בר-און: לא ייתכן שתוכניות מתאר יהיו תקועות 14-20 שנה - אזרז את האישור

הבטיח בדיון בוועדת הפנים של הכנסת: משרד הפנים יפסיק להיות הכספומט של הרשויות המקומיות

"משרד הפנים לא יהיה עוד בן-חסות ולא בן-ערובה של האוצר". כך אמר אתמול (ד') שר הפנים, רוני בר-און, לוועדת הפנים בכנסת.

"אני יודע, שבאוצר אוהבים לראות את כל משרדי הממשלה חוסים בצילם, אבל לא אצלי. אני מתכוון לנצל את החלטת רה"מ להשאיר את המשרד במפלגת השלטון", אמר בר-און.

בר-און התכוון לכל מלה ב"אני מאמין" הזה, שחתם את סקירת תוכנית העבודה שלו בוועדה. להופעתו קדם עימות שקט, אך צורם. היו"ר, ח"כ ר'אלב מג'אדלה, ביקש ממנו להתייחס למשבר ברשויות המקומיות, "שהוא הנושא המרכזי בסדר יומנו".

השר עיווה את פניו. "אני אוהב להיכנס למלכודת רק כשאומרים לי מראש", אמר, ושפת הגוף שלו היתה עוינת. "אני מוכן לדון במשבר בצורה עניינית, אבל לחוד. אל תערבבו שמחה בשמחה".

אבל מג'אדלה לא הרפה. הוא אמר, שהעלאת שכר המינימום תגדיל את הגירעון של הרשויות המקומיות במאות מיליוני שקלים, וכל שינוי בחוק מחייב את עזרת הממשלה. "משרד הפנים לא יהיה עוד הקופה הרושמת של כל תחלואי הרשויות המקומיות", הגיב בר-און. דרישת הסיוע חזרה ועלתה גם מפי מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, יעקב אגמון, ומפי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

אגמון נקב בסכום המשוער של תוספת השכר - 750 מיליון שקל - שיתווסף לחוב המצטבר של 900 מיליון שקל מהלנות השכר ומעיכוב התשלומים לרשויות המיסים ולקרנות הפנסיה וההשתלמות. עיני תבע "הקמת ועדת חקירה ממלכתית" למשבר הכספי הגובל, לדבריו, בעבירות פליליות.

השר הציע להם לשכוח מהממשלה. היא לא תממן לרשויות, כמו לכל העסקים במדינה, את העלויות הכרוכות בתוספת שכר המינימום. "תפטרו או תתייעלו, כי אנחנו לא נביא את הכסף", אמר. "המדינה אינה המעסיק של עובדי הרשויות. לא אנחנו דרשנו את החוק להעלאת שכר המינימום".

"הקריטריונים לסיוע יהיו אובייקטיביים. מי שיעמוד בנורמות, לא יהיה תלוי במצבי הרוח של הפקידים. כולם יהיו כפופים למערכת בלתי מתפשרת של מנגנוני ביצוע ובקרה. לא ניתן לרשויות להתגלגל ולהתרסק", אמר.

הערך העליון של הרפורמה על-פי בר-און: לוודא שכל הכסף (של הארנונה ומענקי האיזון) יחזור או יגיע לאזרח, ולא יילך עוד לאיבוד. הרפורמה, הבטיח השר, תעביר סמכויות מהמשרד הראשי למחוזות, צווים להגדלת הארנונה יאושרו מהר, אם הרשויות יעמדו בתוכניות ההבראה.

הוא התייחס לביקורת על הסחבת בתכנון ובבנייה, כשתוכניות מתאר תקועות 14-20 שנה. לדברי בר-און, הוא סבל אישית מהשיטה כשהיה עו"ד פרטי. הוא הבטיח קיצור דרמטי במספר שלבי אישור התוכניות; פתיחות ושקיפות מלאה בכל שלב ("לא עוד מבוך של מחילות ומגירות סמויות"); אישור בלוח-זמנים קצוב ונוקשה עם סנקציות למפגרים; צמצום שלב ההתנגדויות ע"י הטלת קנסות על מתנגדי סרק קנטרניים.

עוד הבטחות של בר-און: גיבוש מודל לפיתוח בר-קיימא, שימזג בין דרישות הירוקים לשאיפות היזמים; רפורמות נוספות בחוק התכנון והבנייה ועוד.