ספיח לפרשת גולד-וחניש: בקשה לתבוע גורמים בטענה שסייעו לרמות את מרכז ההשקעות

לדברי המנהל המיוחד, במסגרת ההליך הפלילי התגלה כי יהושע גוטליב, החברה הגרמנית לידר, רו"ח אלי ליכטר והבנק השוויצרי ABN AMRO סייעו לווחניש וגולד במעשה המירמה

ספיח לפרשת גולד-וחניש. רו"ח צבי איציק, המנהל המיוחד של חברת א.ל.ע.ד. הצפוני, שנמנתה על החברות שניהלו עודד גולד ושלמה וחניש בשנות ה-90, מבקש מבית המשפט המחוזי בת"א להגיש תביעה על סך כ-13.2 מיליון שקל כנגד הגורמים, שלדבריו, סייעו לגולד ווחניש לקבל במירמה עשרות מיליוני שקלים ממרכז ההשקעות במשרד התמ"ת.

נגד וחניש וגולד הוגש כתב אישום חמור, שעיקרו מירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה מידי מורשה. נטען כי במעשי המירמה שלהם הביאו השניים לקריסת חברת א.ל.ע.ד הצפוני, שעסקה לכאורה בייצור מזון מוכן עמיד.

לדברי המנהל המיוחד, באמצעות עוה"ד עמית פינס ורונה לרר, במסגרת ההליך הפלילי התגלה כי יהושע גוטליב, החברה הגרמנית לידר, רו"ח אלי ליכטר והבנק השוויצרי ABN AMRO סייעו לווחניש וגולד במעשה המירמה.

בטיוטת כתב התביעה נאמר כי גוטליב, אזרח אורוגוואי המתגורר בישראל, היה בעלים ומורשה חתימה בחשבונות בנק שונים בשווייץ, שמהם ומאליהם הועברו כספי המירמה בהוראת וחניש וגולד. "גוטליב היה הרוח החיה מאחורי העברות הכספים הסיבוביות בין חשבונות החברה בישראל והחשבונות השווייצרים, ושימש ידם הארוכה של וחניש וגולד בכל הנוגע לתפעול הסתרת פעולות המירמה", נטען.

לגבי החברה הגרמנית לידר, שמנהלי א.ל.ע.ד דיווחו שרכשו ממנה ציוד, נטען כי מעשי המירמה לא היו מתאפשרים ללא שיתוף פעולה ותיאום עם לידר, שסיפקה לוחניש וגולד את החשבוניות הכוזבות. חשבוניות אלו איפשרו את הזרמת עשרות מיליוני שקלים לחשבונות הבנק של החברה, שלא הושקעו בהקמת המפעל - כפי שטענו השניים בפני מרכז ההשקעות.

רו"ח ליכטר ממשרד שוורץ לרנר דובשני ושות', ששימש כמבקר של החברה, ערך וביקר את בקשותיה למרכז ההשקעות לקבלת מענקים והלוואות בערבות המדינה. לטענת המנהל המיוחד, ליכטר התרשל במילוי תפקידו, הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה ואיפשר את ביצוע מעשי המירמה.

בנוגע לבנק השווייצרי, שם התנהל החשבון "פטמרק", אליו העבירו וחניש וגולד במסגרת המירמה למעלה מ-5 מיליון דולר, נטען כי התנהלותו של הבנק בהפקדת מיליוני הדולרים בחשבון, למרות שלווחניש וגולד לא היה קשר לחשבון, איפשרה את המשך התנהלות המירמה. לדברי המנהל המיוחד, הבנק ידע או היה צריך לדעת כי פעילות כספית לא כשרה מתנהלת באמצעות החשבון. (פש"ר 233/97).