השבוע הציג מינהל התכנון במשרד הפנים למועצה הארצית לתכנון ולבנייה את עיקרי הפעילות בשנת 2006, במסגרת תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 35 שאושרה לפני כשנה. מנהל מינהל התכנון, שמאי אסיף, אומר כי ההישג העיקרי מבחינתו הוא הטמעת עקרונות התוכנית בכל מערכת התכנון והנוגעים בה. היעדים לשנה הקרובה הם תחילת תהליך המעקב והעדכון הראשון של תמ"א 35 (שתעבור תהליך של מעקב ועדכון בכל ארבע שנים), ופעולה מול משרדי הממשלה השונים להטמעה ויישום אמצעי המדיניות שבאחריותם.
גלובס: האם חלו שינויים בשטח בשנה מאז אישור תמ"א 35?
אסיף: "השנה עברנו את המכסה של 50 אלף יח"ד, והגענו לקרוב ל-70 אלף יח"ד, שאותן הוספנו למלאי התכנוני. אמנם, צריך להדביק פערים שהצטברו בשנים הקודמות, שבהן לא עמדנו במכסה, אך אנו עושים מאמצים. בנוגע להתייעלות, במהלך 2006 הוגשו 21 תוכניות לאישור המועצה הארצית והולנת"ע, בהתאם לתמ"א 35. זאת לעומת כ-60 תוכניות בשנה שהגיעו לאישורה ב-2004 וב-2005. כשיש תמונה ברורה איפה נכון ליזום ואיפה לא, על-פי כללים שנקבעו בתמ"א, ההליכים יותר פשוטים וידועים מראש. זמן הטיפול בתוכניות מתקצר בכ-20% מידי שנה, ותמ"א 35 גם מפחיתה קונפליקטים. בגדול, אין ספק שהתמ"א פתחה תקופה חדשה, והיום יש בישראל קוד תכנוני שבשימוש, יש שפת תכנון שבשימוש נרחב, והיא מאפשרת להתנהל בשקיפות וביעילות יותר גדולה".
- מה אתה רואה כהישג בשנה החולפת?
"אין ספק שהטמעה היא הנושא המרכזי והחשוב ביותר. ברגע שיש תוכנית שבתודעה הציבורית המקצועית, אז מסתמכים עליה. כך למשל, חלק גדול מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל וועדת הבר, שלמעשה נסמכת על תמ"א 35. זה קורה בכל תחום נדל"ני ותכנוני. ברגע שכולם פועלים על סמך כללים ברורים, המערכת נותנת תוצרת יותר טובה ומהירה. בשלב הזה לא מצאנו הרבה קונפליקטים, ובמקומות שנוצרו נמצאו פתרונות שענו על יעדי תמ"א 35.
"לדוגמה, כשעלה הנושא של פיתוח התיישבות למפוני גוש קטיף באזור ניצנים, והיה רצון של חלקם למעשה לפגוע באזור החולות האיכותי, בניגוד לתמ"א 35, מצאנו וניתבנו את ההתיישבות לאזורים בתחום המרקם העירוני של אשקלון, ושם הקמנו את הפיתוח העיקרי החדש. במקביל מיסדנו הרחבה גדולה של השמורה וכללים לשימור מרחב החולות, כדי לאפשר את השגת המטרות של מרקם חופי בין אשקלון לאשדוד. דוגמה נוספת היא פיתוח רהט, שנבלם בשל הצורך להתפשט לחלק נוסף, והוא התאפשר במסגרת המרקם העירוני של תמ"א 35.
"אני רואה חשיבות בהטמעת נושאים חשובים בתמ"א: העקרונות בעניין צפיפות, בדבר קביעת מספר יחידות הדיור המקסימלי שאפשר להקים במושבים ובקיבוצים, ובנושא צמידות דופן. לולנת"ע הוגשו בסה"כ חמש תוכניות על-פי הסעיף בתמ"א שמחייב צמידות דופן לתוכניות מקומיות בתחום מירקם שמור משולב ומירקם חופי. מיעוט התוכניות מצביע על כך שמוסדות התכנון קיבלו החלטותיהם תוך אימוץ הצורך בפיתוח צמוד דופן, ולכן רק מקרים חריגים הוגשו לוולנת"ע".
- כרגע נראה שיש צורך בשינויים כלשהם בתמ"א?
"נדע אם יש מקום לשינויים אחרי שנעשה מעקב. כעת אנו מתחילים בעבודה. נבדוק מה היתה ההתפתחות בין המרכז לפריפריה. כמו כן, טרם מוצו מטרות תמ"א 35 בהקשר של פיתוח הפריפריה. נצטרך לבחון עניין זה במהלך עבודת העדכון שנעשה השנה. במקביל יש פעילות בתוך המועצה הארצית, בין המשרדים השונים, להטמעת אמצעי המדיניות של התמ"א, שיתייחסו למכלול תחומים - לאו דווקא תכנון ובנייה, למשל כיצד לחלק את התקציבים, אנרגיה ותשתיות, איפה וכיצד להשקיע, איחוד תשתיות במסגרת פיתוח בר-קיימא.
"צריך לזכור, שמדינת ישראל מכפילה את עצמה אחת לעשרים שנה, ואם לא אז הצמיחה והרווחה נפגעות, והפערים גדלים. לפיכך אנו שואפים להגדיל את כל תחומי הפיתוח ב-100% ואף 150%. זה כולל אורכי מסילות, שטחי כבישים, ביוב, צנרות, חשמל וכו'. ב-2020 תגיע האוכלוסיה לתשעה מיליון נפש, וצריך לתת לכולם קורת גג ולהגדיל את רווחת הדיור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
