אט"ד: ההתפלה מיועדת לעשירונים העליונים ולחקלאות, אך העלות מוטלת על כלל הציבור

לדברי ההידרולוג של אט"ד, שמעון צוק, מדיניות הממשלה בנושא המים נקבעת על-פי אינטרסים של הסקטור הפרטי ושל משרדי התכנון הגדולים, המעדיפים את הפרויקטים עתירי הממון והרווח.

"מי שישלם בסופו של דבר את מחיר ההתפלה הוא כלל הציבור, שמחיר המים שהוא משלם יעלה בהתאם לעלות השולית של ההתפלה", אמר.

עוד טוענת אט"ד, שאת מתקני ההתפלה מקימים בעלי הון פרטיים, שאינם פועלים בשוק תחרותי, ונהנים מהתחייבות המדינה לרכוש את המים לתקופה של 25 שנה, גם אם לא יהיה צורך בהם, תוך שעבוד תקציב המדינה. טענה נוספת היא, שלמתקני ההתפלה השלכות סביבתיות קשות בזמן ההקמה ובזמן ההפעלה. לטענת צוק, נציבות המים לא בחנה את העלויות החיצוניות הכרוכות בהתפלת מי הים כמו זיהום אוויר, שימוש בשטחים פתוחים ועוד.

לדעת אט"ד, אם המדינה הייתה משקיעה בחיסכון במים, בהשבת קולחים, בהתפלת מים מליחים ובתפיסת מי שטפונות, ניתן היה להימנע מהתפלה, לחסוך כסף רב ולמנוע את המפגעים הסביבתיים. נציבות המים מסרה בתגובה, כי משק המים סובל בשנים האחרונות מחוסר איזון, בשל העלייה בכמות האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים.

לטענתה, מצב זה מחייב לפתח ולייצר מקורות מים חדשים. לטענתה, נציבות המים מקדמת את נושא השימוש היעיל במים, עידוד החיסכון ומניעת הבזבוז, ואין האחד בא על חשבון השני.