ירושלים ראויה לדיון יותר רציני

ב שעה 08.45 ביום ג' תתכנס המועצה הארצית לתכנון ובנייה. עד שהמאחרים יגיעו, עד שיגמרו קפה ראשון ועד שיאשרו פרוטוקול קודם, השעה תהיה 09.30 ואולי קרוב ל-10.00. אז יתחיל הדיון על התוכנית החשובה ביותר העומדת היום על הפרק - תוכנית ספדיה לבנייה מסיבית בהרי מערב ירושלים (ראה גם מאמריהם של אורית בר-גיל, גל ניסים ויצחק טישלר).

בשעה 11.00 אמורים חברי המועצה הארצית להתחיל דיון הקשור ליישוב רמת ארבל. האצבעות כמעט מסרבות להקליד את המסקנה: הגוף התכנוני העליון של מדינת ישראל מקדיש לשאלת עתיד ירושלים שעה, או במקרה הטוב שעה וחצי, ל"דיון בהמלצות דו"ח החוקר גדעון ויתקון והחלטה בתוכנית".

המועצה הארצית הצליחה להתחמק מדיון רציני ונוקב בשלושת המרכיבים העיקריים של התוכנית: מהו הפוטנציאל לבניית דירות בתוך העיר, לפני שמסתערים על ההרים; מהן אלטרנטיבות התחבורה; האפקט הסביבתי של התוכנית.

פוטנציאל הבנייה: בעירייה וברשות לפיתוח ירושלים טוענים, שעד 2020 יש בעיר מלאי תכנוני מקסימלי של כ-22 אלף יח"ד. קואליציית הירוקים טוענת, שיש פוטנציאל למימוש של 58 אלף יח"ד.

על הוויכוח הזה, לב העניין עצמו, אמר החוקר ויתקון: "אין לי כלים לבדוק את השאלה הזאת" - וכך הדברים עומדים בפני המועצה הארצית, בלי בטחון בבסיס המידע.

תוכנית התחבורה: התוכנית כוללת גם פרויקט תחבורה ענק של כביש הטבעת המערבי, בעלות של 2.5 מיליארד שקל (שלפי הניסיון יתנפחו ל-3.5 מיליארד), עם מחלף ענק במוצא, מנהרות מתחת להר חרת ורכס לבן, מחלף על גבעת האוניברסיטה, גשר ענק מול הסטף מעל נחל שורק, ועוד.

המועצה הארצית תדון בתוכנית בלי שאלטרנטיבות התחבורה יהיו על השולחן, כתוצאה ממהלך פשוט: תוכנית התחבורה הוכרזה כפרויקט תשתית לאומית, על כן היא נדונה בנפרד בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות), ואם כך - למה לדבר עליה לפני שמחליטים..

האפקט הסביבתי: המתכננים והרשות לפיתוח ירושלים עשו מאמצים לפגיעה מינימלית של התוכנית בנוף רגיש שהוא אתר מורשת, אבל גם פגיעה המוגדרת על ידי צד אחד כמינימלית היא פגיעה, שהצד האחר רואה אותה כאנושה.

איך מתחמקים מדיון בהשפעה הסביבתית של התוכנית? פשוט מאוד: מחליטים שתסקירי השפעה על הסביבה יוגשו בעתיד, במסגרת התוכניות המפורטות, לקראת הבנייה בפועל - אז למה לדון בזה במועצה הארצית?

מה הפלא, אם כך, שצריך רק שעה כדי לקבל החלטה? בלי מידע מוסמך על המלאי התכנוני ובלי דיון תחבורתי וסביבתי עמוק, קבלת החלטה כלשהי תהיה חסרת יושרה תכנונית. ומדובר בעתיד ירושלים.