חלום רטוב

2. בעולם פעילות היום 7,082 חברות בוגרות ומנוסות בתחום המים, ב-146 מדינות. החלוקה כמובן אינה שווה: במדינות העניות, הנחשלות והצמאות במיוחד, כמו סודן, תימן ואתיופיה, יש לכל היותר שלוש חברות, ואילו במדינות שנתונות במצוקת מים עתידית או במצוקה לא מיידית, מה שאפשר לכנות "צרות של עשירים", אפשר למצוא מאות ואלפי חברות. המובילה העולמית היא ארצות-הברית עם 1,330 חברות, המהוות 19% מהחברות הפעילות בעולם.

3. עד כה נשלט שוק המים על-ידי חברות התשתיות כמו ואוליה וסואץ הצרפתיות, ו-USFilter האמריקנית, שכל אחת מהן רשמה ב-2005 הכנסות של מיליארדי אירו. הנכנסות הטריות לשוק: סימנס וג'נרל אלקטריק.

4. בסוף 2004, באחת העסקות הגדולות בתחום, רכשה סימנס את USFilter תמורת 993 מיליון דולר. עם הכנסות של 1.2 מיליארד דולר, 157 משרדים בעולם, 5,800 עובדים, 1,500 פטנטים ו-900 מוצרים וטכנולוגיות, USFilter בהחלט הייתה שווה את זה. אגב, באמצעות USFilter מתקיים שיתוף-הפעולה של סימנס עם מקורות. לפני כחודש הודיעו השתיים על הקמת מיזם משותף לפיתוח טכנולוגיות טיפול במים, במיוחד בתחומים של שימוש חוזר, שופכין, אבטחה והתפלה.

5. ג'נרל אלקטריק הכריזה לאחרונה על תחום המים כעל יעד אסטרטגי ומנוע-צמיחה חשוב. במודל של GE מקימים יחידת טכנולוגיות מים ותהליכים תחת חטיבת התשתיות, ממנים לה מנכ"ל אסרטיבי, ויוצאים לקניות. אבל גם אחרי שהפורטפוליו הניב הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, התאגיד הרעב לא נרגע, ולפני כחודש השלים את רכישת Zenon הקנדית ב-656 מיליון דולר. עם זנון, שמתמחה באולטרה-פילטרים לטיפול במים ובשופכין, GE מצפה להגדיל את ההכנסות שלה מטיפול במים ב-30%.

6. האיחוד האירופי מפעיל תוכנית שמעודדת שיתופי-פעולה בתחום זיהום מי-הים, בין אם מדובר בזיהום מכוון ובין אם בתאונה. מדי שנה מממנת התוכנית פרויקטים תיאורטיים ומעשיים בכמיליון אירו. ב-2004 היא הקדישה כ-830 אלף אירו לשבעה פרויקטים, וב-2005 יותר ממיליון אירו לשמונה פרויקטים.

7. רוברט דיין האוסטרלי פיתח אנייה סולארית, והצליח לגייס את ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, רוברט הוק, לתפקיד יו"ר החברה שלו. הרעיון פשוט: מעבורות, יאכטות יוקרתיות וכלי-שיט נוספים שנשענים על אנרגיה סולארית, רוח וטכנולוגיה חדישה של מכליות מים מסיביות, שמקטינות את צריכת הדלק בכמעט 50% לעומת המודל ההיברידי. יש גם בונוס: במכליות האלה אפשר להוביל מים טריים ממדינה למדינה, בכמויות מסיביות, במקום להקים מתקני התפלה. מכלית תעלה 115 מיליון דולר, וכלי-השיט יוסיף 20 מיליון דולר.

8. על-פי נתונים שנאספו בנאס"א ובאוניברסיטת קולורדו, כיפת-הקרח הארקטית התכווצה ב-20% מאז 1979, ורק בשנה שעברה איבדה שטח בגודל השווה ל-12 פעמים מדינת ישראל. לפי מחקרים אחרים, ההתחממות הגלובלית עלולה להעלות את הטמפרטורה בקוטב למינוס שבע מעלות בחורף. מחקר נוסף, שנערך במפרץ האדסון במערב קנדה, חישב שעונת הקרח התקצרה בשלושה שבועות בעשורים האחרונים, ואוכלוסיית דובי הקוטב הצטמצמה ב-14%.

9. עצוב בקוטב: הממשל הפדרלי הוסיף את דובי הקוטב לרשימת החיות שבסכנת הכחדה. אחרי הפנדות והנמרים הגיע תורם של דובי הקוטב - בגלל ההתחממות הגלובלית, ים הקרח הארקטי שבו הם חיים נמס ממש מתחת לרגליהם. "כל מחזור החיים שלהם, ממציאת אוכל ועד למציאת שותפים לחיים, תלוי בים הקפוא. אם המגמה תימשך, החיות הקסומות הללו ייכחדו", מזהירה קאסי סיגל מהמרכז לגיוון ביולוגי.

10. כבר 40 שנה חופרת חברת האנרגיה פיבודי מכרות פחם בצפון מדינת קליפורניה, באזור Black Mesa. בנוסף לפחם, היא לוקחת מהטבע גם מיליארדי גאלונים של מי-תהום, ישר מאקוויפר נאבאחו. המים הטהורים עורבבו עם פחם כתוש כדי לייצר מין מלט פחמי, שמשמש תחליף לפחם. כמויות ניכרות אחרות של מים שפיבודי שאבה טיילו 270 מייל עד למפעל לייצור חשמל על בסיס פחם בלגלין, נבאדה. מעבר לשימושים החצופים במים איכותיים, ישר מהטבע, הירוקים בארצות-הברית כועסים על הפגיעה באיכות מי-השתייה של האזור כולו.

11. פול ווסטברוק מאוד גאה בבית שלו, בפיירוויו טקסס, שגם זכה בכמה פרסים. הבית צורך שליש מכמות החשמל ופחות מרבע מכמות המים שצורכים בתים קונבנציונליים באזור. יש לו חלונות-ענק, מערכת אירובית לטיפול בזיהום, חימום מים סולארי-אקטיבי, מערכת חימום גיאותרמית וזוג מכלי-ענק שצוברים 1,600 גאלונים של מי-גשם. בטקסס אינסטרומנטס התרשמו, וביקשו מווסטברוק לבנות להם "פאב", מפעל ירוק לייצור שבבים . הפאב הושלם בסוף 2004, ועל אף שהוא משתרע על כ-93 דונם ונשען בכבדות על מקורות אנרגיה, הוא הקטין את צריכת המים שלו ב-35% לעומת המפעל הקודם שטקסס אינסטרומנטס הקימה. איך עושים את זה? למשל, משתנות ללא מים, שכל אחת מהן חוסכת 40 אלף גאלונים של מים ליום.

12. הבאזז הנוכחי בתעשיית ההון-סיכון הוא קלינטק, שם גנרי לטכנולוגיות אנרגיה חלופיות. כלל האצבע אומר שבעשור הקרוב, 15%-20% מהשקעות ההון-סיכון ילכו לקלינטק, עניין של כמה מיליארדי דולרים. מים וטיפול במים הם אחד הנושאים החמים. כמה דגימות, להתרשמות כללית: בשלוש השנים האחרונות הזרימו 700 משקיעים יותר מ-3.6 מיליארד דולר ל-500 סטרט-אפים מסקטור הקלינטק. לפני כמה שבועות, קרן הון-הסיכון DFJ אלמנט סגרה קרן להשקעות בקלינטק בהיקף של 284 מיליון דולר. בין המשקיעים: קרן הפנסיה קלפרס, סוויס רה, קוקה-קולה, ITT ובריטיש איירווייס.

13. הביקוש העולמי למוצרי טיפול במים יגדל ב-5.9% בכל אחת מהשנים הבאות, עד 2009, ואז יגיע ל-40 מיליארד דולר. כך מעריך מחקר של קבוצת פרידוניה (Freedonia) שפורסם לפני מעט יותר מחודש, ורואה במים מפתח לצמיחה כלכלית לאומית. לפי המחקר, שחקנים בשוק הזה שרוצים לגזור את הקופון בשנים הקרובות צריכים לפעול באופן אסרטיבי באזורים המתפתחים, ובמיוחד באסיה, לאור הצמיחה הצפויה של הודו וסין, וגם במזרח אירופה, ובמיוחד המדינות שמתאמצות להתאים עצמן לקריטריונים של האיחוד האירופי כדי להפוך לחברות.

14. מחקר אחר, של מרקט ריסרץ', מהחורף האחרון, מצא שמכירות מוצרים ביתיים לטיפול במים עברו ב-2005 את רף ה-2.6 מיליארד דולר, צמיחה של 6.5%. המערכות הביתיות כוללות מרככי מים ופילטרים, האחרונים מהווים 70% מהשוק. "אף אמריקני לא רוצה להסתכן בכך שיחלה ממי-שתייה, אז נראה צמיחה לכל האורך בזכות צרכנים שמוצאים מערכות פילטרים שמתאימות לתקציב שלהם", מנתח דון מונטואורי, ממפרסמי המחקר.

15. העולם מודאג מהצמיחה של סין והודו, 40% מאוכלוסיית העולם: צמיחה מהירה כל-כך של מדינות שיש להן הרבה לאן להתקדם כרוכה בשימוש אדיר במים. אבל יש כאלה שחושבים שהשתיים הן דווקא נכס, ומהן תצא הבשורה. כמה הוכחות: התעשייה הסולארית הסינית כבר מספקת חימום מים ל-35 מיליון בניינים; הודו היא חלוצה בהובלת מי-גשמים לעשרות-אלפי בתים, וכבר פעילה בתעשיות האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח; ובתחילת השנה סין העבירה חוק שקובע את תעריפי האנרגיה ונותן עדיפות ברורה לאנרגיה ממקורות של רוח, מים וסולאר.

16. למרות האופטימיות, סין מתייבשת. וכשהיא לא מתייבשת, היא סובלת משיטפונות אדירים שמוחקים כפרים ועושים זאת בחוסר אלגנטיות עם מים מזוהמים - ההערכות הן ש-44% מהנחלים הסיניים מזוהמים. עכשיו הסינים מנסים לפצות על המחיר הסביבתי: תוכנית המסגרת ה-11, שהושקה בחורף האחרון וקובעת את המדיניות הסינית עד 2010, מקצה 162 מיליארד דולר לטיפול במים, להקמת תשתיות, למפעלים לטיפול בביוב עירוני ולהובלת מים.

17. במירוץ על הערים הסיניות המתייבשות יש זוכה: קוראים לה הייפלאקס (Hyflux), חברה סינגפורית בת 17 שמובילה היום באסיה בטיהור מים ובטיפול בשיטפונות. הייפלאקס הגיעה אשתקד לרשימת "החברות הטובות מתחת למיליארד" של פורבס, ודורגה לפני שלוש שנים כעסק בעל המוניטין הרב ביותר בסינגפור. מתחילת השנה היא חתמה על חוזים בכ-1.1 מיליארד דולר.

18. ברשימת 20 המדינות עם הכי הרבה חברות ותיקות ומנוסות בתחום הטיפול במים, אפשר למצוא כמה מדינות מתפתחות ומפתיעות: במקום השלישי נמצאת הודו עם 491 חברות, במקום השמיני נמצאת סין עם 196 חברות, במקום העשירי אפשר למצוא את טורקיה, מלזיה במקום ה-13 וברזיל במקום ה-20. ישראל, אגב, מדורגת במקום ה-21, עם 64 חברות.

19. מערכת החשמל הלא-אמינה והעלויות הגבוהות שלה הביאו בעלי-עסקים בהודו לחפש מקור אמין וזול יותר להפקת מים חמים, וכך הפך חימום מים סולארי ללהיט הודי. משרד מקורות האנרגיה הלא-קונבנציונליים מעניק למשתמשים בפתרון הירוק הזה סובסידיות, והופך אותו לאטרקטיבי יותר. בנק קנרה (Canara) המקומי מוכן לממן 85% מעלות ההשקעה, עם הלוואה לחמש שנים. התנאים הנוחים האלה אכן דוחפים את התעשייה המקומית: בראשית שנות ה-90 היו במדינת קרנתקה פחות משישה יצרני מערכות מים סולאריות, היום יש יותר מ-60.

20. רק 0.75% מהמים בעולם הם שפירים ומאפשרים שימוש בטוח. צריכת המים העולמית הוכפלה ב-50 השנים האחרונות, וארגון הבריאות העולמי מעריך שלכמיליארד אנשים בעולם אין גישה למים נקיים.

21. לפי הערכת אונסקו, בעוד עשרים שנה הביקוש הגלובלי למים נקיים יעלה ב-20% לחקלאות, ב-50% לתעשייה וב-80% לצריכה ביתית. ב-2025 כשני-שלישים מתושבי כדור-הארץ יתמודדו עם מחסור במים, וב-2050 יתמודדו כ-60 מדינות עם מחסור - הנבואות האלה מסתמכות על הערכות שלפיהן התחממות כדור-הארץ גורמת לשינויים אקלימיים על-פני כוכב הלכת, שעיקרם מזג-אוויר לא יציב, מיעוט גשמים והתפשטות המדבריות. אומנם חלק מהפיזיקאים המובילים בעולם אומרים שלהתחממות אין שום קשר לזיהום, וכי האשם טמון בעוצמת-יתר של השמש, אולם גם הם מסכימים שהתחממות הכדור מייצרת בעיית מים רצינית.

22. המים הטריים והזורמים של יוון נחשבים למים הבטוחים ביותר באירופה. אחריה מדורגות אירלנד, אסטוניה, בריטניה, פינלנד וליטואניה. לעומת זאת, צריך לחשוד במים הזורמים של פולין, הונגריה, סלובקיה, סלובניה, איטליה, לוקסמבורג וצ'כיה, בסדר הזה. צריך גם להביא בחשבון ש-33% מהמים הזורמים באיטליה אסורים לשימוש, וכך גם לגבי 14% מהמים בפולין, 9.7% מהמים בצ'כיה, 7.7% מהמים בסלובקיה ו-6.8% מהמים בבלגיה.

23. למרות שהמים ביוון הם מהנקיים ביותר באירופה, יש ליוונים מה להשלים בתחום של טיפול במי-שופכין. לאחרונה הודיעה הנציבות האירופית שהיא לוקחת את יוון לבית-המשפט האירופי כיוון שלא יישמה טיפול בשפכים של 24 ערים, שבהן מתגוררים כ-15 אלף איש, דבר שהייתה צריכה לעשות כבר בשנת 2000. "היעדר הטיפול פירושו שבריאות התושבים באזורים האלה נמצאת בסיכון, כיוון שמי-שופכין לא מטופלים יכולים להיות מזוהמים בבקטריות ובווירוסים מזיקים", נכתב בהודעת הנציבות.

24. בקליפורניה נערכים לאפשרות של בצורת, והחלו לחפור לאחרונה עשר בארות-מים חדשות בין דאלי סיטי לסאן ברונו. הבארות הן חלק מפרויקט של 39 מיליון דולר שאמור לייצר לעיר מקורות מים נוספים למקרה חירום או בצורת. הצפי הוא שהן יניבו כ-25 אלף קוב מים ליום.

25. בלאס-וגאס הרשויות נאבקות על איתור מקורות מים נוספים, מסיבות טובות: העיר נהנית מפריחה כלכלית, וכתוצאה ממנה מהגירה חיובית של תושבים, וצריך לדאוג שלכולם (כולל אורחי המלונות המפוארים שממשיכים להיבנות בעיר) יהיו מים. העירייה הגישה בקשה לקבלת זכויות למי-תהום בכמה מחוזות שכנים, אחרי שחצתה את יכולת מי-התהום שלה וכבר כמה שנים נשענת על הקצאת מים מנהר קולורדו.

26. כל שמונה חודשים נוזלים למעלה מ-40 אלף קוב של שמן מהרחובות וממקומות החנייה האמריקניים לים. מדובר בכמות שוות-ערך לדליפת השמן המפורסמת של אקסון ואלדז, אחד מאירועי זיהום המים הדרמטיים ביותר אם לא הקטלני שבהם. מכלית הנפט של אקסון פגעה במארס 1989 בבליי ריף, אלסקה, ושפכה לים כ-100 אלף קוב של נפט גולמי שהשפיעו על שטח של 1,900 קמ"ר. לפי ההערכות המדויקות ביותר, אנשי הואלדז גרמו למותם של 250 אלף ציפורים, 2,800 לוטרות, 300 כלבי-ים, 250 נשרים קרחים, עד 22 לווייתנים קטלניים מסוג אורקה, ומיליארדי דגי סלמון וביצי הרינג.

27. אקסון, אגב, לא שילמה עד היום קנס בגין הנזק האדיר שגרמה לסביבה, והיא מושכת אותו בבתי-המשפט כבר 17 שנים. חבר-המושבעים הראשון שבחן את התיק, ב-1994, קנס אותה ב-287 מיליון דולר על הנזק, ועוד 5 מיליארד דולר כענישה. אקסון ערערה מספר פעמים, וב-2004 נקבע הקנס על 4.5 מיליארד דולר, פלוס ריבית. ערעור נוסף הוגש בינואר השנה, ופסק-הדין צפוי להינתן בספטמבר.

28. האוקיינוסים של אמריקה משתרעים על-פני כ-11.5 מיליון קמ"ר, שטח הגדול ב-23% מאדמת ארצות-הברית. פעילות שקשורה באוקיינוסים תורמת במישרין לכלכלת אמריקה 117 מיליארד דולר. יותר מטריליון דולר, עשירית התל"ג האמריקני, מיוצרים ברצועה הצרה שלאורך החופים. אם מרחיבים את החישוב עד לקו פרשת המים, התרומה קופצת ל-4.5 טריליון דולר, מחצית התל"ג האמריקני.

29. בחודש שעבר עבר במדינת ניו-יורק חוק לשימור המערכת האקולוגית באזור ה-Great Lakes ובחופי האוקיינוס שלה. בכך הפכה ניו-יורק למדינה השנייה בלבד, אחרי קליפורניה הצמחונית והפרואקטיבית, שדואגת בצורה חוקית ומסודרת למערכת האקולוגית הימית.

30. המים באזור ניו-יורק אכן דורשים התערבות: יותר מ-40% מהנהרות ומהמפרצים במדינה ניזוקו או מאוימים, ויותר מ-35% מדגי המים המלוחים כבר נידוגו בשיעורים משמעותיים שמאיימים על הכחדתם. כמות פירות-הים ששוחה היום במי מדינת ניו-יורק היא רק רבע ממה שהיה לפני 50 שנה.

31. מי שצפוי ליהנות במיוחד מהחוק הוא אזור מפרץ נמל ניו-יורק-ניו-ג'רזי. דוח של NRDC (המועצה להגנת המשאבים הטבעיים) מצא שבשנה אחת יותר מ-16 מיליון ק"ג של חומרים רעילים - כולל אבץ, ציאניד, כלורופורם וכרום - שייטו להם במים שבין לונג-איילנד לניו-ג'רזי.

32. מדי שנה יותר מ-7 מיליון אמריקנים חולים במחלות בדרגת חומרה קלה עד ממוצעת שמקורן במים מזוהמים, ועוד 560 אלף חולים במחלות קשות כתוצאה ממים לא ראויים. חלק גדול מהמקרים האלה קשורים בחשיפה למי-שופכין ולביוב.

33. 90% מאזרחי המדינות החברות באיחוד האירופי מחוברים למערכות איסוף ביוב. המובילות, עם 100% חיבור, הן מלטה, לוקסמבורג וספרד, ואחריהן מפגרות רק במעט הולנד, בריטניה וגרמניה. המדינות החלשות בחיבור לביוב הן קפריסין (35% מחוברים), סלובקיה (55%), הונגריה (62%) וסלובניה (63%).

34. ערב עונת הרחצה 2006 הגיעו רשויות האיחוד האירופי לממצאים הבאים: חופי קפריסין הם הנקיים ביותר באירופה, ותואמים ב-100% גם את הדרישות החוקיות וגם את המומלצות. אחריהם מדורגים חופי יוון, הולנד, ליטואניה, ספרד, גרמניה ובריטניה. החופים המזוהמים ביותר הם בפולין ובמלטה. בפולין 10% מהחופים אסורים לרחצה, ובאיטליה 5% מוחרמים מפאת זיהום.

35. בשנים האחרונות גילו מדענים קהילה חדשה של לווייתנים כחולים בגולפו קורקובאדו בפטגוניה, אזור בדרום ארגנטינה וצ'ילה. אלא ששמחתם הייתה מוקדמת: לאנדסה (Endesa), חברת אנרגיה ספרדית, יש תוכניות להקים צנרת באורך אלפי מיילים עד למכרות בצפון, אשר באמצעות סכר תבלום את זרימת המים בכמה נהרות בפטגוניה. בנוסף, חברת כרייה קנדית הציעה להקים סט נוסף של סכרים, שעלול לשחרר מדי שנה 1.5 מיליון טון של פסולת למקורות המים והיערות באזור.

36. כוס מים במסעדה אמריקנית: אם זה בשיקגו אפשר להיות רגועים, כי איכות המים שם ממש מצוינת. גם באטלנטה, בולטימור, דטרויט, יוסטון, לוס-אנג'לס, פילדלפיה, וושינגטון וסיאטל היא סבירה עד טובה. אבל אם אתם נוסעים לבוסטון, לאלבקרקי, לפניקס ולסן-פרנסיסקו, כדאי מאוד שתיצמדו לבקבוק מים מינרליים.

37. תמיד עדיף להחמיר כשבודקים עד כמה מי-השתייה מזוהמים. למשל, ארסן, שידוע כמסרטן, נמצא במי-השתייה של 22 מיליון אמריקנים, ברמה ממוצעת שנמוכה ב-50% מהסטנדרט החדש ביותר, שנכנס לתוקף השנה. ובכל זאת, מדענים טוענים שאין רמה בטוחה של ארסן במי-שתייה, וארגונים ירוקים מוסיפים שהרמה החוקית נקבעה אחרי שהפקידות נכנעה ללוביסטים של התעשייה.

38. זה מה שקורה כשלא מתחזקים כמו שצריך את תשתית המים: שבר בצינור מים ראשי במזרח הארלם השאיר 5,000 מתושבי ניו-יורק, בשיאו של הקיץ הלוהט אשתקד, ללא מים במשך 16 שעות. ככל הנראה, הצינור הקטן, בקוטר של 14 אינטש, נשבר עקב גילו (50) ותחזוקתו.

39. בסוף השנה שעברה החליט גזבר מדינת קליפורניה, פיל אנגליידס, שאתיקה בעסקים כוללת נושאים ירוקים. הוא קרא לקלפרס (CalSTRS), קרן הפנסיה של מורי מדינת קליפורניה, למכור את אחזקתה בפטרוצ'יינה בעקבות הפיצוץ הקטלני במפעל של החברה בסין, שהסתיים במותם של חמישה ובשחרור כימיקלים מסרטים לנהר שמספק מים ל-3 מיליון סינים. "אני מאמין", כתב אנגליידס לקרן הפנסיה, "שהניהול התאגידי של פטרוצ'יינה חושף את קרן הפנסיה לסיכון לא רצוי".

40. אלה שאין להם: בקוצ'במבה, בוליביה, H2O נמנע מ-600 אלף איש בגלל סכסוך פוליטי. באפריקה 300 מיליון איש צמאים, ועל-פי הערכות היבשת זקוקה ל-20 מיליארד דולר כדי להקים תשתית מים ראויה. "