אדריכלי הצמרת מתכננים את ישראל

ענף האדריכלות עבר מהפך לפני 20 שנה עם מחשוב המקצוע. התקשורת האלקטרונית שינתה את דרך העבודה, ויש מעבר של ידע אדריכלי חוצה גבולות. בשנות ה-60 וה-70 התפתח עולם העיצוב בישראל, וייובאו אדריכלים מחו"ל תחת התחסדות כי האדריכלים המקומיים אינם מקצועיים מספיק. הייבוא מתבטא בשמות שהם מותג בינלאומי לטובת פרויקטים מיוחדים במבנים לשימור, מוזיאונים, פרויקטים מיוחדים להם ערך מורשתי (כגון גשר המיתרים של קלטראווה בכניסה לירושלים) או בנייני מגורים יוקרתיים.

לפני כחודש ביקרו בארץ נציגיו של האדריכל הנודע סר נורמן פוסטר הבריטי (מחברת סנייר פרטנר), וסירבו לפרויקט של 100 אלף מ"ר בתל אביב, בנימוק שהלוקיישן לא היה מספיק אטרקטיבי בעיניהם. בעת סירובם ציינו באוזני החברה המזמינה, כי לו היה המבנה המדובר מוקם ברחוב רוטשילד, היו נענים להצעה.

ביקורם בארץ איננו מפתיע, שכן שם גדול אחד מביא אחריו שם גדול אחר. ההצלחה הבלתי מעורערת של פיליפ סטארק, מעצב העל הצרפתי, במיתוג ועיצוב מגדלי YOO בפארק צמרת בצפון תל אביב, סייעה לשורת הרווח בדירות היוקרה בפרויקט (10,000 דולר למ"ר). קבוצת ברגרואין הביאה רק לאחרונה את האדריכל הבינלאומי ריצ'רד מאייר, שיתכנן לה את המגדל ברחוב רוטשילד בתל אביב.

דניאל ליבסקינד, שזכה בתחרות הבינלאומית לתכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי בניו יורק ותכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מתכנן כיום בישראל את פרויקט מתחם עדן במרכז ירושלים ואת מתחם גדת האיילון ברמת גן, על שטח של 12 דונם במתחם בורסת היהלומים. כן תכנן ליבסקינד את מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן.

האדריכל הסיני-אמריקאי בעל השם העולמי איו מינג פיו, שבין הפרויקטים במורשתו האדריכלית נמנה תכנון פירמידת הזכוכית בכניסה למוזיאון הלובר בפריז, תכנן בניין שנבנה כיום בשדרות רוטשילד.

אדריכל נוסף בעל שם עולמי שאמור להטביע חותמו בישראל הנו פרנק גרי, שמתכנן בירושלים את מוזיאון הסבלנות. השמות הגדולים, מעריכים בלשכת השמאים, מייצרים ערך מוסף לנכס באזורים מסוימים, כגון צפון תל אביב, ראשון לציון מערב והוד השרון, הנע בין 30% ל-40%.

"השמות הגדולים המגיעים לישראל הם דקדקנים ובררניים, ומקפידים על שמם. הם בוחנים בציציות את בעלי החברה, את מצבה הכלכלי, את מידת הרצינות שלה, את הפרויקט המיועד ומיקומו. כל מהמורה קטנה בדרך או התנהלות לא מקצועית עשויה להכשיל בשבריר שנייה את שיתוף הפעולה. חלק מכריע לא פחות בהחלטתם לבצע את הפרויקט הוא הקשר הבין אישי שנוצר", אומר הרצל חבס, מבעלי קבוצת חבס.