בפגישה הראשונה בנושא תוכניות המתאר האזוריות, שהתקיימה החודש בהשתתפות סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית, יהושע פולק, יושבי ראש, מנהלים ומתכננים שכונתיים מהמינהלים הקהילתיים בשכונות הערביות במזרח העיר, הודיע פולק כי הוא לוקח תחת אחריותו הישירה לדאוג להקלה משמעותית בהוצאת היתרי הבנייה לתושבי השכונות הערביות.
הצדדים הסכימו כי תיבדק אפשרות לחדש את החתימה על האמנות, לפיהן העירייה תפסיק הריסת בתים, ובתמורה התושבים יתחייבו לא לבנות בנייה בלתי חוקית. כן הוסכם כי יוקפאו צווי הריסה עד מיצוי תהליכי התכנון.
בנוגע לאישור תוכניות להגדלת זכויות בנייה - הוחלט כי תוגש הצעה בעניין לקראת הפגישה הבאה. כן יבוצע בירור סביב היטלי ההשבחה אשר נגבים ללא מתן שירותים עירוניים בתמורה.
בשנת 1996 חוקק תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה, לפיו כל בעל עניין בקרקע רשאי להכין תוכנית בניין עיר ולהגישה לאישורים המתאימים. כך גם נחסך זמן יקר, בירוקרטיה וכסף ציבורי בהליכי תכנון. השכונה הראשונה בירושלים שהתארגנה בעזרת החברה למינהלים הקהילתיים היתה שכונת חוד-אל-טאבל (מנהל קהילתי בית חנינה). תושבי השכונה בעצמם הפיקו תוכנית מתאר שכונתית, תוך הסכמות פנימיות ביחס להפרשות שטחים לצרכי ציבור המקובלות עליהם והתואמות את דרישות העירייה. התוכנית עברה את ההליכים הנדרשים על-פי חוק, וקיבלה תוקף. התהליך כולו לקח 3 שנים בלבד, והתושבים רשאים עתה להגיש בקשות להיתרי בנייה.
כיום קיימות 3 תוכניות נוספות בתכנון ובהליכי אישור - תוכנית אשקרייה, תוכנית חאלת-אל-עין ותוכנית א-שייח, שנערכו בשיתוף פעולה של כל הגורמים.
בעקבות הפגישה הוחלט לבסס את הדיאלוג בנושא בין תושבי השכונות הערביות לעיריית ירושלים, בתיווך החברה למינהלים קהילתיים. בחברה למנהלים קהילתיים מתכוננים לשוב ולהיפגש בעניין אחת לשלושה חודשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
