מתקן ההתפלה במפרץ חיפה: כרמל התפלה מבקשת לבטל חילוט ערבות של 35 מיליון שקל

לטענתה, המכרז להקמת המתקן היה מבוסס על הנחה תכנונית מוטעית והמדינה הטעתה את היזם

כרמל התפלה מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את ההחלטה המחייבת אותה לשלם למדינה פיצוי בסך 35 מיליון שקל, בגין ביטול פרויקט מתקן ההתפלה בחיפה.

בבקשה טוענת כרמל התפלה, כי פסק הבוררות מעניק למדינה לגיטימציה לקפח יזם שהשתתף במכרז, שלא היה ניתן לביצוע מבחינה משפטית.

כרמל התפלה היא שותפות של, ברן, איוניקס האמריקנית, הנשלטת על-ידי GE, ודור כימיקלים, בשליטת דנקנר.

כרמל התפלה טוענת, כי המדינה הסתירה שתי עובדות מהותיות שקשורות לתכנון: התנגדות של המועצה הארצית לאשר את האתר שנבחר וכן התנגדות של אותה מועצה להקים תחנות כוח לשימוש עצמי.

לטענתה, המכרז להקמת מתקן ההתפלה היה מבוסס על הנחה תכנונית מוטעית. המדינה הטעתה את היזם במסגרת הליכי המכרז לגבי המצב הסטטוטורי של הפרויקט, טענה.

בסוף ינואר ניתן פסק בוררות, בו נקבע כי על כרמל התפלה לשלם למדינה פיצוי כספי של 35 מיליון שקל. במרכז הבוררות עמד הסכם בין המדינה לכרמל התפלה להקמה, מימון, תכנון ותפעול של מתקן התפלה במפרץ חיפה.

המדינה ביטלה את ההתקשרות עם כרמל במאי 2004, לאחר שכרמל לא עמדה בהתחייבויותיה, וחילטה את הערבות הבנקאית בסך 35 מיליון שקל.

המדינה, באמצעות עוה"ד יוסי לוי וזיו נוימן, טענה כי כרמל הפרה את ההסכם עם המדינה וכי נזקיה מסתכמים ב-74 מיליון שקל. כרמל התפלה טענה מנגד, לחוסר תום לב מצד המדינה ולכשלים סטטוטוריים.

הבורר דן ביין קבע, כי כרמל הפרה את ההסכם עם המדינה. לעניין הטענות הסטטוטוריות קבע הבורר, כי בעת פרסום המכרז המצב התכנוני היה אמנם ניתן לפרשנויות שונות, אך אנשי כרמל התפלה היו צריכים להיות מודעים לאי-בהירות המצב התכנוני.

(ה.פ 5094/06).