"מקור העוצמה של חיפה זה לא המגורים"

לפחות ניתן לומר שבעיריית חיפה מודעים למצב הפרובלמטי של העיר. לדברי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בחיפה, שמואל גלברד, בימים אלה מנסות הוועדה והעירייה לגבש תוכנית, שתוכל לסלול את הדרך לשינוי משמעותי בפניה וביעדיה של העיר.

כיצד תיראה בעתיד חיפה, שכיום מכינים לה תוכנית מתאר מקומית ומחוזית? לדברי גלברד, "החשוב הוא תוכנית המתאר המקומית לחיפה, שתפורה לצרכיה. המהלך שאני מנסה לקדם יוביל לשינוי זהות העיר - מעיר מזוהמת, של תעשיות כבדות עם דימוי לא אטרקטיבי, לעיר פוסט תעשייתית, המבוססת על כלכלה מודרנית של תעשיות עתירות ידע, אקדמיה, תיירות ושירותים. מהתפיסה הזו נגזרות התוכניות האחרות, כמו התוכנית לנמל חיפה. אנו רואים בנמל לא רק שער לחיפה, אלא גם שער לישראל ולמזרח התיכון. זה מנוף כלכלי שהיום אינו מנוצל. מאידך אנו לא מוכנים לוותר על פארק קישון לטובת צרכי חברת הנמל ואנו מעוניינים שהוא יהיה ריאה ירוקה במקום השטח המזוהם והמוזנח שיש כיום. יש כיום ויכוחים על הקרקע עם נמל חיפה, וזה יסתיים בפשרה".

גלובס: בכל זאת, חיפה נמצאת במצב של קיפאון. קשה להאמין שאוכלוסייה איכותית קונה דירות בנשר ולא בחיפה.

"זה מאוד טבעי שעיר מטרופולין מתבססת בעיקר על תעסוקה, שטחי מסחר ושירותים, ואילו המגורים הם במידה רבה בערי הלווין שלה. זה לא רק בחיפה, זה קיים למשל בתל אביב. שנית, אנו בתחילת התהליך. פה הצהרתי על כוונות שטרם התממשו ושינוי של עיר לוקח זמן. תוכנית המתאר לחיפה היא הראשונה שמתגבשת מזה 70 שנה. אנחנו, בניגוד למדיניות שהיתה נהוגה בשנות השמונים, מכינים תוכנית מקרו, כוללנית ולא מפורטת מידי ואיננו חוששים מכך שהיא תגביל אותנו. נוסף לכך, לפי הנוהל החדש של משרד הפנים, עיר עם תוכנית מתאר מעודכנת מקבלת סמכויות מאוד רחבות לוועדה המקומית".

- ומה בכל זאת לגבי המגורים?

"ראשית, אנו לא חושבים להתחרות בסביבה. אנו חושבים שסביבה חזקה זה מקור עוצמה גם לעיר שלנו. מקור העוצמה של תל אביב, למשל, הן העיריות החזקות שסביבה, שמהן מגיעים אליה יומיום מאות אלפי אנשים שקונים, לומדים, עובדים ומבלים וחוזרים לביתם עם פחות כסף, אותו הוציאו בתל אביב. חיפה לא כל כך נלחמת על המגורים, אלא בעיקר על שימושי תעסוקה עם מסחר, תעשייה עתירת ידע וכו'. אנחנו לא להוטים על מגורים, אבל נלחמים על כל מפעל היי טק.

"צריך לזכור שגם הארנונה משטחי תעסוקה הם פי שלושה מהארנונה שמתקבלת משטחי מגורים. מקור העוצמה של עיר זה לא המגורים, אלא מטרז' של תעסוקה. בתל אביב שני שלישים מהארנונה מגיע משטחי התעסוקה ובחיפה כשליש. תל אביב משקיעה כ-9,000 שקל בתושב לשנה וחיפה כ-5,000 שקל. למרות זאת, בדרום חיפה ישנו השטח שתוכנן בעבר לתעשיות נקיות ויזמנו את הסבתו למגורים עם רצועת היי טק, כי התחשבנו בנתוני השטח ובעובדה שמדובר בשטח איכותי למגורים, כשתעשייה יכולה להסתפק גם בשטחים פחות טובים. הסבת השטח למגורים דווקא תחזק את התעשייה, משום שהשטח גובל בפארק התעסוקה מת"ם ויצור קהילה 'היי-טקית'.

"עם זאת, יש לנו גם קונפליקטים שאנו מתמודדים עמם. למשל, העירייה ואני בוועדה מתנגדים לחשמול של הרכבת לאורך חופי הים, מאחר וזה כרוך מבחינתנו בבעיות קשות. :אני הצעתי לכרות מנהרה לרכבת מתחת לכרמל. אנחנו בודקים זאת".

- מה עם החייאת מרכז העיר?

"אחת הטעויות שאיפיינו את התפתחות חיפה בשנים האחרונות גרמה לכך שהעיר לבלבה בשוליים והתנוונה במרכז. הקניונים שהוקמו בשוליים הרגו את לב העיר הוותיק. אנו עושים מאמץ להחזיר את החיים ללב העיר. לגבי העיר התחתית, יש לנו תוכניות ואנו מכניסים להכניס לשם מעונות סטודנטים ופקולטות וכמובן, פתיחת הנמל היא היבט חשוב. אנו מחפשים פתרון ברמה דומה גם להדר הכרמל".