תכנון ובנייה בשירות הסביבה

אמנם, מאז ומעולם נכללו הוראות שונות בתוכניות בניין עיר שנגעו לאישורי משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית, או הוראות בדבר שטחים ירוקים, איסוף זבל, מיחזור וכד'. אבל תב"ע לשכונה ירוקה, כפי שהוגדרה לראשונה השכונה בכפר-סבא על-ידי משרד הפנים, המכילה בתוכה הוראות ברורות בנושא ומחייבת את היזמים, היא אולי כלי שעשוי לשנות דברים. עדיין, מדובר בשכונה היחידה בישראל שהוכנה עבורה תב"ע שכזו, והיחידה מלמדת כיום על הכלל.

לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, בישראל יש מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי תכנון הכוללים אלמנטים של בנייה ירוקה, כגון חיסכון במים, בידוד, שימוש חכם באנרגיה, פינוי פסולת ממבנים, טיפול ברעש, איכות אוויר במבנים ושמירה על איזון בין השטח הפתוח לשטח הבנוי. דוגמאות לכך הם פרויקט בית הנערה בהוד השרון, שכונת נוה צין בשדה בוקר, מעונות הסטודנטים בשדה בוקר, בניין הפקולטה להנדסה אזרחית החדש בטכניון ובנייה אלטרנטיבית אמיתית בקיבוץ לוטן שבערבה הדרומית.

לדעת יעל דורי, מתכננת סביבתית בעמותת אדם טבע ודין, כמו בכל נושא סביבתי יש פער בין הזמן שבו נושא נכנס למודעות ועד שהוא מתחיל להיות מיושם ומקובל בפועל, בהטעמת הוראות סביבתיות ואקולוגיות בתוכניות בניין עיר. "גם אם יש הכרה היום שצריך שינוי במדיניות, זה ייקח שנים עד שהדבר יזרום בכל המערכת", היא אומרת.

הסבר אחד לדבר, לדעתה, הוא מערכות התכנון המסורבלות. הסבר שני הוא פוליטיקות ומשחקי כוח בין הגורמים השונים שמעורבים בתכנון - במוסדות התכנון השונים וברשויות המקומיות, מה שגורם לכך שאין זרימה חלקה של הנחיות בעניין מלמעלה למטה. גורם נוסף הוא הרתיעה והסטיגמה שקיימת עד היום בחלק מהמקומות לגבי בנייה של פרויקטים ירוקים, כאילו הם יקרים ולא מניבים רווחים.

בחו"ל, לדברי דורי, החשיבה הזו כבר לא קיימת. בארץ היה טוב יותר אילו מוסדות התכנון היו מעודדים פרויקטים ובנייה ירוקה באמצעות תוכניות בניין עיר באופן יזום, במקום להמתין שהדבר יבוא באופן וולונטרי מהציבור ומהיזמים. "הבעיה שכיום עדיין לא מסתכלים על הנושא הזה בצורה מערכתית", מסבירה דורי. "תכנון ירוק זה לא רק ברמת הבית הבודד. זה אומר לא להקים שום דבר חדש בלי תחבורה ציבורית נורמלית, לפעול לפי תקנות של בנייה ירוקה, לא להקים יותר יישובים צמודי קרקע ועוד".

כפר סבא תחילה

יתכן שהניסיון להקים שכונה ירוקה בכפר סבא ילמד בהמשך יותר על התהליך - גם מבחינת מוסדות התכנון וגם מנקודת המבט של המגזר הפרטי. במתחם, הסמוך לכביש 4, יוקמו שתי שכונות גדולות שכנראה יחוברו במנהרה, ובהן 5,000 יחידות דיור. בין היתר כוללת התוכנית לשכונה רחובות ירוקים שיקשרו בין הבתים לבין הגינות הציבוריות, מערך סילוק אשפה תת קרקעי, מערכות מיחזור מים ומערכות בידוד מתקדמות.

נקבע כי יש להשתמש לצרכי בידוד הבניין בחומרים הניתנים למחזור ידידותי לסביבה, ופחות רעילים. במסגרת גגות הבתים תשולב מערכת אנרגיה סולרית. צנרת המים ברמת הבניין תכלול מערכות לטיפול בקשיות המים, ובכל דירה יותקנו אביזרים חוסכי מים והשקיה ממוחשבת. כמו כן, בשכונה לא יהיו כבישים פנימיים אלא מעברים מכביש חיצוני לשכונה, והיא תכלול מסלולי נסיעה לאופניים, תינטע צמחייה ידידותית וחסכנית במים ועוד.

ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן-חמו, אומר שתוכנית זו, שהכנתה החלה לפני כעשר שנים, היא חלק מהחלטתו לאמץ תפיסת עולם של עיר ירוקה. בין היתר, במסגרת זו יוקמו צוותים שישקדו על פרויקטים אקולוגיים שונים בעיר וחינוך להגנה על הסביבה.

לדברי ראש אגף כלכלה במשרד להגנת הסביבה, ניר קדמי, ברמת המבנה אין חדשנות בהוראות שהוכנסו בתב"ע לשכונה בכפר סבא, מבחינת האלמנטים הסביבתיים והאקולוגיים. בכלל, יש גורמים הטוענים כי במשך שנים האמירות לפיהן מתוכננת שכונה ירוקה היו יותר בגדר גימיקים מאשר מעשים, וצריך להמתין ולראות מה ייצא בפועל מהתב"ע שאושרה. בכל אופן, לדעת קדמי, מה שכן חדשני הוא הקביעה של אותם אלמנטים במסגרת של תב"ע שבהתאם לה חייבים לפעול היזמים והרשות, הקביעה של מסגרת מחייבת להטמעת אלמנטים סביבתיים של איכות חיים ברמת התכנון.

לדברי קדמי, "השכונה בכפר סבא היא התמודדות עם תכנון שכונה שלמה, ולא עם מבנה אחד. למעשה, פה סימנו מתחם, שכונה שלמה עם הוראות תכנון מיוחדות, וזהו אתגר חדש בישראל". קדמי מציין כי לגבי בנייה ירוקה ברמת המבנה, הדברים נעשו עד היום בזעיר אנפין - המקרים כמעט בודדים. ברמת השכונה, לדבריו, ודאי שאם רשויות מקומיות יתייחסו לאלמנטים האלה בתב"עות זה יהיה נהדר. עם זאת, במקרה זה קיים מכשול: כשקובעים תב"ע לשכונה, עוסקים בעיקר בתכנון אלמנטים כמו דרכים, איסוף פסולת וחלוקת שטחים לפי תפקודים. אפשר גם להתעסק באספקת אנרגיה לשכונה, תשתיות וכד', אך זה קשה כי בכל מקרה את החשמל צורכים מחברת החשמל בהתאם למערכת הארצית, וכן הלאה.

"התשתיות של השכונה לא קשורות רק בשכונה עצמה", מסביר קדמי. "גם שכונה שתוגדר בתב"ע כירוקה לא נמצאת בתוך ואקום - היא חלק ממערך תשתיות שלם של רשות מקומית. כשאתה מתכנן שכונה, יש דרישות של משרדי ממשלה שונים, ולא הכל בידיך. צריך לרתום המון גורמים כדי ליצור תהליך כזה שיהיה באמת מוצלח".

בניגוד לעמדה שהביעו קדמי ובן-חמו, דווקא שמואל גלבהרט, שמשמש יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה וסגן ראש העיר מטעם סיעת "הירוקים של חיפה", לא מביע התלהבות מיוחדת מתב"ע ירוקה. "בעבר הוכנה אסטרטגיה ירוקה לעיר חיפה, וכולם ציפו שאני אתמוך בה, אבל לא תמכתי", מספר גלבהרט. "לדעתי, אם יש תכנון נכון, אז הירוק כבר בפנים. לא נכון למשוך את זה מהמכלול ולייחד תוכנית מסוימת כירוקה. זה משיג דווקא את ההיפך.

"לדוגמה, אנחנו מכינים כיום לחיפה תוכנית מתאר חדשה. אני לא רוצה תוכנית מתאר ירוקה לחוד, כי הירוק צריך לשלוט בכל. אסור לבודד את הנושא. בהולנד, למשל, דווקא בגלל שהגיעו לרמה גבוהה של התמודדות עם סוגיית איכות הסביבה החליטו לבטל את המשרד לאיכות הסביבה. שם הבינו בכל משרדי הממשלה שצריך להטמיע את העניין, ואין צורך במשרד נפרד לצורך כך".

גלבהרט אומר, שהיום יותר ויותר מוצאים את טביעת האצבע של הנושא הירוק בתוכניות בניין עיר, ואין צורך להכין תוכניות מיוחדות תחת הכותרת 'ירוקות'. אם כן, השאלה האם תוכניות בניין עיר שמכתיבות הוראות מחייבות יביאו לפתרון בעיות הסביבה שלנו תקבל תשובה, כמו בדרך כלל, רק לאחר שיצטבר מספיק ניסיון בתחום.

לדברי איתמר בן-דוד, המתכנן הסביבתי בחברה להגנת הטבע, יש התקדמות רבה בתקופה האחרונה בנושא של בנייה ירוקה, גם בתוכניות בניין עיר שבתוכן הוראות סביבתיות ואקולוגיות. לדעתו, העיגון של הוראות כאלה בתוכניות בניין עיר בעלות תוקף מחייב מסייע מאוד לקידום הנושא, אבל זה עדיין לא מספיק.

תוכניות שמוגדרות כירוקות צריכות להיות הרבה יותר ממה שקיים היום, ונוסף על כך יש לדאוג שהנושא יימשך לטווח הרחוק והמערכות יתוחזקו לאורך זמן, למשל על-ידי דיירים שרוכשים את הדירות. לצורך כך, לדעתו, לא מספיק שהתב"ע תכלול הוראות ירוקות, אלא על הרשויות ומוסדות התכנון לדאוג לכך ששכונה שכזו תהיה גם קהילה מבחינה חברתית, אחרת לא יהיה תחזוק לאורך זמן.

בן-דוד מציין שבנושא הטמעות הוראות סביבתיות בתמ"א, הצעד הגדול נעשה כבר לפני כשנתיים בתמ"א 35. התמ"א קבעה רשימת הוראות והנחיות שיורדות עד לתוכניות ברמה מקומית בעניין של ביוב, נגישות לתחבורה ציבורית ועוד, והן חלות על כל תוכנית שמעל 100 יחידות דיור, או 50 אלף מ"ר לפחות למטרות עיקריות או על תוכנית אחרת, לפי שיקול מוסד התכנון.

"למעשה, תמ"א 35 מחייבת כל תוכנית משמעותית והיא נותנת את הכלים של בנייה ירוקה במידה רבה", מסביר בן-דוד. "אם עד שנת היעד שלה - 2020 - כל תב"ע תותאם להוראות אלה, הבנייה הירוקה תתקדם מאוד, גם בלי כל הכותרת היפות של "תב"ע ירוקה". "

orit-b@globes.co.il