הפגרה וערר מס שבח

סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע, כי "הרואה עצמו מקופח" בהחלטת המנהל בהשגה, רשאי לערור על החלטה זו בפני ועדת ערר, תוך 30 יום מיום שנמסרה לו. עוד קובע הסעיף, כי בין היתר רשאי הנישום לערור כאמור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הנתון לו על פי החוק.

סעיף 88 קובע את מסגרת הזמן הקיימת לנישום לערור על החלטה בהשגה. בפסיקה נקבע, כי התכתבות בין הנישום לבין המשיב אינה מפסיקה את מירוץ הזמן להגשת הערר (המר (מחוזי ת"א) 5739/98 בר סול), וגם לא דיונים בין הצדדים (ו"ע (מחוזי ירושלים) 5025/02 סלח סלמן).

שאלה נוספת היא, האם ימי פגרת בתי המשפט באים במניין הימים להגשת ערר על החלטה בהשגה לפי חוק מיסוי מקרקעין. תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלו או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, אחרת".

אולם, תקנה זו חלה, כמצוין בה, רק על מועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי עצמן, או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם. לעומת זאת, מועדי הגשת ערר על השגה לפי חוק מיסוי מקרקעין קבועים, כאמור, בסעיף 88 לחוק.

עם זאת, תקנות סדר הדין האזרחי עשויות לחול על נושא ספציפי שלא הוסדר בהן במפורש, אם קיימת הוראה מפורשת הקובעת כך. בענייננו, קיימת הוראה בתקנה 12(א) לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), התשכ"ה-1965 (להלן: "תקנות מס שבח"). תקנה זו קובעת, כי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו בערר, למעט מספר תקנות שצוינו במפורש בתקנה 12(א). תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי לא צוינה בתקנה 12(א) לתקנות מס שבח, ועל כן תחול לכאורה על עררי מס שבח.

ברם, בעניין פרוט (ע"א 6369/95) קבעה רשמת בית המשפט העליון דאז בהערת אגב, כי גם אם נאמר שהוראת תקנה 529 חלה על עררים בפני ועדת ערר מס שבח, אזי על פי לשון התקנה כוחה עומד לה לשנות אך ורק מועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, או שנקבעו על-ידי בית המשפט או הרשם, לפי העניין. לעומת זאת, מועד הגשת ערר במס שבח קבוע בחוק מיסוי מקרקעין עצמו. בערר שהוגש על החלטה זו הפך בית המשפט העליון את ההחלטה, כיוון שמצא "טעם מיוחד" להארכת מועד הגשת הערר, תוך שהוא מותיר את קביעת כבוד הרשמת בצריך עיון.

לאור האמור, נותרה סוגיית מניינם של ימי הפגרה בערעורי מיסוי מקרקעין בלתי ברורה. נציין, כי בערעורי מס הכנסה ומע"מ קובעות התקנות הרלוונטיות, כי תקופת הפגרה לא תבוא בחשבון לצורך מניין המועדים לערעור. ראוי היה, ולו בשל ההרמוניה החקיקתית ובהיעדר טעם ממשי להבחנה בין ערעורי מס מסוג זה לערעורי מס מסוג אחר, כי לתקנות הרלוונטיות יינתן פירוש דומה גם בעררי מס שבח. אולם, על מנת למנוע דיונים מיותרים, כדאי להתייחס למועדים הקבועים בחוק כאילו הם כוללים את ימי הפגרה, ובמידת הצורך אפשר להגיש בקשות להארכת מועד להגשת ערר.