המועצה הארצית הסדירה את ההתיישבות הלא חוקית בקדיתא

ההתיישבות בקדיתא התחילה בתחילת שנות ה-80, כאשר משפחה אחת התיישבה בהר כותר, כ-2 ק"מ מזרחית ליישוב אור הגנוז. במהלך השנים הצטרפו אליה כמה עשרות משפחות, אשר הקימו את בתיהן במרחב הר כותר, בפריסה רחבה על שטח של מאות דונמים. ארבע מבין המשפחות שהתיישבו במקום קיבלו הרשאות ממינהל מקרקעי ישראל לחכירת קרקע, והן מתגוררות בשטח במתכונת של התיישבות יחידים. שאר המשפחות עלו על הקרקע ללא אישורים למגורים במקום.

במשך שנים לא הוסדרה ההתיישבות במקום ולא הוכנה תוכנית מתאר שתאפשר מתן פתרון חוקי להתיישבות הקיימת ופיתוח יישוב עתידי. בשנת 1997 החלו המוסדות המיישבים ומשרדי ממשלה שונים בקידום יוזמה להקמת ישוב מסודר במקום. בשנת 1999 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת ישוב חדש במקום. בשנת 2000 החליט מנכ"ל משרד הפנים דאז לקדם הכנת תכנית מתאר לישוב קדיתא.

המועצה הארצית וועדת המשנה שלה קיימו במהלך חצי השנה האחרונה ארבעה דיונים על התכנית להקמת קדיתא, ובחנו מספר רב של חלופות להסדרת ההתיישבות. התוכנית שאושרה להפקדה כוללת כ-150 יחידות דיור.

מנהל מינהל התכנון, שמאי אסיף, מסר כי היישוב קדיתא קיים בפועל על-פי התחייבויות שלטוניות שונות ועל-פי החלטת ממשלה, ומיקומו הוא באזור קו העימות. לדבריו, במצבו הנוכחי של הישוב לא ניתן לקיים בו תשתיות סבירות או לספק שירותים בסיסיים. במצב עניינים רגיל, ספק אם היה מוקם ישוב חדש באזור, אך כיום, עשרים שנה לאחר שההתיישבות קיימת בפועל, יש להסדיר אותה באופן מיטבי מבחינה תכנונית.