"הסירוב לעדכן את תעריפי המים במלונות אילת, יפגע אנושות בתאגיד המים"

לדבריו, מלונות אילת, הצורכים 40% מכלל אספקת המים העירונית, נהנים מהנחה במחיר המים אותה קבעה הממשלה. הנחה זו, בשווי של 10 מיליון שקל בשנה, מעיקה על תקציב התאגיד ועלולה לגרום לקריסתו.

לדבריו, הגירעון מונע מהתאגיד את האפשרות לגייס מקורות מימון חיצוניים הדרושים להשקעה ולתשלום התמורה לעירייה. לדברי בר, לא יתכן שתושבי אילת יסבסדו את מחירי המים של המלונות, וכי את תשלום הסובסידיה יש להטיל על הממשלה.

באילת יש 60 אלף תושבים. צריכת המים העירונית היא 13.5 מיליון מ"ק מים לשנה, כמות השווה לעיר בה חיים 120 אלף תושבים. את הצריכה בהיקף של 60 אלף תושבים צורכים בתי המלון שבעיר. לדברי בר, הצריכה הממוצעת של בתי המלון של אילת גבוהה פי שלוש זו של טבריה ופי 10 מזו של ירושלים.

חוק התאגוד נועד להפריד את המים והביוב מיתר פעולות העירייה באמצעות הקמת תאגידי מים עירוניים. על-פי החוק, בעתיד ניתן יהיה להפריט את התאגידים.

ועדת גרונאו, שכונסה במטרה לקבוע את תעריפי המים של התאגידים, קבעה מחיר אחיד לכל הצרכנים, עובדה זו יוצרת בעייתיות רבה לחלק מהתאגידים.

בר מדגיש, שבראשית מארס 2006 אישרה הנהלת הרשות תעריף זמני לתאגיד התנור, של מטולה, המספק 3.5 מיליון מ"ק מים, ש-90% הם מיועדים לחקלאות.

רשות המים מסרה, שהיא תומכת בדרישת אילת לקבל סיוע מהממשלה למשך מספר חודשים עד שיאושרו מחירי המים החדשים, בהתאם לעקרונות ועדת גרונאו. להערכת הרשות, מדובר ב-80 אלף שקל לחודש.

לדעת הרשות, לאחר אישור התעריפים החדשים, שיהיו שווים לכל הצרכנים, לא יהיה צורך בתמיכה נוספת, אלא אם כן תחליט הממשלה לסבסד את תשלום המים של המלונות באופן קבוע.