האם במסגרת תיק הוצאה לפועל ניתן להטיל עיקול על מקרקעין של החייב על בסיס מספר זיהוי בלבד? ראש ההוצל"פ משיב על כך בשלילה. יחד עם זאת, הוא קובע שניתן לדרוש מרשם המקרקעין שימסור מידע באשר לכל זכויות החייב במקרקעין, לרבות הערת אזהרה.
בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ (להלן: "הזוכה") פתח תיק הוצל"פ כנגד חייבים אשר לא התייצבו לחקירת יכולת ואינם עומדים בצו חיוב התשלומים שהושת נגדם. במסגרת הליכים לגביית החוב, הגיש הזוכה בקשה להטיל עיקול ברישום על מקרקעי החייבים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין, וזאת על בסיס מספר זיהוי בלבד.
הבקשה הועברה לתגובת המדינה, שהודיעה כי היא מתנגדת להטלת עיקול לפי מספר זיהוי, באשר לגישתה הבקשה עומדת בניגוד להוראות התקנות והחוק, המחייבים צירוף נסח רישום.
העניין הובא להכרעתו של ראש ההוצאה לפועל בת"א, עודד מאור. ראש ההוצל"פ קובע, כי לא ניתן לאשר להטיל עיקול ברישום אצל רשם המקרקעין על סמך מספר זיהוי כמבוקש, באשר תנאי להגשת בקשה לעיקול מקרקעין הוא צירוף נסח רישום כמצוות תקנות ההוצאה לפועל.
יחד עם זאת, בקשת הזוכה לעיקול נכסי החייב אצל רשם המקרקעין על-פי תעודת זיהוי נועדה לחקור בנכסי החייבים ולברר האם רשומים על שמם נכסים מהם ניתן להיפרע ולגבות את החוב הפסוק. לכך יש להיעתר ולהורות כמבוקש, קבע ראש ההוצל"פ.
סעיף 67 (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין ("חקירת יכולת"). בסעיף 67 (ב) לחוק ההוצאה לפועל נקבע שבחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולאכוף את התייצבותם לצורך מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית המשפט. לפיכך, במסגרת חקירת יכולת של החייבים, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לזמן לחקירה את רשם המקרקעין, ולחייבו בהגשת מסמכים באשר לנכסיהם.
ניתן להימנע מלהורות לרשם המקרקעין להתייצב לחקירה אם ימסור את עדותו בדבר נכסי החייבים באמצעות העברה ללשכת ההוצאה לפועל תעודה ציבורית, כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971, באשר לנכסי החייב.
לתוצאה זו ניתן אף להגיע דרך עיון בסעיף 7ג' לחוק ההוצאה לפועל; סעיף זה קובע חזקה בדבר יכולת החייב, וכי אם החייב לא הרים את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע בדבר יכולתו, "יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק, לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר"; עוד קבע המחוקק כי אם לא הגיש חייב בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל (בקשה אליה חובה לצרף גם כתב ויתור על סודיות), "יראו אותו כמשתמט מתשלום חובותיו לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר".
עינינו הרואות: ניתן להורות גם על מאסר החייב בגין בזיון ההוצאה לפועל, מאחר ולא מסר כתב ויתור על סודיות, ולכן - קובע ראש ההוצל"פ - על אחת כמה וכמה שניתן להורות לרשם המקרקעין למסור פרטים אודות נכסי החייב. מהותו ותכליתו של חוק ההוצאה לפועל הוא גביית חובות פסוקים. נקודת המוצא של עיקול בהליכי הוצאה לפועל היא קיומו של חוב פסוק, אשר לצורך גבייתו המהירה והיעילה עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה, ובהם העיקול.
לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לשקול שיקולים חוקתיים במסגרת הדיון והליכי הגבייה. גבייה יעילה יש בה כדי לשמור על אינטרס הציבור כולו ועל שלטון החוק. יש להישמר בל יתערער הבסיס המחייב פירעון חובות וביצוע פסקי דין. ללא מערכת הוצאה לפועל מהירה, יעילה ואפקטיבית, שלטון החוק ובתי המשפט הם הנפגעים העיקריים.
לאור האמור, אם יש פגיעה בזכויות החייבים בעצם מסירת הפרטים על-ידי רשם המקרקעין, הרי אל מול התכלית של גבייה יעילה היא ראויה, ואין מניעה להורות מסירת הפרטים.
התוצאה הסופית: ראש ההוצל"פ מורה לרשם המקרקעין למסור פרטים בקשר לנכסי החייבים על-ידי תעודה ציבורית, ובה פירוט מקרקעי החייבים הרשומים על שמם בלשכת רישום המקרקעין, וכן פרטי זכויות החייבים במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתם.
לשכת ההוצל"פ בתל-אביב, תיק הוצל"פ 01-15492-04-0
ראש ההוצל"פ - עודד מאור
בשם הזוכה - עו"ד שעיה קטן ודרור שלו
בשם המדינה - הפרקליטות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
