דב תדמור חוייב לחשוף מסמכים הנוגעים לדיווח על דמי התיווך בעסקת זאבי-בזק

עניינו של הסכסוך בין הצדדים הוא סכום של 38.6 מיליון שקל ששילם זאבי לשרידב במארס 2000 בגין פעולות הייזום והתיווך בעסקת זאבי-בזק. המחלוקת עוסקת בשאלה האם מדובר בסכום ששייך לקופת הכינוס של מניותיו של זאבי בבזק, ולמעשה בפרשנות ההסכם בין הצדדים.

הכונס מצידו מנסה להסתמך על לשון החוזה, המציגה אותו לכאורה כהסכם אופציה. על כך, בצירוף לראיות לכאורה נוספות, מבסס הכונס את טענתו כי מדובר למעשה בעסקה סיבובית וכי הסכום הוא חלק מקופת הכינוס. תדמור, לעומת זאת, טוען כי מדובר בעסקה לגיטימית במסגרתה שולמו דמי תיווך, ולכן אין להכלילם בקופת הכינוס.

הכונס ביקש לחייב את שרידב להמציא לו מסמכים הנוגעים לטענתה זו, ובין היתר שומת מס העסקאות שהוצאה לדמי התיווך. שרידב טענה כי גילוי המסמכים הקשורים למחלוקת המשפטית פוגע בפרטיותה.

גילוי ספציפי

השופטת ורדה אלשיך ציינה, כי בקשת הכונס מתמקדת באורך מובהק במסמכים הנוגעים לאופן בו דיווחה שרידב על העסקה לרשויות המס וכי מדובר בבקשה הנוגעת באורח מובהק למחלוקת הקיימת. עוד ציינה כי יש לדחות את טענות שרידב בנוגע ל"פגיעה מוגזמת בפרטיותה" או "הכבדה בלתי מוצדקת".

השופטת קבעה, כי הדיווח של שרידב לרשויות המס עשוי להוות ראיה ראשונה במעלה הנוגעת לעיקר המחלוקת הרלוונטית בין הצדדים. לדבריה, אם אכן הדיווח אינו עולה בקנה אחד עם פרשנותה הנוכחית של שרידב לגבי מהות עסקת התיווך, הרי שגרסתה עשויה להיקלע לבעיה ראייתית קשה למדי.

עם זאת קבעה השופטת אלשיך, כי אין מקום לחייב את שרידב בגילוי מקיף של ספרי חשבונות ופרטים אחרים שאין להם נגיעה ישירה לסוגיה, אלא להורות על גילוי המסמכים הספציפיים הקשורים בקשר הדוק לעסקה והנוגעים לדרך הצגת העסקה. (פש"ר 1397/02).