דיעה: ביטול תוכנית ספדיה - אסון לעיר

הרבה נשמו לרווחה עם ביטולה של תוכנית מערב ירושלים (שידועה כתוכנית ספדיה, למרות שאדריכל משה ספדיה ביקש רשמית להסיר את שמו ממנה) על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשבוע שעבר. התוכנית הגרנדיוזית לבנייה של 20 אלף יחידות דיור על שטחים פתוחים איימה לדעת רבים לפגוע פגיעה אנושי בהרי יהודה. הארגונים הירוקים, ובפרט החברה להגנת הטבע, חגגו את ההישג המרשים. האינטרס הציבורי - שמירה על ערכי טבע ושטחים פתוחים, אומץ בחום על-ידי רוב מוחץ של חברי המועצה הארצית.

לכאורה, יום חג. בפועל, זהו יום אבל לעיר ירושלים. החגיגה היא חלקית, נקודתית ומוגבלת - הרי יהודה נשמרים, אך עתיד העיר ירושלים בסכנה מוחשית. ביטול תוכנית ספדיה והעדר אלטרנטיבה למסה משמעותית לבנייה למגורים תמית אסון על העיר. האיום הדמוגרפי הפך להיות בעיה קונקרטית וכואבת. ירושלים ללא תוכנית בנייה מסיבית ליצירת שכונות חילוניות וצעירות שישפיעו על מחירי הדיור באופן דרסטי, וכן יצירה של אזורי תעסוקה ומתחמי תרבות ופנאי, שוקעת בדרך המהירה אל האפלה.

כבר לא מדובר במאבק בין הרשות לפיתוח ירושלים לחברה להגנת הטבע. זהו לא קרב אישי בין עזרי לוי לאברהם שקד. יש פה שאלה ציבורית חשובה במעלה - מעמדה של בירת ישראל.

ביטולה של תוכנית ספדיה מחייבת את ממשלת ישראל (זאת כבר לא אחריות של העירייה, אלא החלטה של מדיניות ממשלתית) לקדם במהירות תוכנית חלופית. התעלמות של הממשלה תביא לכך שירושלים בתוך שנים מעטות תהפוך לעיר חרדית וערבית, מבלי לפגוע באוכלוסיות אלה. כלכלת העיר תגווע וירושלים תביא את עצמה למצולות תהומיות. זוהי לא היסטריה ויציאה מפרופורציה, אלא קריאה ריאלית של תמונת המצב. זוהי אינה חרדה אלא חשש מהחרדה של ירושלים.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, חייב להעלות את ירושלים לדיון מידי, ולהכין תוכנית עבודה אופרטיבית שתייצר תשתית למשיכת האוכלוסיות החזקות. תכנון מושכל, הקצאת משאבים וקביעת לוחות זמניים ברורים וריאליים יכולים להפוך את הקטסטרופה הצפויה להזדמנות פז.

יש הסוברים שאין מנוס אלא מבנייה במערב העיר. יתכן והצדק עימם. לכן, יש לבחון בין היתר אפשרות לקידום תוכנית מערב ירושלים במתכונת גמישה ורגישה יותר מהבחינה הסביבתית. השמירה על ערכי הטבע היא חיונית והכרחית, אך אינה עומדת בסתירה לאינטרסים ציבוריים אחרים. כשם שהאינטרס הציבורי מחייב שמירה על ערכי סביבה וטבע, האינטרס ציבורי מחייב דאגה והבראה של אותה עיר עולם מוזנחת וחולה. ויפה שעה קודם.