המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אמנם דחתה את תוכנית ספדיה ברוב קולות, אחרי אין ספור דיונים, אך שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, אינו מוכן להתייאש, ומבטיח להעלות את הנושא בממשלה בתקווה שזו תחייב את המועצה הארצית לדון שוב בתוכנית. תקוותו היא שהמועצה תשנה את דעתה ובסופו של דבר תאשר את התוכנית, בה הוא רואה את התקווה היחידה לעתיד העיר.
"בוועידת ירושלים לעסקים התבקשתי להרצות על נושא ירושלים", אומר שטרית, "לשם כך שוחחתי עם ראש העיר, אורי לופוליאנסקי, ששכנע אותי שמדובר בתוכנית טובה. להפתעתי, לאחרונה הוא שינה את דעתו, והחל לומר שבעצם יש בעיר מספיק עתודות בנייה ושתוכנית מערב העיר מיותרת. אני, לעומתו ממשיך לומר, שלא מתקבל על הדעת להשקיע מיליונים רבים בתוכנית פורצת דרך, שמעניקה לעיר אופק תכנוני והתפתחותי, ולבטל אותה. זאת בשעה שהעיר זקוקה באופן נואש לאוכלוסיה חזקה, שאינה מגיעה אליה כיום בשל היצע המגורים הנמוך ומחירי הדיור".
גלובס: תוכנית ספדיה היא הפתרון היחיד?
שטרית: "הפתרון היחיד הוא פיתוח שכונות חדשות בהיקף גדול, שיוריד את מחירי הדירות בירושלים. יש כאן, לדעתי, הזדמנות אמיתית לבנות דירות במחירים סבירים, שחסרות כל כך בעיר".
- החוקר מטעם מינהל התכנון הרי מצא שיש בעיר עתודות קרקע לבניית 120 אלף יחידות דיור חדשות.
"גם אני קיבלתי את החוברות עם הנתונים האלה, ומצאתי שהרבה מעתודות הקרקע עליהן מצביע החוקר הן לא מציאותיות. חלק מהפרויקטים מתוכננים על אדמות פרטיות, חלק מהתוכניות הן בכלל מסוג פינוי-בינוי. בחלק מהמקומות יש בעיות תכנון רבות. מתוך 120 אלף היחידות רק 7,000 הן בזמינות בטווח הנראה לעין, זאת בשעה שכדי לעמוד בתחזיות ירושלים צריכה כ-1,500 יחידות דיור בשנה. מה שמשונה בעיני עוד יותר היא העובדה שהתוכנית שהוגשה לוועדה המחוזית היא פשרה שהושגה בין המינהל, מינהל התכנון והארגונים הירוקים, שחזרו בהם מההסכמות".
- מה יש לך לומר לירוקים?
"אני חושב שהפגיעה בטבע עליה הם מדברים מוגזמת לחלוטין, שכן הבנייה בתוכנית מינימליסטית ולוקחת בחשבון היבטים סביבתיים רבים".
- ואם התוכנית לא תאושר?
"מחירי הדירות יאמירו. כבר כיום רוב היזמים בונים דירות לתושבי חוץ, שהם היחידים שמסוגלים לשלם מחירים כה גבוהים. התוצאה היא שאזורים רבים בעיר יהפכו לשכונות רפאים המאוכלסות על-ידי אנשים המגיעים אליה לכמה שבועות בשנה. חשוב לזכור, שגם תוכנית ספדיה מתוכננת בעצם לא לימים הקרובים אלא לעוד 10 ו-15 שנה, שכן כדי להוציאה לפועל יש להשקיע מיליארדים רבים בתשתיות".
- אולי הגיוני יותר לטפל בבירוקרטיה במקום להשקיע מיליארדים בשכונות חדשות?
"את תוכנית ספדיה צריך בלי שום קשר אם נבנה בתוך העיר לא. יחד עם זאת, אין ספק שהבירוקרטיה התכנונית לוקחת הרבה יותר מדי זמן. המדינה השקיעה ב-10 השנים האחרונות כ-100 מיליון שקל בפרויקטים לפינוי-בינוי. רק שתי תוכניות יצאו לדרך. הבירוקרטיה בירושלים גרועה על אחת כמה וכמה, שכן לכל מתחם יש את הבעיות שלו. לכן, אם רוצים לשמור על ירושלים כעיר יהודית, אין שום מוצא אחר".
- לתל-אביב אין עתודות קרקע, ולכן היא מוצאת פתרונות. למה דווקא ירושלים צריכה לברוח לפתרון כיבוש השטחים הפתוחים?
"ירושלים היא לא תל-אביב, ולכן אנשים בורחים ממנה. העיר צריכה נקודות משיכה חדשות שלא קיימות בה כיום. חוץ מזה שלתל-אביב יש עתודות לא מעטות".
דליה טל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
