פריסת מס שבח

המדובר בהוראה של מיצוע מס, שנועדה להקל עם נישומים שבמהלך השנים היו בעלי הכנסות שאינן מגיעות למדרגות המס הגבוהות, ואשר עקב המכירה עלול חלק נכבד מהשבח שנצבר להתחייב במס בשיעורים הקרובים לשיעורים המקסימליים (כיום - 48%). הפריסה מאפשרת לנישומים אלה ליהנות מניצול של מדרגות המס הנמוכות יותר - מדרגות שלא נוצלו על-ידם במהלך השנים, וכן ליהנות מניצול של נקודות הזיכוי ממס מקום בו אלו לא נוצלו.

חסכון המס המשמעותי טמון בד"כ במקרקעין שנרכשו לפני 7.11.01, שכן ביחס אליהם שיעורי המס עשויים להיות גבוהים יותר (שכן חלק השבח שנצבר עד מועד זה חייב בשיעור המס השולי). לעומת זאת, לא צפוי חסכון מס גדול ביחס לנישומים שרכשו את המקרקעין לאחר 7.11.01, לאור העובדה ששיעור המס עומד ממילא על 20% מס בלבד (בידי יחיד), בעוד שמדרגות המס ליחידים על הכנסות שאינן מיגיעה מתחילות בד"כ בשיעור של 30%.

על אף האמור לעיל, עשויים להיות לפריסה יתרונות גם ביחס למקרקעין שנרכשו לאחר 7.11.01 במקרים בהם מדובר בנישומים מעל גיל 60, הזכאים למדרגות המופחתות במס הכנסה בכל מקרה, וכן לנישומים חסרי הכנסות במהלך השנים שקדמו למכירה.

הזכאות ליהנות ממדרגות המס והזיכויים מותנית בכל מקרה בהגשת דו"חות למס הכנסה ביחס לשנים לגביהן מבקשים לפרוס (ניתן להגיש גם דו"חות אחורה כל עוד טרם חלף המועד להגשת דו"חות אלה - בד"כ עד 6 שנים).

הזכאות לפריסת הכנסות מעוררת שורה ארוכה של שאלות ושל יתרונות מס אפשריים.

אחת השאלות בהקשר זה הינה באיזו מידה יש לראות את הפיקציה שנקבעה בחוק ביחס לחלוקת ההכנסות כחלה על כל דבר ועניין. כך לדוגמה, האם בעת ייחוס ההכנסה לשנות המס וחישובה על-פי פקודת מס הכנסה, יהיה המוכר זכאי גם לפטורים הקבועים בפקודת מס הכנסה (כגון פטור לנכה או פטורים אחרים העשויים לחול)? עמדת נציבות מס הכנסה כפי שהיתה עד כה היתה כי לא תהיה זכאות לפטורים, בהסתמכה על פסק הדין בעניין צבי שנל (עמ"ש 1499/90) ועל פרשנות דווקנית ללשון החוק המתייחסת לשיעורי מס וזיכויים אך לא לפטורים.

לדעתנו, עמדה זו אינה משקפת את הדין החל, בייחוד לאור הפסיקה האחרונה בעניין שרל שבטון (עמ"ה 1017/06). באותו עניין נדונה הוראה שעניינה פריסת הכנסה ממענק פרישה, כאשר גם בעניין זה היתה עמדת רשויות המס כי הפריסה אינה רלוונטית לעניין פטורים. ביהמ"ש קיבל את הערעור שהוגש ע"י נכה וקבע כי בפריסה אכן יש לראות את ההכנסה כאילו נתקבלה במהלך שנות הפריסה. לדעתנו, מסקנה דומה חלה אף לעניין פריסה במס שבח, לאור התכלית הדומה ובפרט לאור העובדה כי הנכס הוחזק שנים וערכו נצבר על פני שנים, ועל כן ההיגיון העומד ביסוד הפריסה מחייב לראות את השבח החייב במס כאילו אכן נצמח בכל אחת מהשנים, ויחולו גם הפטורים להם זכאי המוכר באותם שנים.

הכותבים הם ממשרד עו"ד ד"ר אבי אלתר.