יד הנדל"ן של בן-צבי

יד בן-צבי הוקמה כמוסד ממלכתי בשנת 1969. מרכז המוסד נמצא בשכונת רחביה בירושלים, בסמוך ל"צריף הנשיא" המפורסם של יצחק בן-צבי, בו נהג הנשיא השני לקיים קבלות פנים רשמיות. ליד הצריף הוקם הבניין ששימש למגוריהם של בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, והוא הורחב והפך למרכז המוסד.

המוסד עוסק בחקר ארץ ישראל, עדות ישראל ובמיוחד עדות המזרח, הוצאת ספרים וארגון ימי עיון והשתלמויות. ה"יד", כפי שהיא מכונה בקיצור, נהנית מהיקף פעילות בלתי מבוטל, ודאי ביחס למוסדות דומים. היקף המאזן שלה הגיע בשנת 2005 ל-36.3 מיליון שקל. הכנסותיה היו 26.9 מיליון שקל. פעולות ההדרכה של מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים הכניסו 6.3 מיליון שקל, נתון הממחיש את חשיבותם של לימודי ירושלים במוסד, ומכאן - את ההצדקה שבכניסה לפרויקט.

מטרת הקמת בית הספר ללימודי ירושלים, כפי שהיא מוצגת בפרוגרמה של התוכנית, היא "להקים גוף ממלכתי-לאומי אשר יוביל את לימודי ירושלים; יתאם, ייעץ ויסייע למערכות השונות העוסקות בנושא; יפיק חומרים ותוכניות לימוד; יעודד מחקר ושיתוף פעולה; ויהווה כתובת מרכזית לכל גורם מעוניין".

אומר מנכ"ל המוסד, ד"ר צבי צמרת: "המחשבה היא שנושא ירושלים צריך לקבל מעמד אחר בארץ ובעולם. הגוף המקביל שאנו רואים לנגד עינינו הוא בית הספר המרכזי ללימודי השואה, הפועל ביד ושם. אנו מבקשים להגיע למצב שממשלת ישראל ומשרד החינוך יכירו בבית הספר ללימודי ירושלים כפי שהם מכירים ביד ושם".

במרכז הפרויקט עומדת הפיכת "בית החלוצות" ההיסטורי למשכנו של בית הספר. מדובר בבניין שהוקם בשנות ה-40 בסמוך ליד בן-צבי, מדרום-מזרח לבניין הקיים. במתחם הבניין ניתן להשתמש ב-1,750 מ"ר, כמובן בכפוף לתוכניות השימור החלות עליו. כך, למשל, קיימת חובה לשמר את משטח הדשא שבחזית הבניין, אך מצד שני ניתן להקים מתחתיו אודיטוריום תת-קרקעי.

הפרויקט נולד על "חורבותיה" של תוכנית אחרת, אותה קידמה הנהלת המכון לפני כחמש שנים. אז דובר על הריסת בית הנשיא, חפירת חניון מתחת לשדרת גן הכוזרי (המוליך למוסד מדרום) והקמת שני בניינים חדשים - האחד במקום בית הנשיא והשני על מגרש החניה הנוכחי. בדצמבר 2002 קיבלה הוועדה המחוזית את עמדתם של עשרות המתנגדים לתוכנית, ואסרה על הריסת בית הנשיא, על העתקת ה"צריף" ממקומו ועל חפירה מתחת לגן הכוזרי ומתחת לבית הנשיא.

בעקבות ההחלטה, רכש המוסד מידי המרכז החקלאי את "בית החלוצות", הממוקם בין גן הכוזרי לרחוב אבן גבירול. מבנה זה, אומרת החברה להגנת הטבע, מהווה נכס אדריכלי חשוב. הוא תוכנן על-ידי ג'ניה אברבוך, שתכננה גם את כיכר דיזינגוף המקורית בתל-אביב.

השטח שב"בית החלוצות" יחולק לפי השימושים הבאים: בית הספר ללימודי ירושלים - 490 מ"ר; האודיטוריום - 100 מ"ר; קפיטריה - 100 מ"ר; חנות הספרים - 80 מ"ר; והספרייה שתועבר ממשכנה הנוכחי, מול יד בן-צבי - 680 מ"ר. את תוכניות הבנייה הכינה עדה כרמי, וניהול הפרויקט הופקד בידיו של אהוד תייר.

מהיכן יבוא הכסף? כאמור, עלות הפרויקט היא 12 מיליון דולר: 5 מיליון דולר לרכישת "בית החלוצות"; 6 מיליון דולר לתוכנית הבינוי (כולל הצטיידות); 250 אלף דולר להכנת תב"ע להקמת בניין דירות על מגרש החניה הקיים; 500 אלף דולר לרכישת מקומות חניה חלופיים; ו-300 אלף דולר להסרת החומה שממזרח למכון, שהוקמה לצורך בטחונו של בן-צבי ושהסרתה היתה דרישה מרכזית של תושבי השכונה והארגונים הירוקים.

מתוך הסכום המיועד גויסו למעלה מ-9 מיליון דולר - 5 מיליון דולר שכבר התקבלו, ועוד 4 מיליון דולר שהובטחו ויינתנו בהתאם להתקדמות הפרויקט. יד בן-צבי עצמה תקציב 2.7 מיליון דולר, בין היתר ממכירת מגרש החניה הנוכחי שלה לצורך בנייה למגורים. לצורך כך, מדווח הסמנכ"ל עדי עופר, "נעשה טיפול מזורז להשלמת התב"ע והתכנון האדריכלי לבניין המגורים המתוכנן".

מינהל מקרקעי ישראל יעניק 3 מיליון דולר; משרד החינוך - 680 אלף דולר; משרד הפנים - 440 אלף דולר; ומפעל הפיס, דרך עיריית ירושלים - 500 אלף דולר. המוסד גם הצליח לגייס תרומות: מיליון דולר מקרן קשת, 500 אלף דולר מ"יד הנדיב" של משפחת רוטשילד, 250 אלף דולר מקרן גולדשמיט, ו-150 אלף דולר מבנק טפחות. צמרת אופטימי וצופה שהסכומים החסרים, למרות שאינם מבוטלים, יגויסו בזמן.

ומהי מסגרת הזמן? התוכנית המקורית דיברה על גמר התכנון המפורט בדצמבר השנה, ביצוע המכרזים וחתימה על חוזים במאי הבא, תחילת הבנייה חודש לאחר מכן ופתיחת בית הספר בספטמבר 2009. מקווים לעמוד בלו"ז על אף המלחמה.