נמצא מוצא

פרויקט זה מבטיח כי הבית ימשיך לעמוד על תלו, ועל-פי התוכנית יהווה בעתיד מוקד טיולים ולימוד. הטקס נערך במעמד נשיא JNF, סטן צ'סלי, התורם ליאונרד קאהן, נציגתו מרינה דה-מוזס, בני משפחת ילין, משלחת נשיאי JNF-USA (קק"ל ארה"ב, שתרמה כספים), אנשי המועצה לשימור אתרים ואורחים רבים נוספים. על מצבו העגום של הבית נכתב לראשונה במדור זה לפני כשנה.

את ראשיתה של עבודת האדמה בארץ וקורותיה של מוצא המודרנית ניתן למנות משנת 1860, עוד בתקופת היישוב הישן (20 שנה לפני תחילת העלייה הציונית), כאשר משפחות שאול יהודה ודוד ילין (הראשון) קנו שטחי אדמה ומעיין מערביי הכפר קולוניה, והחלו בהקמת מלון על דרך ירושלים-יפו.

כשנתיים לאחר הקנייה נפטרו הקונים, ואבי משפחת יהודה, יחזקאל, שבכספו נקנו האדמות, הטיל על חתנו יהושע ילין (בנו של דוד ילין שאך זה נפטר) לטפל בקרקע במוצא.

יהושע, אז (1862) רק בן 20, נשבה בקסם המקום ונרתם בכל כוחו להתיישבות במקום. הוא בנה את החאן במוצא, שלימים הפך לבית כנסת, ומאחוריו בנה את ביתו. יהושע שתל מטעי פרי, ניסה כוחו בייצור רעפים ורכש אדמות להמשך ההתיישבות במוצא. היתה זו ראשיתן של החקלאות, התעשייה והיזמות הפרטית בארץ ישראל, בימים שבהם החל היישוב הישן לצאת מהתחום המוגן של חומות ירושלים (הערים הנוספות בהן התגורר היישוב הישן - חברון, צפת וטבריה), והביל"ויים עלו להתיישב.

יהושע ילין התגורר בבית עד לשלהי מלחמת העולם הראשונה, אז נאלץ לעזוב לירושלים, ואח"כ חזר להתגורר בבית עד למותו בשנת 1924. בהמשך הושכר הבית וננטש סופית בשנות ה-60 של המאה שעברה.

משפחת ילין הינה מהוותיקות והידועות בירושלים ובארץ ישראל. בנו של יהושע, שנקרא על שם סבו - דוד, הפך למורה נודע ולחוקר הלשון העברית, שבין השאר ייסד, יחד עם אליעזר בן-יהודה, את "ועד הלשון העברית" (כיום: האקדמיה ללשון העברית), וכמו כן היה ממייסדי הסתדרות המורים. דוד ילין היה באותם ימים אחד מראשי היישוב, ובין השאר היה נשיא אסיפת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. בנו של דוד ילין, אליעזר, היה אדריכל נודע ומראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בירושלים. אליעזר נשא לאישה את תלמה ילין, שהיתה צ'לנית בעלת שם עולמי, ועל שמה נקרא בית הספר לאמנויות בגבעתיים.

בשנים האחרונות סבלו קשות המבנה והשטח שמסביבו מהרס מיד אדם, בגניבת אבני הבניין והמשקופים. מזה 16 שנה נמצאת המועצה לשימור אתרים בקשר עם בני המשפחה, שבשנה האחרונה, על רקע מצבו הקשה של הבניין, התגייסו ומימנו את עבודות ההצלה. תחילה ייצבו את היסודות, הסירו את הסכנה המיידית מעל הבית, שהיה מט לנפול, ואף חשפו מרתף גדול, שעל קיומו לא היה ידוע קודם.

מרבית הקירות השבורים משוחזרים באמצעות אבנים מקוריות שנמצאו בשטח, ואת יתרת המחסור ימלאו אבנים חדשות שהוזמנו, כמו גם משקופים חדשים, חלונות וכיו"ב. הבנייה עצמה אינה מבוצעת בסיד, כנהוג במאה ה-19, אלא בבטון ובחצץ. השלמת שימור הבית כולו, בעלות של כמה מאות אלפי דולרים, צפויה בקיץ הקרוב.

את העבודות מובילים נכדיהם של תלמה ואליעזר ילין: האדריכלית תלמה ורדי מתכננת את השימור, על הביצוע מופקד מטעם המשפחה עזר ישראלי ומטעם המועצה לשימור המהנדס לב מנדלבלאט.

ישראלי אמר ל"גלובס", כי הכוונה של המשפחה היא להקים במקום מרכז מבקרים שירחיב את מתחם בית הכנסת הסמוך, יתחבר לפארק עמק הארזים ויהווה פנינה של ממש לטיולים רגליים באזור. לדבריו, המשפחה קוראת להתגייסות רשויות התכנון ולהכרה בחשיבות הפרויקט בזמן תכנון כביש מס' 1, שיעבור שינוי באזור מוצא. כיום ההגעה לאתר מחייבת ירידה מסוכנת מהאוטוסטראדה.

הודות לשיתוף פעולה עם JNF-USA ועם התורם ליאונרד קאהן, עלתה מלאכת השימור על מסלול מהיר ומבטיח. גויס סכום כסף המספיק לשימור הבניין עצמו, אך דרושים כספים נוספים עבור עבודות הפיתוח - שבילי הליכה, הסדרת חניה, פיתוח הגישה למעיינות באזור ועוד. "