"מערב ירושלים היא הפתרון"

גיא קב ונקי, מתכנן מחוז ירושלים מזה כחצי שנה, בעל תואר שני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון, זוכה לפי שעה למחמאות מחברים בוועדה המחוזית שעובדים עמו: "כיום האווירה בוועדה המחוזית מאוד טובה", ו"יש אפשרות להתבטא". יו"ר האופוזיציה בירושלים וחבר הוועדה, ניר ברקת, אומר שקב ונקי הוא אמנם שקט, אבל "מים שקטים חודרים עמוק". לדבריו, "אמנם קב ונקי טרם נתקל בקונפליקט גדול, אבל במבחנים של היומיום נראה שהוא ענייני, מקצועי, ולא פוליטי". ואכן, קב ונקי משתדל, ככל שניתן, לא לעורר הדים גם כשהוא מדבר על עניינים רגישים, שמטבע הדברים הוא נתקל בהם בירושלים.

גלובס: מה החזון שלך לירושלים?

קב ונקי: "מבחינתי ירושלים שבחזון היא עיר בירה ועיר עולם. עיר ששומרת על הייחוד שלה ומכבדת את העבר שלה, אבל יודעת במקביל להתחדש. ירושלים זה שם שנישא על שפתי מיליונים ברחבי העולם. צריך להיות לזה ביטוי גם בתכנון העיר. צריך לממש את הפוטנציאל הזה.

"זו צריכה להיות עיר עם בסיס כלכלי איתן, בירת הביו-טק, שיהיו בה אזורים מכניסי ארנונה. יש לשמור על אזורי התעסוקה, כי היום יש ביקושים מאוד גבוהים למגורים בירושלים. העיר צריכה לשמור על הענף התיירותי שלה, להיות מוקד של לימוד ודת, אך גם עיר שיודעת לשמור על משקי בית צעירים ויצרניים, שלא תהיה הגירה שלילית.

"שלישית, זו עיר שצריכה להעניק איכות חיים לתושבים שלה: פתרונות דיור בהתאם לביקושים וגם תשתית ציבורית ראויה - מערכת חינוך טובה, תרבות, פנאי, מערכת תחבורה משוכללת, פארקים מטרופוליניים.

"כדי לממש את החזון הזה צריך פעולה משולבת של העירייה, של משרדי הממשלה ושל הרשות לפיתוח ירושלים. נדרשת, לדעתי, הכרה של המדינה שהיא חייבת להשקיע בירושלים. אני מרגיש שהתמזל מזלי להיכנס למחוז ירושלים בתקופה שבה מתווים את המדיניות הכוללת גם למחוז וגם לעיר ירושלים, שהגבולות המערביים שלה ייקבעו בהתאם להחלטת המועצה הארצית לגבי תוכנית ספדיה".

- תוכנית ספדיה היא כיוון ההתרחבות ההגיוני?

"כן. עמדת הוועדה המחוזית היא, שבמצב העניינים הנוכחי, אם רוצים עתודת קרקע משמעותית לתוספת דירות ליהודים בירושלים, שאפשר יהיה לבנות אותה בהינף אחד, במסה גדולה - אז תוכנית מערב ירושלים היא הפתרון. אני בתפקידי מזה כחצי שנה, יכול להעיד כמה קשה לתכנן ולממש יח"ד במרקם שהוא כבר בנוי. אנו נתקלים בהרבה בעיות. יש עתודות תכנוניות שהן לא במערב ירושלים, אבל עובדה שגם מה שמאושר אינו מתממש, או שמתממש בקצב מאוד איטי. קשה למצוא עתודת קרקע בתוך ירושלים שבהינף אחד ניתן יהיה לבנות בהן מסה של יחידות דיור".

- אילו בעיות יש במימוש?

"הרבה פעמים זה נושא של בעלויות. לפעמים בעלי הקרקע בסכסוכים, או שלא מעוניינים כרגע לקדם תוכניות. חלק מעתודות הקרקע, למשל בתחום רמת רחל, שייכות בכלל למועצה האזורית מטה יהודה, וזה תלוי בהסדרים מוניציפליים ונושאי קניין. בתוכנית גבעת המטוס (מעל 4,000 יחידות דיור) התעוררו בעיות בשל ריבוי בעלויות".

- השיקול הדמוגרפי, לשמור על רוב יהודי צריך להנחות את התכנון?

"אני חושב שהתכנון צריך קודם כל לתת מענה לצרכים ולגידול הטבעי של קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר. בירושלים שכונות המגורים הן שכונות מובחנות - יש שכונות לערבים, לחרדים, ללא-חרדים, וזה הדגם שהתפתח. כשאנו עושים את החישובים בתוכנית המתאר, המגמה היא לתת לכל קבוצות האוכלוסייה לפי הגידול הטבעי. אני חושב שמהלך כזה שומר על האיזונים. גם מבחינה חברתית והחתך הסוציו-כלכלי של העיר, נכון לשמור על איזון כזה. ידוע שהריבוי הטבעי באוכלוסייה החרדית והערבית גדול יותר. צריך לתת פתרונות לריבוי הטבעי, תוך ניסיון לשמור על האיזונים הקיימים, ובעיקר למנוע בריחה של משקי בית צעירים ויצרניים ליישובים מתחרים.

"יש שתי תופעות נוספות בשנים האחרונות, שצריך לתת עליהן את הדעת: ביקוש רב למגורים מצד יהודי התפוצות, שהם שחקן חדש בשוק הירושלמי, ומגמת חזרה לעיר של ערביי מזרח ירושלים, שיצאו לפרברים והם חוזרים היום בגלל גדר ההפרדה. הדבר מעלה ביקושים ומחירים".

- במזרח ירושלים יש המון בנייה בלתי חוקית, שנובעת מהעובדה שלתושבים שם אין אפשרות משפטית לקדם תוכניות. מה הפתרון?

"לגבי מזרח ירושלים, בהיבט התכנוני נדרשות שלוש פעולות: ראשית, יש מקומות שצריך להשלים בהם פער תכנוני. לדוגמה בית-חנינה ושועפט, שכונות עירוניות יחסית בצפון-מזרח ירושלים. אפשר לראות שיש שם 50% אחוזי בנייה כפריים שלא מתאימים לעיר. באזורים אחרים יש מתחמים של שטחים פתוחים לפי התוכניות היום, שיש מקום לשנות ייעוד ולהוסיף שטחים לפיתוח לאוכלוסייה במזרח ירושלים.

"שנית, זה העניין של הסדר קרקעות. יש שטחים נרחבים במזרח ירושלים שרישום הקרקע בהם לא מוסדר. נדרשת פעולה משולבת של המדינה והעירייה, וזה כרוך בהשקעה מאסיבית. המדינה צריכה להחליט אם זה בסדר העדיפויות שלה. שלישית, ואולי יותר חשוב משני הדברים הקודמים, זו השקעה בתשתיות. יש הרבה מקומות שבהם יש תוכניות מאושרות, שמראות דרכים ובנייני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, ובפועל יש פיגור בפיתוח התשתיות הציבוריות. בנוסף לכל אלו יש להמשיך באכיפה".

- תת הפיתוח בנושא התשתיות מפריע גם להוסיף מגורים באזור?

"נכון. זה בצד של הרשויות. בצד של האוכלוסייה, יש תופעה גדולה של בנייה בלתי חוקית. זה דבר מאוד חמור מבחינתנו. זה חמור גם בהיבט של שמירה על החוק, וגם כי זה מסכל אחר-כך אפשרות לתכנון נכון, שייתן מענה טוב לאוכלוסייה. לדעתי, התכנון הנכון במזרח העיר צריך להיות מותאם לאוכלוסייה, אבל לא צריך להתפשר מראש על פרמטרים תכנוניים. צריך להגיע לצפיפויות הנכונות לעיר, וצריך לעשות הליכים של איחוד וחלוקה. כל אחד ייתן משהו ואז אפשר לרכז קרקע לצרכי ציבור. אני לא חושב שמראש צריכים לוותר על הדברים האלה. בראייה ארוכת טווח זה לטובת האוכלוסייה, גם אם בהליך התכנוני זה קשה יותר".

- בעבר היו הרבה מלחמות בין הירוקים לוועדה המחוזית. היום נראה שהמצב קצת שונה.

"מבחינתי, שיקולי סביבה רלוונטיים בקבלת החלטה תכנונית. התכנון הוא רב-תחומי. הוא משלב כלכלה, משפטים, איכות סביבה, תחבורה, שמאות. ההחלטה שלנו צריכה לקחת בחשבון את כל ההיבטים. לפעמים התוצאה היא איזשהו איזון בין הדברים ולפעמים היא בכיוון מסוים ברור, על-פי הנסיבות. אני מאמין בדיון, בלשמוע מגוון של דעות. יש לי פתיחות לשמוע ולשקול. מאידך, צריך שההליך יהיה הליך נכון מבחינת לוחות זמנים וצריך להתכנס להחלטה. תמיד יש מישהו שאינו מרוצה מהחלטה, והפתיחות לשמוע דעות - אין משמעותה לנהל הליך אינסופי של דיונים. זה לא נוגע רק לגופים הירוקים. אני מאמין שזה לא על בסיס שליפות ומשחקי אגו. זה על בסיס של עבודה מקצועית, של נתונים ועבודת הכנה. הירוקים מייצגים היבט מסוים, יש עוד היבטים, וכמובן שפיתוח העיר חשוב לנו מאוד".

- מה מדיניותך בנושא השימור בירושלים?

"בנושא השימור, הוועדה המחוזית אינה שחקן יחיד ואני גם לא יודע אם היא השחקן המרכזי. שימור זה קודם כל החלטה של הציבור מה הוא רוצה להשאיר לדורות הבאים, את מה הוא מכבד מבחינת המורשת הבנויה. יש שחקנים חשובים פה - ועדת השימור העירונית, הוועדה המקומית ויש את הציבור הירושלמי והמועצה לשימור אתרים. אני חושב שיש מקום לשימור בירושלים, אבל צריך להבין שיש לכך מחיר. לכן צריך לעשות זאת בצורה מושכלת, מאוזנת. אי אפשר להפוך את כל העיר למוזיאון. צריך להגדיר אזורים מסוימים. תוכנית המתאר החדשה עושה זאת, וקובעת אזורים מוטי שימור.

"הדרך הנכונה לעודד שימור זה לעשות קשר בין שימור לבין פיתוח. למשל, אנו מאוד מעוניינים בתוספת זכויות בנייה במרכז העיר. יש אזורים מובהקים לבנייה לגובה במרכז העיר, אבל אפשר במקביל לבנייה לגובה לעשות קשר לבניינים לשימור. למשל, שמגדל ייקח על עצמו גם שימור של מבנה שנמצא בסמוך. אני רואה תפיסה של מתחמים בנושא השימור. כשיש מתחם שלם שראוי לשמרו, לא נכון שפתאום יצמחו בו מבנים מודרניים לגובה, למשל. מה שנדרש כעת זה לעדכן את רשימת המבנים בעיר ("כרטסת השימור") ובמקביל לקדם תוכניות שמשמרות מבנים כדוגמת תוכנית המתאר לשכונת רחביה.

"בשימור יש קשת רחבה של אפשרויות וזה תלוי מאוד במקום ובתוכנית. יש מקומות שצריך ללכת על שימור מחמיר ויש מקומות שאפשר לשלב בין הדברים. לדעתי בנושא שימור ובכלל, צריך קצת להכניס למודעות את נושא התחזוקה לאורך זמן של מבנים. הרבה פעמים בניינים לשימור מגיעים למצב הידרדרות כל-כך חמור שאחר-כך שיקומם כרוך בעלויות מאוד גבוהות. צריכה להיות חובת תחזוקה לאורך זמן, וצריך שיהיה איזה גורם שמפקח".

- ועדת השימור העירונית מעדיפה בדרך כלל לאפשר ליזם להכין תוכנית לגבי נכס לשימור, ואז אולי הוא ישומר קצת פחות, אבל לפחות הוא לא יישאר עזוב ומוזנח.

"צריך לאזן בין הדברים. בעקרון, זו הרבה פעמים הגישה הנכונה. אבל יש מקרים שמה שהיזם מציע כבר סותר לחלוטין את השימור, וזאת בעיה. זה נושא שחשוב לנו לקדמו, אבל בדיאלוג עם ועדת השימור והיזמים. בהרבה מקומות, אחרי תהליך ארוך, מסתבר שלשימור יש הרבה תועלות. הוא נתפס בהתחלה כנטל, אבל יש מקומות שבהם השימור נותן תשואות כלכליות בסופו של דבר.

"אחד הדברים שלדעתי חשוב לשמור בירושלים זה על המאפיינים הייחודיים בשכונות השונות. אני לא חושב שזה יהיה נכון שתוכנית המתאר החדשה תאפשר תוספת זכויות בכל העיר, ותאפשר בכל מקום לבנות בסגנון שנות האלפיים".

- בבית שמש יש תוכניות התרחבות משמעותיות. איפה זה עומד?

קב ונקי: "זו עיר שיש לה פוטנציאל פיתוח אדיר. העיר אמורה להגיע ליותר מ-110 אלף נפש, לפי יעדי התכנון. היום יש בה כ-65 אלף תושבים. מבחינתנו, מטרת העבודה עם עיריית בית שמש, היא ליצור כתם מתארי של תחומי העיר, ולגרום למצב שמהרבה תוכניות שיצטרפו אחת לשנייה, ניצור עיר שיש לה יתרון יחסי, ייחוד, שתוכל להתחרות ולממש את הפוטנציאל שלה כעיר במרכז הארץ, בלב שטחים פתוחים יפהפיים. שתהיה תחרות ראויה למודיעין, למשל".