בעלי חב' הבנייה בולוס חויבו אישית להשיב כסף לרוכשים שלא קיבלו הדירות

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב באופן אישי את בעלי חברת הבנייה בולוס תיירות, שנקלעה לקשיים, להשיב לרוכשי דירות שלא קיבלו את דירותיהם סכומים ששילמו על חשבון הדירה ולא הובטחו במסגרת ערבות חוק המכר. זאת, לאחר שנקבע כי אם שילם הקונה יותר מ-15% ממחיר התמורה החוזית, על המוכר להבטיח את כל הסכומים ששילם.

השופט יצחק עמית קבע כי אי הטלת אחריות אישית על הנתבעים, כבעלי מניות וכמנהלים של חברות בולוס, "משמעה ריקון מתוכן של הסנקציה הפלילית הקבועה בחוק ומאפשרת להטיל על המוכר מאסר בפועל, שלא ניתן להטילו על תאגיד".

לדבריו, "תקנת הציבור מחייבת שלא לאפשר לקבלן להתחמק מהחובה הקוגנטית של מתן בטוחה לכספי הרוכש. על ביהמ"ש לתרום את חלקו בחיזוק האפקטיביות של החוק, בכך שידע כל בעל שליטה ואורגן, כי לא יוכל להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, אם יתברר שכספי רוכשי הדירות אינם מובטחים עד לאגורה האחרונה, באחת הבטוחות לפי חוק הבטחת השקעות".

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו שני תובעים שרכשו מחברת בולוס תיירות דירת נופש בפרויקט "פנינת הים" בעכו. לפי הסכמי הרכישה, החזקה בדירות היתה אמורה להימסר לתובעים עד לסוף יוני 2003. הפרויקט נבנה בליווי פיננסי של חברת כלל ביטוח, שהנפיקה לרוכשי הדירות פוליסות ביטוח בהתאם לחוק המכר.

בעקבות קשיים כלכליים שהביאו לקריסתן של חברות בולוס, נעצרה בניית הפרויקט. עד לקריסה, שילמו התובעים את חלק הארי של מחיר הדירה בהתאם להסכמי הרכישה, וכנגד מרבית הסכום הנפיקה כלל ביטוח פוליסות חוק המכר.

הבטחת התמורה

לאחר היקלעות החברה לקשיים, תבעו השניים את חברות בולוס, את בעלי החברות אברהים בולוס, ויעקב איברהים בולוס, ואת כלל ביטוח בדרישה להשיב להם את הכספים שבוטחו. לאחר הליך משפטי נאותה כלל ביטוח להשיב את הכספים שבוטחו, אולם אז הסתבר כי חלק מהסכום ששילמו השניים כלל לא בוטח, ולא הוצאה כנגדו ערבות.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי לפי חוק המכר זכאי המוכר לקבל עד 15% מהתמורה ללא מתן בטוחות כלשהן לקונה, והקונה חשוף לסיכון של עד 15% מהתמורה.

השופט דחה טענה זו וקבע כי חוק המכר קובע שכל עוד לא שילם רוכש הדירה סכום העולה על 15% ממחיר הדירה, המוכר פטור מלהבטיח את כספו. ואולם, מששילם הקונה, ולו שקל אחד מעבר ל-15% , ניצב להגנתו חוק הבטחת השקעות, ומחייב את המוכר להבטיח את כל הסכומים ששילם הקונה.

נקבע כי על הבעלים היתה מוטלת החובה להבטיח כי כספי הרוכשים יועברו במלואם לחשבון הליווי, כנגד הנפקת פוליסה או ערבות מתאימה, ומשלא עשו כך עליהם לשאת בעצמם בנזק שנגרם לקונים ולפצות אותם בכ-100 אלף שקל. (ת.א. 772/02 140/05).