעות לאחר שהסתיים הדיון, פנה כאכון בכתב ליו"ר הוועדה וביקש לעדכן על אירוע חריג: בתום יום הדיונים שהתקיים, יצר עמו קשר מכר בשם ניר, שביקש לצרף לשיחה אדם נוסף. כאכון לא ידע במי מדובר, ולשיחה הצטרף שרביט - העורר בתיק.

בשיחה, לפי כאכון, שרביט בירך אותו לשלום ואמר: "אבי, נפגשנו היום בדיון". חבר הוועדה ציין כי יש לעצור את השיחה, מאחר שאסור לו לדבר עם שרביט, וכך קרה.

לאחר שכאכון דיווח על האירוע, דרשה יו"ר הוועדה מבאי־כוח הצדדים להתייצב לדיון בפני הוועדה ביום שלמחרת. בדיון ציינה השופטת כי היא רואה בחומרה את הפנייה כשתיק הערר תלוי ועומד.

לדברי בא־כוחו של שרביט, הוא לא ידע דבר על האירוע. עוד הוסיף עורך הדין כי אילו שרביט היה פונה לבאי־כוחו, הם היו מבהירים לו כי מדובר במעשה חמור.

בתום הדיון נקבע כי על שרביט להגיש את גרסתו לאירוע עוד באותו יום.

טיפשות או תמימות?

בהמשך, התקבל בבית המשפט מסמך בכתב־ידו של שרביט, בו כתב כי הוא מתנצל על טעותו והוסיף כי "הדבר קרה בתמימות ובחוסר מחשבה, ללא כוונה כלשהי". שרביט הוסיף כי ברגע שהובן שהשיחה בין השניים אסורה - היא נותקה.

בתצהיר של שרביט שהוגש לתיק בהמשך נטען כי לאחר דיון ההוכחות, שוחח האחרון עם אחד מחבריו, וכי "התגלגלה לה שיחה אקראית על כך שחבר הוועדה מופיע בתוכניות טלוויזיה". שרביט טען כי "מתוך סקרנות ו/או טיפשות ו/או תמימות, נוצרה שיחת ועידה לברר את הנושא".

שרביט טען כי הוא לא זה שיצר את הקשר, וכי הוא הסכים להיות נוכח בשיחה "מתוך רגע של חוסר ריכוז ו/או טיפשות", וכי לא הייתה לו כל כוונה רעה. עוד הוא ציין כי ברור שוועדת הערר לא הושפעה משיחתו עם כאכון. נטען כי מדובר בטעות בתום־לב ובחוסר שיקול־דעת.

בהחלטה של חברי הוועדה נקבע כי בעקבות האירוע החריג יש צורך בהעברת העררים לדיון בפני ועדת ערר במחוז אחר. עוד צוין כי הגרסה שהוצגה במסמך שהוגש בכתב־ידו של שרביט, אינה זהה לגרסה שנמסרה בתצהיר שהגיש מאוחר יותר.

"לא נחה דעתנו מה'נימוק' שהציג העורר במסגרת גרסאותיו, אשר מבקש כי נתייחס לאירוע החמור המתואר באספקלריה של 'הסקרנות הרגה את החתול'", כתבו חברי הוועדה. "יצירת קשר באופן ישיר היא מעשה המעלה ריח באושים. לטעמנו מדובר באירוע שיש בו משום פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי".