להכליל את משקי העזר בהסדר

ביום 27/3/2007 התקבלה החלטה 1104 של מועצת מקרקעי ישראל, "בנייה למגורים בנחלות ובמשקי עזר במושבי עובדים, בכפרים שיתופיים ובמושבות", שאושרה לאחרונה בחתימת שרי השיכון והאוצר, ונכנסה לתוקף.

עו"ד גדעון ויתקון פירט במאמרו שפורסם ב"מקרקעין - דו ירחון לענייני מקרקעין", הוצאת רונן, כרך ד' מס' 2, מארס 2005, את נושא הקמתם של משקי העזר והליך הנגיסה המתמיד בזכויותיהם, והמליץ, טרם קבלת החלטה 979, לכלול גם אותם במסגרתה.

מדובר במשקים זעירים אשר הוחל בהקמתם בסוף שנות ה-20. היו אלה משקים ששטחם 1-4 דונם. רוב הקטנים יותר התרכזו בשולי הערים/מושבות (שכונת בילינסון ליד פ"ת, חבצלת ליד רחובות), והגדולים היו מעט מרוחקים יותר, מתוך תקווה כי בעתיד תושלם חטיבת הקרקע - והם ייהפכו למושבים "נורמליים" לכל דבר (גבתון, גני עם, כפר סירקין ואחרים).

תושבי משקי העזר, בניגוד להרבה חברי יישובים שהתיישבו בספר, נדרשו כמעט כולם להשתתף ברכישת הקרקע. לקק"ל היה מחסור מתמיד במזומנים, ובעיקר בראשית שנות ה-30, עת שרר משבר כלכלי עולמי. לפיכך היא קבעה בדר"כ סכום שהיא היתה מוכנה להקצות למימון רכישת הקרקע, ואת יתרת הכסף היה על המתיישבים לגייס. סכומים אלה הגיעו לעתים עד 50% מעלות הרכישה. גם כל הוצאות הפיתוח וההשבחה הוטלו בדר"כ על המתיישבים.

לפי נתוני האגף החקלאי במינהל, ביישובי המשק המשפחתי, במושבים ובכפרים השיתופיים, מצויות כ-3,000 יחידות משקי עזר ובתים לבעלי מקצוע, בנוסף ל-32 אלף נחלות חקלאיות.

מאחר ששטח חלקת המגורים הבסיסית המוצעת כיום ע"י המינהל הוא בגבולות 2.5 דונם - אין כל סיבה שלא להכליל את משקי העזר בהסדר זה. לחילופין, באם יוחלט כי אכן משקי העזר והנחלות הנ"ל דומים יותר באופיים ליישובים העירוניים הסמוכים (חלקם אכן סופח כבר לערים) - יש להחיל עליהם את החלטות המינהל האחרונות באשר לסקטור העירוני, המאפשר היוון ורכישת הזכויות למגורים.

אין מקום, לעניות דעתי, לקבוע הסדר שונה ומיוחד לסקטור כה קטן. בכל מקרה בו ייערך תחשיב הזכויות, יילקחו בחשבון תשלומי העבר של קבוצה זעירה וייחודית זו, והם יוכרו כדח"ר (דמי חכירה ראשוניים) עת ייערך עמם תחשיב תשלום דמי ההיתר בו יחויבו ע"י המינהל. את נתוני העבר יהיה על חברי קבוצה זו לאתר ולהציג בפני פקידי המינהל - שקרוב לוודאי יטענו כי הפרטים אינם מצויים בידיהם.

חבל להיכנס למאבק משפטי נוסף, בדומה למאבק שמנהלת עמותת אדמתי באשר להחלטה 969 שעניינה פיצויים לחקלאיים בעת שינוי ייעוד. החלטה זו, הנדונה עתה בבג"ץ ושהוקפאה, נבדקת עתה מחדש ע"י צוות מיוחד שהוקם לטובת הנושא. דינה של החלטה 1104 יהיה דומה - בהיותה מפלה, נסמכת על בסיס נתונים שגוי ומתעלמת מזכויות קנייניות מוצקות.

לפיכך, מומלץ לבחון מחדש את סבירות יישומה ולקבל החלטה להקפיאה בשלב זה. להקים ועדת משנה שתבחן יישום אחת משתי החלופות המוצעות, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר. עדיפה דרך זו, על פני קבלת החלטה מאוחרת שתכפה באמצעות בתי המשפט ובאמצעות תביעות שלא יאחרו להגיע.

הכותב הוא שמאי ויו"ר עמותת אדמתי לשעבר.