"שוב הולכים בדרך שלא מביאה לשום מקום"

בעקבות התנגדות משרד השיכון, משרד התמ"ת ומשרד האוצר, הודיע בימים האחרונים שר הפנים, רוני בראון, כי מסקנות ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, יישומו בצורה חלקית בלבד. המסקנה המרכזית, להקמת רשות תכנון, לא תיושם. התוצאה היא, שבמקום להקים רשות לתכנון במשרד הפנים, כפי שהמליצה הוועדה, יפוזרו הסמכויות בתחום הבנייה בין משרדי הממשלה השונים, כל אחד לפי אחריותו וסמכותו. משמעות הדבר היא, שהפיצול הרב בין הסמכויות השונות, נגדו התריעה הוועדה, לא יעלם, וכל הכשלים, שבחלקם הגדול הביאו לאסון, ימשכו כמנהגם.

בפברואר 2004, חודשיים לאחר שוועדת זיילר הגישה את הדו"ח, הקימה הממשלה ועדת היגוי מצומצמת, בראשות מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית, רו"ח גדעון בר-לב, ליישום דו"ח הוועדה. שנה ותשעה חודשים אחר כך, מחליט כאמור אולמרט, בפועל, שלא לאמץ את מסקנותיה.

בין המתרעמים על אי אימוץ ההחלטות נמצא כצפוי רו"ח בר-לב, שאומר שפשרת אולמרט רחוקה מרחק רב ממסקנות ועדת ההיגוי שהוא עמד בראשה.

גלובס: יש בכל זאת נקודות משיקות בין ההחלטה שלכם לזו שהתקבלה?

בר-לב: "בשוליים. כך למשל, מדובר על כך שמשרד הפנים יפעל להקמת מכוני בקרה חוץ ממשלתיים, שתינתן להם סמכות לבצע בקרה. המכונים האלה היו צריכים להיות תחת פיקוח של הרשות הגדולה. בעצם מקימים עוד ועדת משנה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אך לא יותר מכך".

- מדוע, לדעתך, האוצר התנגד להקמת הרשות?

"כי הקמת הרשות חייבה משאבים. משרד האוצר אמר למשרד הפנים, שייקח מהתקציב הקיים, כשגם כך התקציב הזה מצומק בצורה בלתי רגילה. במקום שיחליטו שצריך סעיף תקציבי נפרד, שוב הולכים בדרך הבוכלטרית הצרה, שלא מביאה לשום מקום. שוב הוכח שלנושאים שהם לא ממש בוערים לא מקצים משאבים".

- מאוכזב מקבירת המסקנות?

"מאוד. ועדת זיילר ישבה במשך זמן רב. אנחנו ישבנו במשך שנה, הפעלנו צוותים של מומחים מכל גווני הקשת - תכנון, בנייה, פיקוח, בקרה ובטיחות. בסוף הגשנו תוצר מוגמר, ששמים אותו על המדף. כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה".

- מי אשם במה שקרה?

"היריבות הקשה בין משרדי הממשלה, והעובדה שאף אחד לא היה מוכן לוותר על שום נתח. עיקר הבעיה היה משרד השיכון, אך גם התמ"ת לא היה מוכן לוותר בחלק של הרישוי ומכון התקנים".

- יש סיכוי שבג"ץ יעזור?

"אני לא משפטן. אני בסך הכל רואה חשבון. במקרה זה הממשלה סוברנית להחליט האם לאמץ את המסקנות ואף אחד לא יכול להכריח אותה לאמץ אותן במלואן. אין ספק שבמקרה הזה היא אמצה את המסקנות בצורה מינורית ביותר".

- בפועל שום דבר לא קרה?

"לא קרה משהו מהותי. יש התקדמות בכמה דברים, אבל המהות העיקרית של ריכוז מאמץ לא קרתה. זה מזכיר קצת את מסיבת העיתונאים של המשטרה".

- מה הנזק?

"קשה לדעת. אבל התוצאה היא המשך חוסר פיקוח וחוסר הבקרה ברמה גבוהה".