זהירות! מבצע בדיור הציבורי

אין ספק שהדיור הציבורי היה מאבני היסוד החזקים של המפעל הציוני בשני העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. אבל מדינת ישראל מעולם לא בנתה שיכונים לדיור ציבורי כמענה לפתרון בעיות הדיור של אשכולות האוכלוסייה החלשות. שאריות המפעל הגדול מן העשורים הראשונים, מהווים היום מענה מאולתר לצרכים העכשוויים. מסירה ללא תשלום, של עשרת אלפים דירות לדיירים עשוי לחסוך למדינה 20 מיליון שקל בשנה, שזוהי עלות האחזקה.

כך למשל, משפחות חסרות דיור ביישובים חזקים יחסית, אינן יכולות לקבל פתרון באותם ישובים, והן מופנות ליישובים חלשים יותר, שבהן יש דירות ריקות, מן הסתם. יוצא, איפוא, שזמינות הדירות גורמת להגירת משפחות חלשות בכיוון הפוך מן הרצוי וגורמת לעומס רב עוד יותר ביישובים חלשים שרשויות הרווחה שלהם כבר קורסות ממילא. הפתרון של מכירת דירות למשפחות באמצע החיים עם שניים או שלושה ילדים קטנים, הוא לא תמיד נכון.

לדוגמה, כשליש מתושבי דימונה הם דיירי "עמידר", כמו גם ביישובי פריפריה אחרים, רבים מן התושבים גרים בדיור הציבורי. חלק ניכר מדיירי עמידר בדימונה רשאים לרכוש את דירותיהם תמורת 25 אלף שקל, דהיינו פחות מ-6,000 דולר, אך רובם לא רוכשים אותן. הייתם מאמינים? במשרד השיכון, בעמידר ובעיתונות המקומית שוברים את הראש בניסיון להבין את התופעה. אבל כנראה שלא רק שמיליארד סינים אינם טועים, אלא גם אלף דימונאים אינם טועים.

מבצע המכר הנוכחי שתקף מתחילת שנת 2005 מאפשר למשפחות עם שני ילדים לרכוש את הדירה עם הנחה בשיעור 85%. דהיינו, דירה ששוויה 160 אלף שקל, ניתן לרכוש ב-25 אלף שקל בלבד. חישוב מהיר מראה שתשלום חודשי של משכנתא בהיקף 25 אלף שקל הוא 170 שקל, לעומת שכר דירה בסך 70 שקל שמשלמים רוב הזכאים לאותה הנחה. כלומר, במשך 20 שנה הם ישלמו 100 שקל יותר ואח"כ תהיה להם דירה קטנה וצנועה מאוד שכבר היום בת 40, במקום שבו מחיר הקרקע שווה אפס ובנוסף יצטרכו לוותר על אחזקת הדירה ותיקונים על-ידי עמידר. גם שיעור הנחה של 85% באזורי הפריפריה אינו מציאה ומוטב להעניק את הדירות חינם, למשפחות נזקקות בערי פיתוח, או למכור להם אותן במחיר סמלי 5,000-7,000 שקל.

רק לשם המחשה של מודל שפועל בצורה טובה, במערב אירופה דיור ציבורי הוא עדיין הפתרון של המדינה והרשויות המקומיות למצוקות הדיור. בהולנד מגיע הדיור הציבורי עד 36% מכלל הדירות, בצרפת 22% ובישראל של היום - 5% בלבד. בשיאו היווה הדיור הציבורי בישראל למעלה ממחצית הדירות. במערב אירופה הדיור הציבורי אינו רק פתרון קבע לאוכלוסיות עניות, אלא פתרון ביניים לרוב הצעירים העוזבים את הבית עד להתבססות בדירה משלהם. במדינות אלה דיור ציבורי ממשיך להיבנות בשכונות ובערים חדשות כחלק מן הנוף. בארה"ב אותם גופים מטפלים בדיור ציבורי, סיוע בשכ"ד ושיקום שכונות. "

הכותב הוא יו"ר עמידר