ועדת הערר של מחוז המרכז קבעה קביעה תקדימית, לפיה יזם רשאי לבנות ברכת שחייה לדיירים בבית משותף. לדעת הוועדה, ניתן לראות בשימוש זה חלק טבעי ואינטגראלי מן השימושים הסבירים בחצר בית מגורים.
יחד עם זאת, ציינה הוועדה, שהאישור אינו אוטומטי, ומחייב לבדוק אם הבנייה תואמת את המותר.
החלטה זו באה בעקבות ערר שהגיש יזם על החלטת הוועדה המקומית רעננה, שקבעה שכדי לבנות בריכת שחייה בחצר בית משותף, נדרשת תוכנית בניין עיר מיוחדת להקמת בריכות, ובהעדרה, לא ניתן לתת היתר.
היזם תיכנן שני בניינים, שבכל אחד מהם 21 יחידות דיור, ברחוב היערה ברעננה. לבריכה התנגדו דיירים המתגוררים בסמוך, בטענה, שהקמת הבריכה תביא לירידת ערך נכסיהם, למפגעי רעש ולמצוקה תחבורתית ברחוב.
ועדת הערר דחתה טענות אלה וקבעה, כי יש לדאוג לכך שהבריכה תפנה לכביש ולא לבית הצמוד. עוד נקבע שעומק בבריכה לא יעלה על 2.2 מטר.
ועדת הערר קבעה עוד, שוועדה מקומית רשאית לסרב לאשר הוצאת היתר לבריכת שחיה, במקרים בהם שוכנעה שהקמתה עלולה להוות מפגע או מטרד לבעלי הנכסים הגובלים.
תנאי נוסף הוא הגבלת השימוש בבריכות עד השעה 8 וחצי בערב, וכן כי לא ייערכו בה אירועים. את היזם ייצגו עוה"ד דוד בסון ומוטי פירר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
